|
איומה מראיך הראיני / סימן מרדכי אֲיֻמָּה מַרְאַיִךְ הַרְאִינִי וְנֹעַם קוֹלֵךְ הַשְׁמִיעִינִי בְּעֵינַיִךְ לִבַּבְתִּינִי פִּתְחִי לִי אֲחוֹתִי כַלָּה אֲיֻמָּה רַעְיָתִי יָפָתִי אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי בּוֹאִי נָא אֶל חֶדֶר הוֹרָתִי אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה אֲיֻמָּה דִמִּיתִיךְ לְתָמָר חִכֵּךְ כְּיֵין טוֹב הַמְשֻׁמָּר טַעְמוֹ וְרֵיחוֹ לֹא נָמַר גַּן נָעוּל אֲחוֹתִי כַלָּה אֲיֻמָּה כַּחַמָּה בָרָה רָחוֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ חוּשִׁי נָא קוּמִי בִּמְהֵרָה נָשִׂישׂ כִּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה אֲיֻמָּה יָפוּ פְעָמַיִךְ מַה טּוֹבוּ מִיַּיִן דּוֹדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים שָׁדַיִךְ צוּף דְּבַשׁ שִׂפְתוֹתַיִךְ כַּלָּה |
| פיוט המושר לכבוד הולדת הבת במסורת יהודי לוב ובמסורת יהודי בבל. אצל יהודי בבל מופיע הפיוט גם בשירת "השבחות" המושרים ביום שני בשבוע. השיר שזור בביטויי אהבה רבים משיר השירים, אולם בשונה משיר השירים, שם דוברים לסירוגין הדוד והרעיה, כאן הדובר הראשי והיחידי הוא הדוד. כמו שירים רבים אחרים המושרים לזבד הבת, תוכן השיר מתאים יותר לשיר חתונה. כנראה משום שמדובר בשיר הפונה לבת, לאהובה, אומץ השיר הזה לשירה בשמחת הבת. |
| • אֲיֻמָּה - כינוי לכנסת ישראל שמשמעו מטילת אימה, וגם - מעוררת יראה והערצה. זהו ביטוי יחידאי במקרא המופיע בשיר השירים ו, ד: יָפָה אַתְּ רַעְיָתִי כְּתִרְצָה נָאוָה כִּירוּשָׁלָם אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת. • מַרְאַיִךְ הַרְאִינִי - בהיפוך מילים, שיבוץ הלקוח משיר השירים ב, יד: הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ הַשְׁמִיעִנִי אֶת קוֹלֵךְ כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵיךְ נָאוֶה. • בְּעֵינַיִךְ לִבַּבְתִּינִי - משכת את לבי אלייך, לקחת את לבי, ע"פ שיר השירים ד, ט: לִבַּבְתִּנִי אֲחֹתִי כַלָּה לִבַּבְתִּנִי בְּאַחַת מֵעֵינַיִךְ. • פִּתְחִי לִי אֲחוֹתִי כַלָּה - הביטוי אֲחֹתִי כַלָּה חוזר מספר פעמים בשיר השירים והמשורר שוזר לו שיבוץ נוסף משיר השירים (ה,ב): אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי. • אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי - שיר השירים ו, ט: אַחַת הִיא יוֹנָתִי תַמָּתִי. דימוי הרעיה ליונה מופיע מספר פעמים בשיר השירים, שם היונה היא סמל התום והנאמנות לבן זוגה. במדרשים ובפיוטים רבים מופיע מוטיב כנסת ישראל כיונה הנסה מפני רודפיה, נודדת ומבקשת לה מסתור. • בּוֹאִי נָא אֶל חֶדֶר הוֹרָתִי - כאן משתמש המשורר במהופך בשיבוץ משיר השירים ג, ד: עַד שֶׁמָּצָאתִי אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ עַד שֶׁהֲבֵיאתִיו אֶל בֵּית אִמִּי וְאֶל חֶדֶר הוֹרָתִי. בשיר השירים הדברים נאמרים מפי הרעיה וכאן אומר אותם הדוד. • אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה - ע"פ שיר השירים ד, ח: אִתִּי מִלְּבָנוֹן כַּלָּה אִתִּי מִלְּבָנוֹן תָּבוֹאִי, ורש"י מפרש שם שכאשר יגלו ישראל תגלה שכינה עמם וכשישובו (מלבנון) תשוב אף היא אתם.. • דִמִּיתִיךְ לְתָמָר - ע"פ שיר השירים ז, ח: זאת קוֹמָתֵךְ דָּמְתָה לְתָמָר.שם מהלל הדוד את הרעיה על יפי קומתה. • חִכֵּךְ כְּיֵין טוֹב הַמְשֻׁמָּר - נועם פיה ודבריה הם כיין ישן טוב. ע"פ שיר השירים ז, י: וְחִכֵּךְ כְּיֵין הַטּוֹב הוֹלֵךְ לְדוֹדִי לְמֵישָׁרִים. • טַעְמוֹ וְרֵיחוֹ לֹא נָמַר - לא פג, לא המיר, החליף ושינה, את טעמו. ע"פ ירמיהו מח, יא: עַל כֵּן עָמַד טַעְמוֹ בּוֹ וְרֵיחוֹ לֹא נָמָר. • גַּן נָעוּל אֲחוֹתִי כַלָּה - ע"פ שיר השירים ד, יב: גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם. • כַּחַמָּה בָרָה - מזהירה וצחה כמו אור השמש. היפוך מילים מתוך הפסוק בשיר השירים ו, י: מִי זאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה. • רָחוֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ - ערכה רב מפנינים. מתוך הפסוק במשלי לא, י: אֵשֶׁת חַיִל מִי יִמְצָא וְרָחֹק מִפְּנִינִים מִכְרָהּ. • חוּשִׁי נָא קוּמִי בִּמְהֵרָה - המשורר מזרז את כנסת ישראל שתקום ותתעורר לקראת הגאולה, ממש כשם שפונה אליה ר' שלמה אלקבץ בפיוטו המפורסם לכה דודי: הִתְנַעֲרִי מֵעָפָר קוּמִי, לִבְשִׁי בִּגְדֵי תִפְאַרְתֵּךְ עַמִּי. • נָשִׂישׂ כִּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה - בבוא הגאולה ישמחו הדוד והרעיה, האל וכנסת ישראל, כחתן וככלה. ע"פ ישעיהו סב, ה: וּמְשׂוֹשׂ חָתָן עַל כַּלָּה יָשִׂישׂ עָלַיִךְ אֱלֹקָיִךְ. • יָפוּ פְעָמַיִךְ - צעדייך נאים, כך משבח הדוד את הרעיה בשיר השירים ז, ב: מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב. • מַה טּוֹבוּ מִיַּיִן דּוֹדַיִךְ - שיבוץ משיר השירים ד, י: מַה טֹּבוּ דדַיִךְ מִיַּיִן • כִּשְׁנֵי עֳפָרִים שָׁדַיִךְ - ע"פ שיר השירים ז, ד: שְׁנֵי שָׁדַיִךְ כִּשְׁנֵי עֳפָרִים תָּאֳמֵי צְבִיָּה. • צוּף דְּבַשׁ שִׂפְתוֹתַיִךְ כַּלָּה - ע"פ שיר השירים ד,יא: נֹפֶת תִּטֹּפְנָה שִׂפְתוֹתַיִךְ כַּלָּה דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ. הביטוי צוּף דְּבַשׁ לקוח מספר משלי (טז, כד): צוּף דְּבַשׁ אִמְרֵי נֹעַם מָתוֹק לַנֶּפֶשׁ וּמַרְפֵּא לָעָצֶם: |
| عنوان |
איומה מראיך הראיני |
|---|---|
| دورة العام |
שירת הבקשות |
| دورة الحياة |
הולדת הבת |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
