חיילים אלמונים
ירקוני, יפה | [1960 בערך]
חַיָּלִים אַלְמוֹנִים הִנְנוּ, בְּלִי מַדִּים,וּסְבִיבֵנוּ אֵימָה וְצַלְמָוֶת.כֻּלָּנוּ גֻיַּסְנוּ לְכָל הַחַיִּים:מִשּׁוּרָה מְשַׁחְרֵר רַק הַמָּוֶת. בְּיָמִים אֲדֻמִים שֶׁל פְּרָעוֹת וְדָמִים,בַּלֵּילוֹת הַשְׁחוֹרִים שֶׁל יֵאוּשׁ,בֶּעָרִים, בַּכְּפָרִים אֶת דִּגְלֵנוּ נָרִים,וְעָלָיו: הֲגָנָה וְכִבּוּש! לֹא גֻיַּסְנוֹ בַּשּׁוֹט כַּהֲמוֹן עֲבָדִים, כְּדֵי לִשְׁפֹּךְ בַּנֵּכָר אֶת דָּמֵנוּ. רְצוֹנֵנוּ: לִהְיוֹת לְעוֹלָם בְּנֵי-חוֹרִין! חֲלוֹמֵנוּ: לָמוּת בְּעַד אַרְצֵנוּ! בְּיָמִים אֲדֻמִים שֶׁל פְּרָעוֹת וְדָמִים,בַּלֵּילוֹת הַשְׁחוֹרִים שֶׁל יֵאוּשׁ,בֶּעָרִים, בַּכְּפָרִים אֶת דִּגְלֵנוּ נָרִים,וְעָלָיו: הֲגָנָה וְכִבּוּש! וּמִכָּל עֲבָרִים רִבֲבוֹת מִכְשׁוֹלִים שָׂם גּוֹרָל אַכְזָרִי עַל דַּרְכְּנוּ; אַךְ אֹויְבִים, מְרַגְּלִים וּבָתֵּי-אֲסוּרִים לֹא יוּכְלוּ לַעֲצֹר בַּעֲדֵנוּ. בְּיָמִים אֲדֻמִים שֶׁל פְּרָעוֹת וְדָמִים,בַּלֵּילוֹת הַשְׁחוֹרִים שֶׁל יֵאוּשׁ,בֶּעָרִים, בַּכְּפָרִים אֶת דִּגְלֵנוּ נָרִים,וְעָלָיו: הֲגָנָה וְכִבּוּש! וְאִם אֲנַחְנוּ נִפֹּל בָּרְחוֹבוֹת, בַּבָּתִּים, וִיקַבְּרוּנוּ בַּלַּיְלָה בַּלָּאט, בִּמְקוֹמֵנוּ יָבוֹאוּ אַלְפֵי אֲחֵרִים לְהָגֵן וְלִשְׁמֹר עֲדֵי עַד. בְּיָמִים אֲדֻמִים שֶׁל פְּרָעוֹת וְדָמִים,בַּלֵּילוֹת הַשְׁחוֹרִים שֶׁל יֵאוּשׁ,בֶּעָרִים, בַּכְּפָרִים אֶת דִּגְלֵנוּ נָרִים,וְעָלָיו: הֲגָנָה וְכִבּוּש! בְּדִמְעַת-אִמָּהוֹת שַׁכֻּלּוֹת מִבָּנִים, וּבְדַם תִּינוֹקוֹת טְהוֹרִים, כְּבְמֶלֶט נַדְבִּיק הַגּוּפוֹת-לִלְבֵנִים וּבִנְיַן הַמּוֹלֶדֶת נָקִים! בְּיָמִים אֲדֻמִים שֶׁל פְּרָעוֹת וְדָמִים,בַּלֵּילוֹת הַשְׁחוֹרִים שֶׁל יֵאוּשׁ,בֶּעָרִים, בַּכְּפָרִים אֶת דִּגְלֵנוּ נָרִים,וְעָלָיו: הֲגָנָה וְכִבּוּש! |
עם הקמת לח"י הוכתר השיר "חיילים אלמונים" כהמנון המחתרת. הוא נדד אל לח"י מארגון אצ"ל שממנו התפלגה, יחד עם מייסדה אברהם "יאיר" שטרן, שכתב והלחין את השיר 8 שנים לפני כן, בשנת 1932. שריקת "חיילים אלמונים" הייתה האות של "קול המחתרת העברית" – תחנת השידור המחתרתית של לח"י. זהו השיר הראשון של יאיר שפורסם, והוא המזוהה ביותר איתו ועם לח"י. הוא מושר תמיד על קברו ביום אזכרתו, וכן בכנסים של יוצאי לח"י. בחתימת השיר הוסיף יאיר, כמקובל במקרים רבים, מידע על מקום כתיבתו וזמנה, אך לא הייתה זו חתימה פשוטה: "ירושלים, נבי מוסה, תרצ"ב". ציון השנה נמצא כאן, אבל לפניו נרשמו שני מקומות שונים – ירושלים שבה חי אז יאיר, ונבי מוסא – מסגד במדבר יהודה. ירושלים הושמטה מן החתימה במהדורות הדפוס כנראה בגלל הסתירה הזו במקום כתיבת השיר, אך ייתכן שלא בצדק. מתקבל על הדעת ש"נבי מוסה" אינו ציון המקום אלא ציון זמן. ערביי הארץ נוהגים לחגוג בכל אביב את חגיגות "נבי מוסא" בעלייה לרגל לאתר המיוחס לקברו של משה רבנו שעליו הוקם המסגד בבקעת הורקניה במדבר יהודה. זהו חג מוסלמי מקומי הצמוד דווקא למועד חג הפסחא הנוצרי, ולא קבוע בלוח השנה האסלאמי. משלחות מערי המחוז שכם וחברון יצאו אל ירושלים ודגליהן בידיהן, ולאחר המפגש על הר הבית היו יוצאות בתהלוכת דגלים משותפת אל המסגד שבלב המדבר יחד עם תושבי הכפרים שבסביבת ירושלים, וממנו שבות אל העיר ומתפזרות חזרה. "חיילים אלמונים" פורסם לראשונה בחוברת "המצודה" שהוציאו יאיר וחבריו בקיץ 1932 והוקדשה ליום השנה השלישי למאורעות תרפ"ט. בראש כתב היד הוא כתב מוטו לשיר: "שומר ישראל שמור שארית ישראל, לא יאבד ישראל, האומרים שמע ישראל!". |
المؤدي |
מקהלת הילדים על שם צדיקוב |
---|---|
تاريخ الإنتاج |
1960 |
القائمون على العمل |
שטרן, אברהם 1907-1942 (מלחין, מחבר)
מקהלת הילדים על שם צדיקוב (מבצע) |
ملاحظة حول المكان والوقت |
15.5.1960 |
لغة |
heb |
رقم الرف |
ZMR 05114 |
رقم النظام |
990039756490205171 |
תנאי השימוש:
حظر النسخ
قد يُحظر نسخ المادة واستخدامها للنشر، التوزيع، الأداء العلنيّ، البثّ، إتاحة المادة للجمهور على الإنترنت أو بوسائل أخرى، إنتاج عمل مشتقّ من المادة (على سبيل المثال، ترجمة العمل وتعديله أو معالجته)، بصيغة إلكترونية أو آلية، من دون الحصول على إذن مسبق من مالك حقوق التأليف والنشر ومن مالكي المجموعة.
لاستيضاح إمكانية استخدام المادة، يرجى ملء استمارة الاستفسار عن حقوق التأليف والنشر
معلومات إضافية:
قد تكون المادة خاضعة لحقوق التأليف والنشر و/ أو شروط اتفاقية.
إذا كنت تعتقد/ين أنّه قد وقع خطأ في المعطيات الواردة أعلاهُ، أو أنّك تعتقد/ين أنّ هناك انتهاكًا لحقوق التأليف والنشر بشأن هذه المادة، فيرجى التوجُّه إلينا من خلال الاستمارة التالية.
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟