|
שוכנת בשדה / ר' שלמה אבן גבירול שׁוֹכַנְתְּ בַּשָּׂדֶה עִם אֹהֳלֵי כוּשָׁן עִמְדִי לְרֹאשׁ כַּרְמֶל צַפִּי לְהַר בָּשָׁן לַגַּן אֲשֶׁר נֶחְמַס כַּלָּה שְׂאִי עֵינֵךְ וּרְאִי עֲרוּגָתֵךְ כִּי נִמְלְאָה שׁוֹשָׁן מַה לָּךְ יְפֵה עַיִן כִּי תַעֲזוֹב גַּנִּי לִרְעוֹת בְּגַן יָקְשָׁן תַּחַת עֲצֵי דִישָׁן הָבָה רְדָה לַגַּן תֹּאכַל מְגָדִים שָׁם וּבְחֵיק יְפַת עַיִן תִּשְׁכַּב וְגַם תִּישַׁן |
|
הפיוט הוא "רשות" של אחד מגדולי משוררי ספרד, ר' שלמה אבן גבירול. בפי יהודי מרוקו מושר השיר בשירת הבקשות של שבתות נח, מקץ ומשפטים. אצל יהודי בבל הוא מופיע כשיר לחג הסוכות. השיר הוא דו-שיח בין אוהבים - הדוד והרעיה, המעלה בזכרון את שיר השירים. כעת הרעיה שוכנת בשדה, בגלות, והדוד רועה בשדות זרים אבל כל אחד מהם זוכר את הגן, המקום בו התאחדו, ושניהם כמהים לשוב אליו. הדוד קורא לרעיה לעלות אל ראש ההר ולצפות אל הגן שנמלא שושנים. הרעיה מצידה משיבה לו בהזמנה אל הגן: הָבָה רְדָה לַגַּן, תֹּאכַל מְגָדִים שָׁם, וּבְחֵיק יְפַת עַיִן תִּשְׁכַּב וְגַם תִּישַׁן. |
| • שׁוֹכַנְתְּ בַּשָּׂדֶה – שוכנת בגלות, המדומה לשדה, לפי מיכה ד, י: חוּלִי וָגֹחִי בַּת צִיּוֹן כַּיּוֹלֵדָה כִּי עַתָּה תֵצְאִי מִקִּרְיָה וְשָׁכַנְתְּ בַּשָּׂדֶה וּבָאת עַד בָּבֶל... • עִם אֹהֳלֵי כוּשָׁן – בגלות, בקרב אומות העולם. לפי חבקוק ג, ז: תַּחַת אָוֶן רָאִיתִי אָהֳלֵי כוּשָׁן יִרְגְּזוּן יְרִיעוֹת אֶרֶץ מִדְיָן. אהלי כושן מתפרשים שם כשבטים נוודים ויש אומרים שכושן הוא שמה הקדום של מדין, או שהכוונה לכושים. בפיוט כאן כנראה הכוונה לישמעאלים. • עִמְדִי לְרֹאשׁ כַּרְמֶל צַפִּי לְהַר בָּשָׁן – פני והביטי אל הכרמל ואל הבשן, כלומר לעבר ארץ ישראל. • לַגַּן אֲשֶׁר נֶחְמַס – לארץ ישראל שנחשפה ושחרבה, לפי איכה ב, ו וַיַּחְמֹס כַּגַּן שֻׂכּוֹ. (בנוסח המופיע בעותק קדום יותר של יהודי בבל, כתוב נִכְמַס במקום נֶחְמַס, מה שמאפשר פרשנות נוספת של הגן, ארץ ישראל, כמקום מכוסה ונסתר, מעין מקום מפגש סודי לאוהבים). • כַּלָּה – כנסת ישראל. • שְׂאִי עֵינֵךְ וּרְאִי – הרימי עיניך והביטי, לפי נבואת הנחמה של ישעיהו (מט, יח): שְׂאִי סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ לָךְ חַי אָנִי נְאֻם ה' כִּי כֻלָּם כַּעֲדִי תִלְבָּשִׁי וּתְקַשְּׁרִים כַּכַּלָּה. • עֲרוּגָתֵךְ כִּי נִמְלְאָה שׁוֹשָׁן – ארצך פורחת. • מַה לָּךְ יְפֵה עַיִן – פניה אל האל, יפה עין – מדוע ולמה. הביטוי יְפֵה עַיִן לפי תיאורו של דוד בשמואל א טז, יב. וראו גם בפיוט 'שער אשר נסגר'. • כִּי תַעֲזוֹב גַּנִּי – שסילקת שכינתך מארץ ישראל. • לִרְעוֹת בְּגַן יָקְשָׁן – שעזבת אותי והחלפת אותי בממלכות ערב. לפי בראשית כה, א-ב יקשן הוא מבני קטורה, המזוהה בבראשית רבה סא, ד עם הגר. לכן יקשן הוא כינוי לישמעאלים. הביטוי לִרְעוֹת בְּגַן עפ"י שיר השירים ו, ב: לִרְעוֹת בַּגַּנִּים וְלִלְקֹט שׁוֹשַׁנִּים. • תַּחַת עֲצֵי דִישָׁן – ממלכות הנוצרים. לפי בראשית לו, כ-כא דישן הוא מבני שעיר בארץ אדום, המזוהים על ידי חז"ל עם הנוצרים. • הָבָה רְדָה לַגַּן תֹֹּאכַל מְגָדִים – רד לגן, שהוא ארץ ישראל. תאכל בגן פירות מתוקים, כלומר תרווה נחת מעם ישראל, לפי שיר השירים ד, טז ...יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו. • יְפַת עַיִן – כנסת ישראל. |
| عنوان |
שוכנת בשדה / אפגניסטן / יעקב בצלאל |
|---|---|
| تقليد |
מרכז אסיה וקווקאז - אפגניסטן |
| لحن تراثي |
שוכנת בשדה / אפגניסטן |
| מאפייני הקלטה -ara |
מסחרי |
| السلم الموسيقي |
כללי |
| دورة العام |
לכל עת |
| دورة الحياة |
חתונה |
| ملحن |
ללא מלחין ידוע |
| لغة |
עברית |
| مستوى الأداء |
11 |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
