اللغة:
שפה נוכחית
אל יבנה הגליל (שני לחנים עממיים)
لتكبير النص لتصغير النص- تسجيل راديو
- تسجيل
| אֵל יִבְנֶה הַגָּלִיל,בָּרוּךְ יִבְנֶה הַגָּלִיל!אַטְלִיט לָנוּ בְּשׁוֹמְרוֹן,אֵל יִבְנֶה אֶת שׁוֹמְרוֹן,בָּרוּךְ יִבְנֶה אֶת שׁוֹמְרוֹן! אֵל יִבְנֶה הַגָּלִיל,בָּרוּךְ יִבְנֶה הַגָּלִיל!גְּדֵרָה לָנוּ בִּיהוּדָה,אֵל יִבְנֶה יְהוּדָה,בָּרוּךְ יִבְנֶה יְהוּדָה! |
| מקורו של השיר הוא ככל הנראה בפיוט בן מאות שנים שהפך בתחילת המאה העשרים לשיר עברי מפורסם המזוהה עם החלוציות והעבריות החדשה. השיר כתוב בצורה מקובלת של פיוטים המהללים את האל או מעלים על נס את תכונותיו של עם ישראל במבנה חזרתי בו שורות - קצרות וקצביות המתחילות בכל אחת מאותיות הא"ב לפי הסדר. אידלסון מאמין שמקורו של הפיוט מהתקופה שאחרי גירוש ספרד במאה ה-16 כאשר נוסד בגליל, בעיקר בטבריה ובצפת, מרכז רוחני יהודי. בטקסט הפיוט המקורי התחלף שם התואר של האל בתוספת "יבנה הגליל" (למשל "הדור יבנה הגליל, ותיק יבנה הגליל") ואילו בטקסט הציוני התחלפו שמות אלה ביישובים בארץ על פי סדר א"ב וגם הגליל הוחלף בחלקי ארץ שונים ("אטליט לנו בשומרון, אל יבנה לנו השומרון...") משמעות הטקסט בנוסח זה אינו מובן. השיר תועד על ידי המשלחת האתנוגרפית של אנסקי ויצא לאור באוסף קיסלגוף בשנת 1913. לשיר שתי מנגינות בעלות דמיון למוסיקה הערבית, מנגינה אחת בסולם חיג'אז והשניה במודוס דורי. השיר הפך לסמל לחלוציות וציונות שורשית ומסיבה זו השיר צוטט לעיתים קרובות וזכה לגרסאות שונות ולפארודיות. למשל, בסוף השיר "חולשה של בת" (להקת הנח"ל 1951) "אל יבנה הגליל" מצוטט בהתלהבות ספונטנית שיש בה אירוניה. מתוך "אל יבנה הגליל": זמרת הגליל בין התבוננות היחיד לאכסטזה של הכלל מתוך כנס - הגליל, המוסיקה היהודית והזמר עברי. |
| عنوان |
אל יבנה הגליל (שני לחנים עממיים) |
|---|---|
| الفني |
Folk songs Horas |
| لغة |
heb |
| ملاحظات |
מנצח: אברהם צבי אידלזון מסורת: עממי |
| ملاحظة المشاركين |
רביעיית גברים |
| رقم الرف |
ZMR 01564 |
| رقم النظام |
990039721930205171 |
תנאי השימוש:
حظر النسخ
قد يُحظر نسخ المادة واستخدامها للنشر، التوزيع، الأداء العلنيّ، البثّ، إتاحة المادة للجمهور على الإنترنت أو بوسائل أخرى، إنتاج عمل مشتقّ من المادة (على سبيل المثال، ترجمة العمل وتعديله أو معالجته)، بصيغة إلكترونية أو آلية، من دون الحصول على إذن مسبق من مالك حقوق التأليف والنشر ومن مالكي المجموعة.
لاستيضاح إمكانية استخدام المادة، يرجى ملء استمارة الاستفسار عن حقوق التأليف والنشر
معلومات إضافية:
قد تكون المادة خاضعة لحقوق التأليف والنشر و/ أو شروط اتفاقية.
إذا كنت تعتقد/ين أنّه قد وقع خطأ في المعطيات الواردة أعلاهُ، أو أنّك تعتقد/ين أنّ هناك انتهاكًا لحقوق التأليف والنشر بشأن هذه المادة، فيرجى التوجُّه إلينا من خلال الاستمارة التالية.
MARC RECORDS
عن
-
מקורו של השיר הוא ככל הנראה בפיוט בן מאות שנים שהפך בתחילת המאה העשרים לשיר עברי מפורסם המזוהה עם החלוציות והעבריות החדשה. השיר כתוב בצורה מקובלת של פיוטים המהללים את האל או מעלים על נס את תכונותיו של עם ישראל במבנה חזרתי בו שורות - קצרות וקצביות המתחילות בכל אחת מאותיות הא"ב לפי הסדר. אידלסון מאמין שמקורו של הפיוט מהתקופה שאחרי גירוש ספרד במאה ה-16 כאשר נוסד בגליל, בעיקר בטבריה ובצפת, מרכז רוחני יהודי. בטקסט הפיוט המקורי התחלף שם התואר של האל בתוספת "יבנה הגליל" (למשל "הדור יבנה הגליל, ותיק יבנה הגליל") ואילו בטקסט הציוני התחלפו שמות אלה ביישובים בארץ על פי סדר א"ב וגם הגליל הוחלף בחלקי ארץ שונים ("אטליט לנו בשומרון, אל יבנה לנו השומרון...") משמעות הטקסט בנוסח זה אינו מובן. השיר תועד על ידי המשלחת האתנוגרפית של אנסקי ויצא לאור באוסף קיסלגוף בשנת 1913. לשיר שתי מנגינות בעלות דמיון למוסיקה הערבית, מנגינה אחת בסולם חיג'אז והשניה במודוס דורי. השיר הפך לסמל לחלוציות וציונות שורשית ומסיבה זו השיר צוטט לעיתים קרובות וזכה לגרסאות שונות ולפארודיות. למשל, בסוף השיר "חולשה של בת" (להקת הנח"ל 1951) "אל יבנה הגליל" מצוטט בהתלהבות ספונטנית שיש בה אירוניה. מתוך "אל יבנה הגליל": זמרת הגליל בין התבוננות היחיד לאכסטזה של הכלל מתוך כנס - הגליל, המוסיקה היהודית והזמר עברי.
وسوم
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
