|
יהגה שבחך חכי / ר' יעקב אבן צור יֶהְגֶּה שִׁבְחֲךָ חִכִּי צוּרִי גוֹאֲלִי מַלְכִּי אַתָּה מַגִּיהַּ חָשְׁכִּי מוֹצִיאִי מֵהֲפֵכָה כָּל עַצְמוֹתַי תֹאמַרְנָה יְיָ מִי כָמוֹךָ עֲמָלֵקִי אֲגָגִי חָרַשׁ רַע לְהַדְאִיגִי לִכְרוֹת גִּזְעִי וּשְׂרִיגִי יוֹם מְהוּמָה וּמְבוּכָה כָּל עַצְמוֹתַי תֹאמַרְנָה יְיָ מִי כָמוֹךָ קִלְקַלְתָּ מַחְשַׁבְתּוֹ הֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ בְּבוֹר כָּרָה הִפַּלְתּוֹ וּלְכַדְתּוֹ תוֹךְ שְׂבָכָה כָּל עַצְמוֹתַי תֹאמַרְנָה יְיָ מִי כָמוֹךָ בְּעֵץ הֵכִין בּוֹ נִתְלָה וְנִתְפָּרְדָּה הַחֲבִילָה אָז בְּשִׂמְחָה וּבְגִילָה חֲמַת מֶלֶךְ שָׁכָכָה כָּל עַצְמוֹתַי תֹאמַרְנָה יְיָ מִי כָמוֹךָ אֶצְלוֹ יַחַד בְּחֶבְרָה נִתְלוּ בָּנָיו עֲשָׂרָה כִּי צוּר בְּעֶבְרָה יָרָה בָּהֶם קֶשֶׁת דְּרוּכָה כָּל עַצְמוֹתַי תֹאמַרְנָה יְיָ מִי כָמוֹךָ בֶּן יָאִיר הוּא מָרְדְּכַי מְאֹד הֵאִיר דְּרָכַי עַד רָחַצְתִּי הֲלִיכַי בְּדַם אֻמָּה חֲשׁוּכָה כָּל עַצְמוֹתַי תֹאמַרְנָה יְיָ מִי כָמוֹךָ נִתְעַלְתָּ מַעְלָה מַעְלָה עַד הוּשְׂמָה סְגֻלָּה אֻמָּה הָיְתָה שְׁפָלָה דַּלָּה שָׁחָה נְמוּכָה כָּל עַצְמוֹתַי תֹאמַרְנָה יְיָ מִי כָמוֹךָ צוּרִי בַקֹדֶשׁ נֶאְדָּר רֹב כָּבוֹד הוֹד וְהָדָר שַׂמְתָּ בְּחֹדֶשׁ אֲדָר לִקְהַל עֵדָה נְסוּכָה כָּל עַצְמוֹתַי תֹאמַרְנָה יְיָ מִי כָמוֹךָ וּלְךָ צוּר עוֹשֶׂה פֶלֶא נְקַוֶּה עוֹד תְּגַלֶּה יֶשַׁע וְחִישׁ תַּעֲלֶה לְצִירֵנוּ אֲרוּכָה כָּל עַצְמוֹתַי תֹאמַרְנָה יְיָ מִי כָמוֹךָ רַחְמָן שׁוּב שְׁבוּתֵנוּ וְהָחִישׁ פְּדוּתֵנוּ וְעוֹד חַדֵּשׁ יָמֵינוּ לְטוֹבָה וְלִבְרָכָה כָּל עַצְמוֹתַי תֹאמַרְנָה יְיָ מִי כָמוֹךָ |
| פיוט "מי כמוך" לשבת זכור במסורת יהודי מרוקו, פיוט המשבח ומודה על נסי חג הפורים. המשורר מביע את התפעלותו המתבטאת בשירתו הפנימית ביותר, התפעלותן של עצמותיו, הקוראות "ה' מי כמוך" בכל בית. הוא מדגיש את מוטיב ההיפוך – נפילת המן בבור שטמן למרדכי. הפיוט אינו נמנע משמחה לאידם של הצרים, וכחלק מתיאורי התעלותו של עם ישראל, שהושפל בגזירות הגלות, הוא שמח בתבוסת אויביו. מנפלאות העבר שואב המשורר כוח לתפילה לגאולה מכאבי ההווה ולתקווה להתחדשות. |
| • יֶהְגֶּה... חִכִּי – פי יאמר ויספר. • צוּרִי – סלעי, כינוי לאל, המדגיש את עוצמתו. • אַתָּה מַגִּיהַּ חָשְׁכִּי – אתה מאיר את אפלתי, לפי הכתוב בשירת דוד בתהלים יח, כט: כִּי אַתָּה תָּאִיר נֵרִי ה' אֱלֹהַי יַגִּיהַּ חָשְׁכִּי. וראו גם שמואל ב כב, כט. • מוֹצִיאִי מֵהֲפֵכָה – מי שמוציא ומחלץ אותי מהמצב המעורער והמעורבב, מצרה. • כָּל עַצְמוֹתַי תֹאמַרְנָה יְיָ מִי כָמוֹךָ – זהו פסוק מתהלים לה, י: כָּל עַצְמוֹתַי תֹּאמַרְנָה ה' מִי כָמוֹךָ מַצִּיל עָנִי מֵחָזָק מִמֶּנּוּ וְעָנִי וְאֶבְיוֹן מִגֹּזְלוֹ. • עֲמָלֵקִי אֲגָגִי – המן בן המדתא, שהיה מזרעו של אגג מלך עמלק. • חָרַשׁ רַע לְהַדְאִיגִי – תכנן רע עלי, ובכך הדאיג אותי. • לִכְרוֹת גִּזְעִי וּשְׂרִיגִי – להשמיד את גזעו של עם ישראל ואת ענפיו. • יוֹם מְהוּמָה וּמְבוּכָה – יום הגזירה שגזר בלבל והטריד את יהודי שושן, כמו שנאמר באסתר ג, טו הָרָצִים יָצְאוּ דְחוּפִים בִּדְבַר הַמֶּלֶךְ וְהַדָּת נִתְּנָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וְהַמֶּלֶךְ וְהָמָן יָשְׁבוּ לִשְׁתּוֹת וְהָעִיר שׁוּשָׁן נָבוֹכָה. • קִלְקַלְתָּ מַחֲשַׁבְתּוֹ וְהֵפַרְתָּ עֲצָתוֹ – שיבשת את התכניות של המן. לשון זו שאולה מברכת 'על הנסים' הנאמרת בפורים, שם נאמר: וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים הֵפַרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ וְקִלְקַלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ. • בְּבוֹר כָּרָה הִפַּלְתּוֹ – הפלת את המן באותו בור שחפר ותכנן להכשיל בו את מרדכי. המשורר מתייחס כאן אל תכנית המן לתלות את מרדכי על העץ, שהופרה והתהפכה כשתלו את המן ובניו על אותו עץ עצמו. הביטוי שאול מתהלים ז, טז: בּוֹר כָּרָה וַיַּחְפְּרֵהוּ וַיִּפֹּל בְּשַׁחַת יִפְעָל. • שְׂבָכָה – רשת לכיסוי ולגידור, מלכודת. על אחזיה מלך ישראל מסופר שנפל בעד השבכה בעלייתו, ראו מלכים ב א, ב. • וְנִתְפָּרְדָּה חֲבִילָה – נפסק הקשר, הברית, שבין המן ואחשורוש (ראו ביטוי זה בבבלי גטין נט, ע"ב; עבודה זרה י, ע"ב; שם יא, ע"א). • חֲמַת מֶלֶךְ שָׁכָכָה – המלך נרגע מכעסו, כפי שנאמר באסתר ז, י: וַיִּתְלוּ אֶת הָמָן עַל הָעֵץ אֲשֶׁר הֵכִין לְמָרְדֳּכָי וַחֲמַת הַמֶּלֶךְ שָׁכָכָה. • אֶצְלוֹ יַחַד בְּחֶבְרָה – יחד עם המן ולידו. • בְּעֶבְרָה – בכעס. • יָרָה בָּהֶם קֶשֶׁת דְרוּכָה – כיוון ושילח אליהם את הרעה, כמו חץ מקשת דרוכה. • בֶּן יָאִיר הוּא מָרְדְּכַי – כפי שהוא מתואר במגילת אסתר ב, ה: אִישׁ יְהוּדִי הָיָה בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה וּשְׁמוֹ מָרְדֳּכַי בֶּן יָאִיר בֶּן שִׁמְעִי בֶּן קִישׁ אִישׁ יְמִינִי. מְאֹד הֵאִיר דְּרָכַי – האיר וקידם את ישועת עמו. המשורר עושה משחק מלים בין מָרְדְּכַי לדְּרָכַי. • עַד רָחַצְתִּי הֲלִיכַי בְּדַם אֻמָה חֲשׁוּכָה – עד שניצחנו וצעדינו רחצו בדם הפרסים. המשורר מתייחס כאן להרג של היהודים בתושבי פרס, המתוארת בפרק ט במגילת אסתר. • נִתְעַלְתָּ – כנסת ישראל התעלתה והתנשאה. • עַד הוּשְׂמָה סְגֻלָּה – עד שהפכה להיות עם מיוחד, עם סגולה. • אֻמָּה הָיְתָה שְׁפָלָה דַּלָּה שָׁחָה וּנְמוּכָה – עם ישראל שהיה מושפל, עני וכפוף. • צוּרִי בַקֹדֶשׁ נֶאְדָּר – אלוהים הלובש אדרת של קדושה, כמו ששרו לו על ים סוף (שמות טו, יא): מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה' מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא. • הוֹד וְהָדָר – לפי תהלים קד, א ...ה' אֱלֹהַי גָּדַלְתָּ מְּאֹד הוֹד וְהָדָר לָבָשְׁתָּ. • שַׂמְתָּ – נתת. • בְּחֹדֶשׁ אֲדָר – בחודש שבו נעשו הנסים למרדכי, אסתר ותושבי פרס היהודים. • לִקְהַל עֵדָה נְסוּכָה – לעם ישראל, שהם כבני נסיכים. • עוֹשֶׂה פֶלֶא – לפי הפסוק הנ"ל משירת הים (שמות טו, יא): מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה' מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא. • וּלְךָ... נְקַוֶּה עוֹד תְּגַלֶּה יֶשַׁע – נייחל שתגלה את ישועתך. • וְחִישׁ תַּעֲלֶה לְצִירֵנוּ אֲרוּכָה – תתן במהרה רפואה לכאבנו, רפא אותנו מצער הגלות ומכאוביה. ואולי מהדהד כאן גם ההקשר הלאומי של בנין חומות ירושלים באמצעות הפסוק מנחמיה ד, א וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁמַע סַנְבַלַּט וְטוֹבִיָּה וְהָעַרְבִים וְהָעַמֹּנִים וְהָאַשְׁדּוֹדִים כִּי עָלְתָה אֲרוּכָה לְחֹמוֹת יְרוּשָׁלִַם כִּי הֵחֵלּוּ הַפְּרֻצִים לְהִסָּתֵם... וראו גם בהקשר של בית המקדש בדברי הימים ב כד, יג. • רַחְמָן – כינוי לאלוהים. • שׁוּב שְׁבוּתֵנוּ – השב אותנו למקומנו וחזור אלינו, כפי שהובטח בדברים ל, ג: וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ וְשָׁב וְקִבֶּצְךָ מִכָּל הָעַמִּים אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ שָׁמָּה, וכפי שמבקש משורר תהלים (קכו, ד): שׁוּבָה ה' אֶת שְׁבִיתֵנוּ כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב. • וְהָחֵשׁ פְּדוּתֵנוּ – ומהר להצילנו ולגאול אותנו. • וְעוֹד – ושוב. • חַדֵּשׁ יָמֵינוּ – לפי הפסוק מאיכה ה, כא הֲשִׁיבֵנוּ ה' אֵלֶיךָ וְנָשׁוּבָה חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם. |
| عنوان |
יהגה שבחך חכי |
|---|---|
| دورة العام |
לכל עת;פורים;שירת הבקשות |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
