|
ארץ ורום / סימן אברהם חזק אֶרֶץ וְרוּם [וָרוּם] בְּהִבָּרְאָם בְּהֵ"א בְּרָאָם בְּלִי עָמָל אֵל הִמְצִיאָם אֲדוֹן עוֹלָם צוּר נְשִׂיאָם שָׁבַת בְּיוֹם הַשַּׁבָּת חַי חַי חַי נְקִי כַפַּיִם וְטָהוֹר מְאוֹר הַנָּאוֹר בִּלְתִּי חֹמֶר יָצַר הָאוֹר [קֹדֶם שְׂאוֹר] בְּרֵאשִׁית הַכֹּל בָּרָא אוֹר בְּיוֹם אֶחָד בְּשַּׁבָּת [בַּשַּׁבָּת] חַי חַי חַי יְחִידִי בְלִי שְׁנַיִם בָּרָא ]עָשָׂה] שָׁמַיִם בִּלְתִּי עֵזֶר וְיָדַיִם הִבְדִיל [הַמַּבְדִּיל] בֵּין מַיִם לְמַיִם [לָמַיִם] בְּיוֹם שֵׁנִי בְּשַּׁבָּת [בַּשַּׁבָּת] חַי חַי חַי אֵל יוֹצֵר עוֹלָמִים בְּיָ"הּ הִמְצִיא וְהָיָה [הֲוָיָה] שֶׁתּוֹצִיא הָאָרֶץ פִּרְיָהּ גָּזַר אֹמֶר וְכֵן הָיָה בַּשְׁלִישִׁי בְּשַּׁבָּת [בַּשַּׁבָּת] חַי חַי חַי בְּלִי אוֹן בְּלִי גְבוּרוֹת יָצַר מְאוֹרוֹת [הָאוֹרוֹת] לָאוֹר וּלְהַצְמִיחַ פֵּרוֹת גָזַר וְנִתְלוּ מְאוֹרוֹת בָּרְבִיעִי בְּשַּׁבָּת [בַּשַּׁבָּת] חַי חַי חַי רָב כֹּחַ אֵלִי אַנְוֵהוּ וַאֲרוֹמְמֶנְהוּ [אֲרוֹמְמֶנְהוּ] כָּל נֶפֶשׁ חַיָּה הִמְצִיא הוּא כָּל עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ בַּחֲמִישִׁי בְּשַּׁבָּת [בַּשַּׁבָּת] חַי חַי חַי הָאֵל רָם [חַי] נִמְלַךְ בְּתֻמּוֹ עַל נַפְשׁוֹת [בְּנַפְשׁוֹת] עַמּוֹ וּבָרָא אָדָם בְּצַלְמוֹ הִשְׁלִיטוֹ בְּכָל [עַל כָּל] עוֹלָמוֹ בְּיוֹם שִׁשִׁי בְּשַּׁבָּת [בַּשַּׁבָּת] חַי חַי חַי מַלְכִּי הִשְׁלִים כָּל מְלַאכְתּוֹ בְּיוֹם שַׁבַּתּוֹ וַיְקַדֵּשׁ וַיְבָרֶךְ אוֹתוֹ עַל כֵּן יִשְׁמְרוּ עֲדָתוֹ יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת חַי חַי חַי חָזָק הוּא וְנוֹרָא עֶלְיוֹן נֶעְלָם מֵרַעְיוֹן יְמַהֵר [מַהֵר] יִבְנֶה [אֶת] הַר צִיּוֹן וְיַנְחִיל עַם דַּל וְאֶבְיוֹן עוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ שַׁבָּת חַי חַי חַי |
| פיוט המושר בשירת הבקשות במסורות ספרד-ירושלים ובבל. המשורר העלום נשען על מדרשים שונים המתארים את בריאת העולם, ומתאר בשירו את מעשה הבריאה, יום אחר יום. הוא פותח את הפיוט ברמז לקיומו של עולם אחר, 'העולם הבא', וחותם את הפיוט בתפילה שנזכה לחיי עולם הבא: וְיַנְחִיל עַם דַּל וְאֶבְיוֹן עוֹלָם שֶׁכֻּלוֹ שַׁבָּת. אגב, בספר הבקשות של יהודי חאלב מיוחס הפיוט לר' אברהם אבן עזרא, אולם לא מצאנו סימוכין לכך ממקורות אחרים. |
| • אֶרֶץ וְרוּם - ארץ ושמים. רום מלשון גובה, וכפי האמור במשלי (כה, ג): שָׁמַיִם לָרוּם וָאָרֶץ לָעֹמֶק. • אֶרֶץ וְרוּם בְּהִבָּרְאָם - על פי הפסוק בבראשית (ב, ד) המתאר את השמיים והארץ בהיבראם: אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם בְּיוֹם עֲשׂוֹת ה' אֱלֹהִים אֶרֶץ וְשָׁמָיִם. • בְּהֵ"א בְּרָאָם - על פי הדרשה המובאת במסכת חגיגה י, ע"א ובמסכת מנחות כט, ע"ב: "כדדרש ר' יהודה בר ר' אילעאי. אלו שני עולמות שברא הקב"ה - אחד בה"י ואחד ביו"ד. ואיני יודע אם העולם הבא ביו"ד והעולם הזה בה"י, אם העולם הזה ביו"ד והעולם הבא בה"י. כשהוא אומר אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם אל תקרי בהיבראם אלא בה"י בראם [הוי אומר העולם הזה בה"י והעולם הבא ביו"ד] ומפני מה נברא העולם הזה בה"י מפני שדומה לאכסדרה שכל הרוצה לצאת יצא ומ"ט תליא כרעיה [ומה הטעם שהרגל הפנימית של ה-ה"א תלויה ואינה מחוברת לראשו, כמו ה-חי"ת)?] דאי הדר בתשובה מעיילי ליה [שאם ישוב אח"כ בתשובה מכניסים אותו] וליעייל בהך [ולמה שלא ישוב באותו פתח?] לא מסתייעא מילתא [אין הדבר מסתייע]... מפני מה נברא העולם הבא ביו"ד? מפני שצדיקים שבו מועטים. ומפני מה כפוף ראשו? מפני שצדיקים שבו כפוף ראשיהם מפני מעשיהן שאינן דומין זה לזה..." - בבסיס הדרשה עומדת התפיסה שלכל אות יש מהות, והעולם שנברא בדיבור, מושפע ונובע ממהות האותיות. צורת האות משקפת את מהותה. העולם הזה נברא באות ה"א, שלה שני פתחים - פתח אחד ליוצאים, היינו לחוטאים, ופתח אחד לשבים בתשובה. מהותו של העולם הזה הוא הבחירה החופשית, היכולת לחטוא ולשוב בתשובה, יכולתו של האדם לשנות את מצבו הרוחני, לעומת העולם הבא שבו אדם לא יכול לתקן או לקלקל. • בְּלִי עָמָל אֵל הִמְצִיאָם - הקב"ה ברא את העולם ללא עמל - העולם נברא בדיבור, ה' אמר ויהי. • אֲדוֹן עוֹלָם צוּר נְשִׂיאָם - כינויים לקב"ה. • שָׁבַת בְּיוֹם הַשַׁבָּת - על פי הנאמר בבראשית ב, ג: וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת. • נְקִי כַפַּיִם וְטָהוֹר מֵאוֹר הַנָּאוֹר - האל נקי כפים וטהור אף מהאור הנאור. המלה נָאוֹר היא יחידאית במקרא (תהלים עו, ה) ומתארת את הקב"ה: נָאוֹר אַתָּה אַדִּיר מֵהַרְרֵי טָרֶף. על פי הפרשנים השונים נאור מלשון אור או מלשון נורא. האבן עזרא עצמו מסביר את המילה נאור בפירושו לתהלים: "'נאור' - אין דבר נראה שהוא נכבד שאיננו גוף והוא עצם דבר, רק האור לבדו". אם כך לשיטתו, הקב"ה טהור אף מהדבר המזוכך ביותר, מהאור, שהוא העצם היחיד שאינו בעל גוף. • בִּלְתִּי חֹמֶר יָצַר הָאוֹר - יצר את האור יש מאין, ולא מחומר. • בְּרֵאשִׁית הַכֹּל בָּרָא אוֹר - בריאת האור היא הבריאה הראשונה במעשה בראשית: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר וַיְהִי אוֹר (בראשית א, ג). • בְּיוֹם אֶחָד בְּשַּׁבָּת - בריאת האור התרחשה ביום הראשון לבריאה. • יְחִידִי בְּלִי שְׁנַיִם - הקב"ה ברא את העולם יחידי. • בִּלְתִּי עֵזֶר וְיָדַיִם - העולם נברא בדיבור ה', ללא עזרת הידיים. • בָּרָא שָׁמַיִם... הִבְדִיל בֵּין מַיִם לְמַיִם - בריאת השמים הינה הפרדה בין המים העליונים, המצויים ברקיע, ובין המים תחתונים, המצויים על פני האדמה. כפי שמתואר בבראשית א, ו-ח: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם: וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ וַיְהִי כֵן: וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָרָקִיעַ שָׁמָיִם וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שֵׁנִי: • אֵל יוֹצֵר עוֹלָמִים בְּיָ"הּ - על פי האמור לעיל, הקב"ה ברא את העולמות - עולם הזה ועולם הבא, באותיות יו"ד וה"א. הדרשה, הנלמדת מהפסוק בישעיהו (כו, ד) בִּטְחוּ בַה' עֲדֵי עַד כִּי בְּיָהּ ה' צוּר עוֹלָמִים, מופיעה בבבלי חגיגה י, ע"א: "ר' אבהו בשם ר' יוחנן. בשתי אותיות נבראו שתי עולמות, העולם הזה והעולם הבא, אחד בה"א ואחד ביו"ד. מה טעמא (ישעיה כו) 'כי ביה ה' צור עולמים'". • הִמְצִיא וְהָיָה - ההוויה התהוותה מהמצאתו של ה'. • שֶׁתוֹצִיא הָאָרֶץ פִּרְיָהּ - ביום השלישי נברא עולם הצומח, כפי שמתואר בבראשית א, יא-יג: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים תַּדְשֵׁא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע עֵץ פְּרִי עֹשֶׂה פְּרִי לְמִינוֹ אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ עַל הָאָרֶץ וַיְהִי כֵן: וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ דֶּשֶׁא עֵשֶׂב מַזְרִיעַ זֶרַע לְמִינֵהוּ וְעֵץ עֹשֶׂה פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב: וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם שְׁלִישִׁי: • גָזַר אֹמֶר וְכֵן הָיָה - העולם נברא במאמר. כפי שמופיע במדרש על תיאור בריאת העולם - ויאמר ה' יהי... ויהי: "בעשרה מאמרות נברא העולם" (ילקוט שמעוני בראשית א רמז א). הלשון עפ"י איוב כב, כח: וְתִגְזַר אֹמֶר וְיָקָם לָךְ. • בְּלִי אוֹן בְּלִי גְבוּרָה - ללא שימוש בכוח. • יָצַר מְאוֹרוֹת - ביום הרביעי ברא את השמש, הירח והכוכבים. • לָאוֹר וּלְהַצְמִיחַ פֵּרוֹת - תפקידם של המאורות להאיר את הארץ ולהצמיח את הפירות, שכן הצמחים זקוקים לאור על מנת להתקיים. • גָזַר וְנִתְלוּ מְאוֹרוֹת - הקב"ה ברא את המאורות וכמו תלה, שם אותם במקומם - בשמים, כפי שמתואר בבראשית א, יז: וַיִּתֵּן אֹתָם אֱלֹהִים בִּרְקִיעַ הַשָּׁמָיִם לְהָאִיר עַל הָאָרֶץ. • רָב כֹּחַ אֵלִי אַנְוֵהוּ וַאֲרוֹמְמֶנְהוּ - אשבח וארומם את האל, על פי שירת הים (שמות טו, ב): זֶה אֵלִי וְאַנְוֵהוּ אֱלֹהֵי אָבִי וַאֲרֹמֲמֶנְהוּ. • כָּל נֶפֶשׁ חַיָה הִמְצִיא הוּא כָּל עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ - ביום החמישי נבראו החיות והעופות, על פי התיאור בבראשית כ-כג: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם שֶׁרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ עַל פְּנֵי רְקִיעַ הַשָּׁמָיִם: וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הַתַּנִּינִם הַגְּדֹלִים וְאֵת כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה הָרֹמֶשֶׂת אֲשֶׁר שָׁרְצוּ הַמַּיִם לְמִינֵהֶם וְאֵת כָּל עוֹף כָּנָף לְמִינֵהוּ וַיַּרְא אֱלֹהִים כִּי טוֹב: וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱלֹהִים לֵאמֹר פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הַמַּיִם בַּיַּמִּים וְהָעוֹף יִרֶב בָּאָרֶץ: וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם חֲמִישִׁי. • הָאֵל רָם נִמְלַךְ בְּתֻמּוֹ עַל נַפְשׁוֹת עַמּוֹ - בבריאת האדם נאמר "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ (בראשית א, כו). בשל השימוש בלשון רבים מפרשים הפרשנים כי הקב"ה שיתף את המלאכים וכביכול התייעץ עמם. רש"י מסביר: "ענותנותו של הקב"ה למדנו מכאן לפי שהאדם הוא בדמות המלאכים ויתקנאו בו לפיכך נמלך...". • וּבָרָא אָדָם בְּצַלְמוֹ - כפי שמתואר בבראשית א, כז: וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם בְּצַלְמוֹ בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם. • הִשְׁלִיטוֹ בְּכָל עוֹלָמוֹ - ה' נתן לאדם את הכח לשלוט בכל העולם, כפי שכתוב בבראשית א, כו: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָאָרֶץ וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ. על פי תפיסת האבן עזרא נשמתו של האדם היא עליונה, ולכבודו נברא העולם כולו, כפי שכתב בפרושו לפסוק לעיל (בראשית א, כו): "...ועתה אפרש. דע כי כל מעשה בראשית לכבוד האדם נברא במצות השם... ובעבור שנשמת האדם העליונה...". • מַלְכִּי הִשְׁלִים כָּל מְלַאכְתּוֹ בְּיוֹם שַׁבַּתּוֹ - השלמת הבריאה נעשתה ביום השביעי, עם שביתתו של הבורא ממעשה הבריאה. • וַיְקַדֵּשׁ וַיְבָרֶךְ אוֹתוֹ - יום השבת מובדל ומבורך משאר הימים, כפי שמופיע בבראשית ב, ג: וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת. • עַל כֵּן יִשְׁמְרוּ עֲדָתוֹ יִשְׂרָאֵל אֶת הַשַּׁבָּת - ישראל מצווים לשמור את השבת, כאות וזכר לשביתת האל ביום השביעי. • עֶלְיוֹן - האל. • נֶעְלָם מֵרַעְיוֹן - אי אפשר להשיג אותו בשכלנו. • וְיַנְחִיל עַם דַּל וְאֶבְיוֹן עוֹלָם שֶׁכֻּלוֹ שַׁבָּת - בקשה לגאולה השלמה, שעם ישראל, המכונה דל ואביון, יזכה לעולם שכולו שבת - הוא עולם הבא. |
| عنوان |
ארץ ורום |
|---|---|
| دورة العام |
לכל עת;שבת;שירת הבקשות |
| موعد الصلاة |
אחר |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
