|
נורא במרום / ר' נסים מצליח נוֹרָא בַּמָּרוֹם אַדִּיר נֶעֱלָם דּוֹד מֵרַעְיוֹן וּבְעֵת תּוֹרָתוֹ הֶאְדִּיר כְּבוֹד הוֹדוֹ יְשִׁירוּן שִׁמְעָה עַמִּי תּוֹרָתִי יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ בִּמְעוֹנוֹ עָמְדוּ עַל מֹשֶׁה לְשִׂטְנוֹ פַּרְשֵׁז עָלָיו עֲנָנוֹ וַיְהִי מֶלֶךְ בִּישֻרוּן יָחִיד שׁוֹכֵן רוּם חֶבְיוֹן תָּקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן וְיֵשֵׁב בָּהּ עַם אֶבְיוֹן יַחַד שִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן מַמְצִיא יֶשַׁע וּפִדְיוֹן מַהֵר תִּבְנֶה אַפִּרְיוֹן נוֹכַח פְּנֵי אֵל עֶלְיוֹן אֵין רָם כָּאֵל יְשֻׁרוּן חַזֵּק יָדַיִם רִפְיוֹן וּסְלַח לִי שִׁגָּיוֹן רְצֵה רַחְשִׁי וְהֶגְיוֹן שְׂפָתַי לְךָ יְשִׁירוּן |
|
פיוט לחג השבועות ולשמחת תורה במסורת יהודי בבל. מחברו של הפיוט הוא ר' נסים מצליח, שחי ופעל בבגדד בסוף המאה ה-18 ותחילת המאה ה-19, ושימש כרבה של בגדד. הוא חיבר כמה עשרות פיוטים לחגים ולשמחות. הפיוט רומז לאגדה תלמודית ידועה (שבת פח, ע"ב), הנאמרת כחלק מתיקון ליל שבועות, ובה מתקיים ויכוח בין משה למלאכים. משה מוכיח למלאכי השרת את חיוניותה של התורה דווקא לבשר ודם, ומצדיק בכך את הורדת התורה מן העליונים אל בני תמותה. הפיוט פותח בעליונות האל ובשגב שלו, ועובר לתיאור מליצי קצר של הדרמה השמימית האמורה. בהמשך הפיוט פונה המשורר בבקשת ישועה ובנין המקדש, וככל שהפיוט מתקדם, כך ניתן לראות אותו מושך אותו יותר ויותר כלפי מטה, כלפי צרכי העם, ולבסוף הוא מגיע עד בקשה שגם מוצא שפתיו, הפרטיות, השרות ממקומו התחתון אל האל, יירצה. |
| • נוֹרָא - הקב"ה, מי שיראים מפניו. • בַּמָּרוֹם - בשמים. • אַדִּיר - כינוי לקב"ה, המבטא את גדולתו, כמופיע מספר פעמים בתנ"ך. • נֶעֱלָם... מֵרַעְיוֹן - נסתר מתפיסה שכלית. • דּוֹד - אהוב, כינוי לקב"ה. • וּבְעֵת תּוֹרָתוֹ הֶאְדִּיר - בזמן שבו גידל את תורתו וכיבדה, ביום מתן תורה. • כְּבוֹד הוֹדוֹ יְשִׁירוּן - ישירו את כבוד הודו. • שִׁמְעָה עַמִּי תּוֹרָתִי יִשְׂרָאֵל הַאֲזִינָה - לפי הפסוק מתהלים עח, א: מַשְׂכִּיל לְאָסָף הַאֲזִינָה עַמִּי תּוֹרָתִי... • שַׂרְפֵי קֹדֶשׁ - מלאכים. • בִּמְעוֹנוֹ - במקום משכנו העליון של ה'. • עָמְדוּ עַל מֹשׁה לְשִׂטְנוֹ - לפי האגדה התלמודית (בבלי, שבת פח ע"ב-פט ע"א), בשעה שעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת: רבונו של עולם מה לילוד אשה בינינו. משה חשש להשיב לקטרוגם, שמא ישרפוהו בהבל שבפיהם. • פַּרְשֵׁז עָלָיו עֲנָנוֹ - פסוק סתום זה מאיוב כו, ט מְאַחֵז פְּנֵי כִסֵּא פַּרְשֵׁז עָלָיו עֲנָנוֹ (מְאַחֵז - מכסה, מסתיר, את מראה כסא הכבוד; פַּרְשֵׁז - פרש, כיסה, בענן) נדרש באגדה התלמודית הנ"ל, שה' פרש מזיו שכינתו ועננו עליו והגן על משה באומרו לו לאחוז בכסא כבודו ולהחזיר למלאכים תשובה. • וַיְהִי מֶלֶךְ בִּישֻרוּן - יְשֻׁרוּן הוא כינוי לישראל. כאן מתכוון המשורר למשה, בהתאם לפרשנותו של ר' אברהם אבן עזרא ותרגום יונתן על הפסוק בדברים לג, ה: וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. • יָחִיד שׁוֹכֵן רוּם חֶבְיוֹן - הקב"ה, השוכן במקום נסתר בשמים. עפ"י חבקוק ג, ד: וְנֹגַהּ כָּאוֹר תִּהְיֶה... וְשָׁם חֶבְיוֹן עֻזֹּה. • תָּקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן - שיבוץ הוא מתהלים קב, יד: אַתָּה תָקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן כִּי עֵת לְחֶנְנָהּ כִּי בָא מוֹעֵד. • עַם אֶבְיוֹן - עם עני, הוא עם ישראל. • יַחַד שִׁבְטֵי יְשֻׁרוּן - לפי הפסוק הנזכר מדברים לג, ה וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. • מַמְצִיא יֶשַׁע וּפִדְיוֹן - הקב"ה שבידו הישועה וההצלה. • אַפִּרְיוֹן - בית המקדש, כפי שנדרש הפסוק משיר השירים ג, ט אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן בשיר השירים רבה ג, כב. • נוֹכַח - לפני. • אֵין רָם כָּאֵל יְשֻׁרוּן - אין גדול כאלוהי ישראל. הביטוי בנוי לפי דברים לג, כו אֵין כָּאֵל יְשֻׁרוּן רֹכֵב שָׁמַיִם בְּעֶזְרֶךָ וּבְגַאֲוָתוֹ שְׁחָקִים. • חַזֵּק יָדַיִם רִפְיוֹן - חזק את מי שרפו ידיו, הן את היחיד והן את הכלל, עם ישראל. • וּסְלַח לִי שִׁגָּיוֹן - סלח לשגגותי. • רְצֵה רַחְשִׁי וְהֶגְיוֹן שְׂפָתַי - היעתר לתפילתי. |
| عنوان |
נורא במרום |
|---|---|
| دورة العام |
שבועות;שמחת תורה / שמיני עצרת |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
