|
דיינו / מתוך ההגדה של פסח כַּמָּה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ אִלּוּ הוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא עָשָׂה בָהֶם שְׁפָטִים דַּיֵּנוּ אִלּוּ עָשָׂה בָהֶם שְׁפָטִים וְלֹא עָשָׂה בֵאלֹהֵיהֶם דַּיֵּנוּ אִלּוּ עָשָׂה בֵאלֹהֵיהֶם וְלֹא הָרַג אֶת בְּכוֹרֵיהֶם דַּיֵּנוּ אִלּוּ הָרַג אֶת בְּכוֹרֵיהֶם וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת מָמוֹנָם דַּיֵּנוּ אִלּוּ נָתַן לָנוּ אֶת מָמוֹנָם וְלֹא קָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם דַּיֵּנוּ אִלּוּ קָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם וְלֹא הֶעֱבִירָנוּ בְּתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה דַּיֵּנוּ אִלּוּ הֶעֱבִירָנוּ בְּתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה וְלֹא שִׁקַּע צָרֵינוּ בְּתוֹכוֹ דַּיֵּנוּ אִלּוּ שִׁקַּע צָרֵינוּ בְּתוֹכוֹ וְלֹא סִפֵּק צָרְכֵנוּ בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה דַּיֵּנוּ אִלּוּ סִפֵּק צָרְכֵנוּ בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה וְלֹא הֶאֱכִילָנוּ אֶת הַמָּן דַּיֵּנוּ אִלּוּ הֶאֱכִילָנוּ אֶת הַמָּן וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת הַשַּׁבָּת דַּיֵּנוּ אִלּוּ נָתַן לָנוּ אֶת הַשַּׁבָּת וְלֹא קֵרְבָנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי דַּיֵּנוּ אִלּוּ קֵרְבָנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי וְלֹא נָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה דַּיֵּנוּ אִלּוּ נָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה וְלֹא הִכְנִיסָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל דַּיֵּנוּ אִלּוּ הִכְנִיסָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וְלֹא בָנָה לָנוּ אֶת בֵּית הַבְּחִירָה דַּיֵּנוּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה טוֹבָה כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת לַמָּקוֹם עָלֵינוּ שֶׁהוֹצִיאָנוּ מִמִּצְרַיִם וְעָשָׂה בָהֶם שְׁפָטִים וְעָשָׂה בֵאלֹהֵיהֶם וְהָרַג אֶת בְּכוֹרֵיהֶם וְנָתַן לָנוּ אֶת מָמוֹנָם וְקָרַע לָנוּ אֶת הַיָּם וְהֶעֱבִירָנוּ בְּתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה וְשִׁקַּע צָרֵינוּ בְּתוֹכוֹ וְסִפֵּק צָרְכֵנוּ בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה וְהֶאֱכִילָנוּ אֶת הַמָּן וְנָתַן לָנוּ אֶת הַשַּׁבָּת וְקֵרְבָנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה וְהִכְנִיסָנוּ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּבָנָה לָנוּ אֶת בֵּית הַבְּחִירָה לְכַפֵּר עַל כָּל עֲוֹנוֹתֵינוּ |
|
פיוט זה הוא מן הקטעים העתיקים ביותר בהגדה. נמנים בו הנסים והחסדים שעשה הקב"ה עם בני ישראל משעת יציאת מצרים עד בנין בית המקדש, כרשימה של מעלות-מדרגות, שהאחת גבוהה מחברתה. כל מעלה מסתיימת במלה דיינו, לומר שבכל מעלה ומעלה כשלעצמה היינו מסתפקים ומודים לקב"ה עליה. על אחת כמה וכמה עלינו להודות ולשבח על כך שעשה עמנו את כל החסדים הללו. החוקר ד' גולדשמידט משער כי הפיוט התחבר במאה הראשונה לספירה, עדיין בתקופת בית המקדש. ההשערה שהשיר חובר בזמן בית המקדש השני מתבססת על כך שגולת הכותרת של השבח שבו, היא בניין בית הבחירה, שבנה לנו הקב"ה לכפר על כל עוונותינו. כיוון שלא מוזכרת בשיר המציאות הקשה שלאחר החורבן ואין בו הבעת כיסופי בניית המקדש לעתיד לבוא, משערים כי אכן נכתב בזמן בית שני. הפיוט אינו מופיע במשנה, בתוספתא, בתלמודים ובמדרשים, אך קיים כבר בטפסים קדומים של ההגדה, כמו בזה של ר' סעדיה גאון. שם הוא ממוקם כתוספת בלתי מחייבת לנוסח ההגדה. אין הפיוט מופיע בנוסח ההגדה של הרמב"ם. כיוון שכל עניינו של הפיוט הזה אינו אלא לשבח את הקב"ה, ואין הוא מכיל כלל תיאורי הסבל והשעבוד שקדמו לגילוי חסדי האל, אין הוא תואם את המבנה הבסיסי של ההגדה - 'מתחיל בגנות ומסיים בשבח', ולכן טוען גולדשמידט, שכנראה הפיוט לא חובר כדי להיאמר בליל הסדר, אלא לצרכים אחרים, אולי כשיר שיושר בעת הבאת הביכורים למקדש. לפי הערכה זו הוא שולב בהגדה מאוחר יותר. לפי מנהג יוצאי אפגניסטן ופרס, החל מהשורה 'אלו סיפק צרכינו במדבר ארבעים שנה ולא האכילנו את המן' מצליפים המשתתפים בליל הסדר זה בזה באמצעות בצל ירוק או כרישה. |
| • כַּמָּה מַעֲלוֹת טוֹבוֹת - החסדים והנסים שעשה הקב"ה עם בני ישראל ביציאת מצרים נמנים כרשימה של מדרגות (מעלות), המצויות זו מעל זו, ויחד הן מצטרפות לתהילה שלמה. • לַמָּקוֹם עָלֵינוּ - מקום הוא כינוי לקב"ה. עלינו להודות לו על כל החסדים שגמל אתנו, ההולכים ונמנים להלן. • עָשָׂה בָהֶם שְׁפָטִים - העניש את המצרים בעשר המכות. • וְלֹא עָשָׂה בֵאלֹהֵיהֶם - עשה שפטים גם באלוהי מצרים, כפי שנאמר בבמדבר לג, ד: וּמִצְרַיִם מְקַבְּרִים אֵת אֲשֶׁר הִכָּה ה' בָּהֶם כָּל בְּכוֹר וּבֵאלֹהֵיהֶם עָשָׂה ה' שְׁפָטִים. • דַּיֵּנוּ - היינו מסתפקים בכך. • נָתַן לָנוּ אֶת מָמוֹנָם - לפני שיצאו ישראל ממצרים שאלו מהמצרים כלי כסף וזהב, כמתואר בשמות יב, לה: וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כִּדְבַר משֶׁה וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת. לפי המכילתא (בא יג), ביזת הים, כלומר הממון שלקחו ישראל על הים, היתה גדולה מזו של ביזת מצרים. במדרש תנחומא (בובר) טז, מסופר שהמצרים עיטרו את סוסיהם בתכשיטי זהב וכסף ואבנים טובות וכשטבעו הוציאו אותם ישראל מהים. • בְתוֹכוֹ בֶּחָרָבָה - העביר את בני ישראל ביבשה בתוך ים סוף, כפי שנאמר בשמות יד, כא-כב: וַיֵּט משֶׁה אֶת יָדוֹ עַל הַיָּם וַיּוֹלֶךְ ה' אֶת הַיָּם בְּרוּחַ קָדִים עַזָּה כָּל הַלַּיְלָה וַיָּשֶׂם אֶת הַיָּם לֶחָרָבָה וַיִּבָּקְעוּ הַמָּיִם. וַיָּבֹאוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה וְהַמַּיִם לָהֶם חוֹמָה מִימִינָם וּמִשְּׂמֹאלָם. • שִׁקַּע צָרֵינוּ בְּתוֹכוֹ - הטביע אויבינו בים סוף, כפי שנאמר בשמות יד, כז-כח ...וַיְנַעֵר ה' אֶת מִצְרַיִם בְּתוֹךְ הַיָּם. וַיָּשֻׁבוּ הַמַּיִם וַיְכַסּוּ אֶת הָרֶכֶב וְאֶת הַפָּרָשִׁים לְכֹל חֵיל פַּרְעֹה הַבָּאִים אַחֲרֵיהֶם בַּיָּם לֹא נִשְׁאַר בָּהֶם עַד אֶחָד. • סִפֵּק צָרְכֵנוּ בַּמִּדְבָּר אַרְבָּעִים שָׁנָה - ה' דאג לצרכי המזון, השתיה, הלבוש וההגנה מפני רעות המדבר במשך 40 שנות מסעות בני ישראל במדבר. • הֶאֱכִילָנוּ אֶת הַמָּן - המן, שהיה מאכל נסי, אותו אכלו בני ישראל במדבר. הורדתו מתוארת בשמות טז. • קֵרְבָנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי - מעמד הר סיני. עוד קודם קבלת התורה הגיע עם ישראל למצב של אחדות והרמוניה, שהם ערך בפני עצמו. כך נדרש הפסוק משמות יט, ב: וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר. • בֵּית הַבְּחִירָה - בית המקדש, הבית שבו בחר האל לשכנו. • עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה - קל וחומר. • טוֹבָה כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת... עָלֵינוּ - חסד כפול שגמל לנו. |
| عنوان |
דיינו / לוב / רפאל זרוק |
|---|---|
| تقليد |
ספרדים צפון אפריקה - לוב |
| لحن تراثي |
דיינו / לוב |
| מאפייני הקלטה -ara |
מסחרי |
| السلم الموسيقي |
כללי |
| دورة العام |
פסח |
| موعد الصلاة |
אחר |
| ملحن |
ללא מלחין ידוע |
| لغة |
עברית |
| مستوى الأداء |
6 |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
