|
יודוך רעיוני / ר' ישראל נגארה יוֹדוּךָ רַעְיוֹנַי ה' רוֹעִי בְּיוֹם שַׁבַּת קֹדֶשׁ יוֹם הַשְּׁבִיעִי יוֹם אֲשֶׁר כִּלִּיתָ בּוֹ כָּל מְלַאכְתֶּךָ אוֹמַר כִּי שָׂרִיתָ עַל כָּל זוּלָתֶךָ וּמַעֲשִׂים עָשִׂיתָ אֵין לְבַלּוֹתֶךָ לִי בֶן אֲמָתֶךָ חִישׁ לְהַרְגִיעִי שְׁבִיעִי בָחַרְתָּ מִכָּל הַמִּנְיָנִים וְאוֹתוֹ קִדַּשְׁתָּ בְּשָׁבוּעוֹת וְשָׁנִים חִישׁ אֲשֶׁר נָשָׂאתָ לְגֶזַע אֱמוּנִים וּפְדֵם מֵאֲסוֹנִים אָרְחִי וְרִבְעִי רְצֵה בִמְנוּחָתִי יוֹם זֶה יוֹם מְנוּחָה וּבְיוֹם עֲבוֹדָתִי הַמְצֵא לִי הָרְוָחָה וְהָכֵן לִשְׁבִיתָתִי מַשְׂאֵת וַאֲרוּחָה וְשָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִהְיוּ שַׁעֲשׁוּעִי אֵל עוֹלָם שְׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת תְּזַכֵּנוּ וְנֵרְךָ בְּהִלּוֹ שִׂים אוֹר בַּעֲדֵנוּ וְאֶל מִשְׁכַּן שִילֹה תָּשׁוּב תַּעֲלֵנוּ מְהֵרָה עֲנֵנִּי אוֹרִי וְיִשְׁעִי |
| פיוט זה ליום השבת, אותו חיבר ר' ישראל נג'ארה, בן המאה ה-16, גדול משוררי ישראל במאות האחרונות, מושר על ידי קהילות ישראל השונות בלחנים שונים. אצל יהודי מרוקו הוא מופיע בסדר הבקשות לפרשת בא, אצל יהודי חאלב הוא מצוי בשירת הבקשות לשבת ויהודי בבל משוררים את השיר הזה במשך השבת. |
| • רַעְיוֹנַי - רעיונותי, מחשבותי. • ה' רוֹעִי - כינוי לקב"ה כרועה את עם ישראל, צאנו. לפי תהלים כג, א: "ד' רֹעִי לֹא אֶחְסָר...". • יוֹם אֲשֶׁר כִּלִּיתָ בּוֹ... - ביום השביעי הסתיימה מלאכת הבריאה, לפי הפסוקב בראשית ב, ב: "וַיְכַל אֱלֹקִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר עָשָׂה". • שָׂרִיתָ עַל כָּל זוּלָתֶךָ - מלכת על הכל. • אֵין לְבַלּוֹתֶךָ - מעשיו של הקב"ה מתחדשים תדיר ואינם מתבלים. • לִי בֶן אֲמָתֶךָ - אני, במשמעות פרטית ובמשמעות כללית של עם ישראל, שהוא כעבד לפני קונו, הקב"ה. • חִישׁ לְהַרְגִיעִי - מהר להרגיע אותי, לגאול אותי. • שְׁבִיעִי בָחַרְתָּ מִכָּל הַמִּנְיָנִים - למספר שבע נודעת משמעות וחשיבות מיוחדת ביהדות. לשביעי יש משמעות מיוחדת בזמן. בימים: היום השביעי, יום השבת. בשנים: השנה השביעית היא שנת שמיטה. בתוך מחזור השמיטות עצמן, אחרי שבעה מחזורים של שמיטות, כלומר אחרי 49 שנים, שנת החמשים היא שנת היובל שבה שבות האדמות אל בעליהן והעבדים יוצאים לחפשי. וראו מדרש ויקרא רבה כט, יא: "כל השביעין חביבין לעולם...". • וְאוֹתוֹ קִדַּשְׁתָּ בְּשָׁבוּעוֹת וְשָׁנִים - השנה השביעית מקודשת כשנת שמיטה והיום השביעי - בקדושת השבת. • חִישׁ אֲשֶׁר נָשָׂאתָ לְגֶזַע אֱמוּנִים - בקשה מהקב"ה שישא ויכפר את חטאם של בני ישראל, שנקראים "גֶזַע אֱמוּנִים" - מאמינים בקב"ה. • וּפְדֵם מֵאֲסוֹנִים - בקשה שהקב"ה לא יביא אסון וצרה על עמו וימהר להצילם. • אָרְחִי וְרִבְעִי - דרכי ומשכבי, והכוונה שהקב"ה ישמור ויגן על עמו כל הזמן, גם בצאתו לדרך ובשכבו על משכבו. השיבוץ לקוח מתהלים קלט, ג: " אָרְחִי וְרִבְעִי זֵרִיתָ וְכָל דְּרָכַי הִסְכַּנְתָּה". • רְצֵה בִמְנוּחָתִי - לפי לשון התפילה הפותחת את ברכת קדושת השבת בכל תפילות העמידה בשבת: "רְצֵה נָא בִמְנוּחָתֵנוּ". • וּבְיוֹם עֲבוֹדָתִי הַמְצֵא לִי הָרְוָחָה - בקשה מהקב"ה למנוחה ולרוגע ביום השבת, שהוא יום עבודת ד' באופן מיוחד. אפשר לפרש גם כבקשה לשפע ולרווחה בימות החול. • וְהָכֵן לִשְׁבִיתָתִי - הכן לי ביום השבת. • מַשְׂאֵת וַאֲרוּחָה - מתנות ומאכלים, הכוונה שיהיה שפע על שלחן השבת לכבוד השבת. • אֶל עוֹלָם שְׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת תְּזַכֵּנוּ - תזכנו להגיע אל העולם הבא, המכונה יום שכלו שבת. באבות דרבי נתן, פרק ראשון, נדרש הפסוק "מזמור שיר ליום השבת" (תהלים צב, א) כך: "יום שכולו שבת, שאין בו לא אכילה ולא שתיה ולא משא ומתן, אלא צדיקים יושבין ועטרותיהן בראשיהן ונזונין מזיו שכינה". • וְנֵרְךָ בְּהִלּוֹ - באור נרך האר לנו, לפי הפסוק באיוב (כט, ג) "בְּהִלּוֹ נֵרוֹ עֲלֵי רֹאשִׁי לְאוֹרוֹ אֵלֶךְ חשֶׁךְ". • שִׂים אוֹר בַּעֲדֵנוּ - האר לנו באורך, אור הגאולה. ע"פ תהלים קלט, יא: "וָאֹמַר אַךְ חֹשֶׁךְ יְשׁוּפֵנִי וְלַיְלָה אוֹר בַּעֲדֵנִי". • וְאֶל מִשְׁכַּן שִילֹה - אל בית המקדש. • תָּשׁוּב תַּעֲלֵנוּ - בקשה מהקב"ה לבנין בית המקדש שאז יוכל עם ישראל לעלות אליו. • אוֹרִי וְיִשְׁעִי - הקב"ה שהוא כמו אורו של האדם ומושיעו. השיבוץ לקוח מתהלים כז, א: "ד' אוֹרִי וְיִשְׁעִי מִמִּי אִירָא ד' מָעוֹז חַיַּי מִמִּי אֶפְחָד". |
| عنوان |
יודוך רעיוני / לוב / מוריס רומאני |
|---|---|
| تقليد |
ספרדים צפון אפריקה - לוב |
| لحن تراثي |
יודוך רעיוני / לוב |
| מאפייני הקלטה -ara |
הקלטת שדה |
| السلم الموسيقي |
כללי |
| دورة العام |
לכל עת |
| ملحن |
ללא מלחין ידוע |
| لغة |
עברית |
| مستوى الأداء |
10 |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
