|
ארגב יא לעאלי / ר' דוד בוזגלו אָרְגְּבּ יָא לְעָאלִי וּרְגְּבּ יָא לְעָאלִי עְמְל בְּחְק אִסְמְךְ לְעְזִיז אִם לֹא בִּגְלָלִי אַרְחְם יָא דָּאיִים שׁוֹכֵן שָׁמַיִם קַאלְבִּי לְמְגְמוֹר אֵל חַי הַנֶּעְלָם גִיתְנָא מְן דְלָּאם אוֹיֵב תִּזְמוֹר צְּפִית פִיָּא עְדְיָאנִי גוּלִי עְלָאס לְחֶרְפָּה נְתַתָּנִי גוּלִי עְלָאס גוּלִי עְלָאס דַל נֶחֱלַשׁ עְלָאס יָא לְעָאלִי מָא חְדְנִי בְּרוּחִי אַתָּה מִבְטָחִי מָגֵן בַּעֲדִי וּלִיךְ כַּא נָּאדִי פִין מָא מְשִׁית גָאדִי לִהְיוֹת עִמָּדִי לָא תִכִיֶּיבּ רְזָ'איָה הֹוֶה וְהָיָה לִפְדוֹת מִמְכָּרִי מְלּלְּמְדוּן וּסְחָארִי עְתְק יָא לְבָּארִי עוֹז נֶאֱדָרִי אלִי וּרְגְּבּ יָא לְעָאלִי עְמְל בְּחְק אִסְמְךְ לְעְזִיז אִם לֹא בִּגְלָלִי אַרְחְם יָא דָּאיִים שׁוֹכֵן שָׁמַיִם קַאלְבִּי לְמְגְמוֹר אֵל חַי הַנֶּעְלָם גִיתְנָא מְן דְלָּאם אוֹיֵב תִּזְמוֹר צְּפִית פִיָּא עְדְיָאנִי גוּלִי עְלָאס לְחֶרְפָּה נְתַתָּנִי גוּלִי עְלָאס גוּלִי עְלָאס דַל נֶחֱלַשׁ עְלָאס יָא לְעָאלִי מָא חְדְנִי בְּרוּחִי אַתָּה מִבְטָחִי מָגֵן בַּעֲדִי וּלִיךְ כַּא נָּאדִי פִין מָא מְשִׁית גָאדִי לִהְיוֹת עִמָּדִי לָא תִכִיֶּיבּ רְזָ'איָה הֹוֶה וְהָיָה לִפְדוֹת מִמְכָּרִי מְלּלְּמְדוּן וּסְחָארִי עְתְק יָא לְבָּארִי עוֹז נֶאֱדָרִי תרגום: השקף / ר' דוד בוזגלו הַשְׁקֵף אַתָּה הָעֶלְיוֹן לְמַעַן שִׁמְךָ הַיָּקָר, אִם לֹא בִּגְלָלִי רַחֵם שׁוֹכֵן שָׁמַיִם אוֹיֵב תִּזְמוֹר. שִׂמַחְתָ בִּי אֶת אוֹיְבִי, אֱמוֹר לִי מַדוּעַ מַדוּעַ דַל נֶחֱלַשׁ מַדוּעַ יָהּ הָעֶלְיוֹן כָּל עוֹד רוּחִי בִּי אַתָּה מִבְטָחִי מָגֵן בַּעֲדִי וְאֵלֶיךָ אֶקְרָא לִהְיוֹת עִמָּדִי בְּכָל מָקוֹם שֶׁאֵלֵךְ אַל תְּאַכְזֵב אֶת תִּקְוָתִי, הֹוֶה וְהָיָה לִפְדוֹת מִמְכָּרִי, מִן הָאוּמוֹת וּמִן הַמִּדְבָּר הַצֵּל אוֹתִי אֵלִי, עוֹז נֶאֱדָרִי. תרגום: מאיר בוזגלו |
|
הפיוט שלפנינו הוא מייצג קלאסי של הז'אנר הקרוי - "אל-מטרוז", ובעברית, "השזור". העברית והערבית-מרוקאית שזורות בו מעשה ידי אמן. סגנון כזה מצוי מאוד בקרב יהודי מרוקו ותימן והוא נוצר על מנת לקרב את הפיוט אל כל חלקי העם, שלא כולו שלט בשפה העברית. מתוך הצורך נולדה אומנות משוכללת בפני עצמה, שר' דוד בוזגלו מביא אותה לשיא. "ארגב יא לעאלי" הוא אחד מפיוטי המטרוז המוכרים והאהובים ביותר שחיבר ר' דוד בוזגלו, והוא מושר בכל עת, בעיקר בשמחות. השיר נכתב על לחן מוכר ויחסית מודרני, ולמרות אופיו הקצבי והסוחף, מלותיו הן מלים של תחנונים ופניה לאל לעזרה. ברגע השיא של הפיוט - בדינמיקה של שירת מענה בין הסולן לקהל, פורצת שאלה/תביעה: "גולי עלאש" - אמור לי, למה? |
| • אָרְגְּבּ יָא לְעָאלִי – השקף מלמעלה, האל העליון. • עְמְל בְּחְק אִסְמְךְ לְעְזִיז אִם לֹא בִּגְלָלִי – אם לא למעני, עשה למען שמך היקר. זהו מטבע לשון הנהוג בתפילות של בקשת מחילה, שבו עם ישראל ומנהיגיו מבקש מהקב"ה למחול לעמו ולהושיעם על מנת שלא יתחלל שמו בגויים, שיחשבו שמא נטש הקב"ה את עמו ואין בו יכולת להושיע אותם. • אַרְחְם יָא דָּאיִים שׁוֹכֵן שָׁמַיִם – רחם, האל שוכן השמים. • קַאלְבִּי לְמְגְמוֹר – לבי דואב. • אֵל חַי הַנֶּעְלָם – הקב"ה הוא אל חי ונעלם. • גִיתְנָא מְן דְלָּאם – הצל אותנו מחשכת הגלות והצרות. • אוֹיֵב תִּזְמוֹר – השמד את אויבי. • צְּפִית פִיָּא עְדְיָאנִי – ולא כמו עתה, כאשר אויבי שמחים משום שגברו עלי. • גוּלִי עְלָאס – אמור לי, מדוע? • לְחֶרְפָּה נְתַתָּנִי – מדוע עם ישראל נתון לחרפה בין אויביו. • גוּלִי עְלָאס דַל נֶחֱלַשׁ – מדוע עם ישראל, המכונה דל, נחלש. דל הוא כינוי לעם ישראל בגלות, על פי בראשית רבה עא, א: "אמר ר' יוחנן, בכל מקום שנאמר דל עני ואביון בישראל הכתוב מדבר". • עְלָאס יָא לְעָאלִי – מדוע, יה עליון? • מָא חְדְנִי בְּרוּחִי – כל עוד רוחי בי. • אַתָּה מִבְטָחִי – אני בוטח בך ובישועתך. הלשון על פי תהלים עא, ה: כִּי אַתָּה תִקְוָתִי ה' אלוהים מִבְטַחִי מִנְּעוּרָי. • מָגֵן בַּעֲדִי וּלִיךְ כַּא נָּאדִי – אתה מגן עלי ולך אני קורא, על פי תהלים ג, ד–ה: וְאַתָּה ה' מָגֵן בַּעֲדִי כְּבוֹדִי וּמֵרִים רֹאשִׁי: קוֹלִי אֶל ה' אֶקְרָא... • פִין מָא מְשִׁית גָאדִי לִהְיוֹת עִמָּדִי – אנא הֱיֶה עמדי בכל מקום בו אהיה. • לָא תִכִיֶּיבּ רְזָ'איָה – אל תכזיב את תקוותי. • הֹוֶה וְהָיָה – כינוי לקב"ה הקדמון והנצחי – היה ויהיה לעד. • לִפְדוֹת מִמְכָּרִי מְלּלְּמְדוּן וּסְחָארִי – ופדה אותי מידי האומות שנמכרתי אליהן ואני כמו שבוי אצלן בגלות. • עְתְק יָא לְבָּארִי – הצל אותי, אלי. • עוֹז נֶאֱדָרִי – כינוי לאל המבטא כח. הלשון על פי שירת הים, שמות טז, ו: יְמִינְךָ ה' נֶאְדָּרִי בַּכֹּחַ יְמִינְךָ ה' תִּרְעַץ אוֹיֵב. |
| عنوان |
ארגב יא לעאלי |
|---|---|
| دورة العام |
לכל עת |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
