|
מַה יָּפִית יָפָה / סימן משה חזק ברוך מַה יָּפִית יָפָה שַׁחַר נִשְׁקָפָה הֵן לָךְ נִכְסְפָה יָהּ חַנּוּן רוּחִי תָאֲבָה שַׁעְשׁוּעֵי לִבִּי בּוֹאִי לִמְסִבִּי אַל נָא תִדְאָבִי יָהּ חַנּוּן עֵת דּוֹדִים קָרְבָה הַר צִיּוֹן אֶבְנֶה שָׁמָּה אֶחֱנֶה אֶפְקוֹד אֶת צֹאנִי יָהּ חַנּוּן אוֹהֲבֵם נְדָבָה חִזְקִי בַּת צִיּוֹן פִּצְחִי שִׁיר הֶגְיוֹן תֶּחְזִי אַפִּרְיוֹן יָהּ חַנּוּן רָצוּף אַהֲבָה בָּרְכִי אֵל נוֹרָא נוֹתֵן הַתּוֹרָה אֵל עוֹטֶה אוֹרָה יָהּ חַנּוּן דָּגוּל מֵרְבָבָה |
| פיוט משירת הבקשות של יהודי מרוקו לפרשת תולדות. השיר פונה ליפה, העשויה להיות בה בעת השכינה וכנסת ישראל. בכל בית משובצים ביטויים משיר השירים, ביטויים של אהבה ושל געגוע לבת ציון. |
| • מַה יָּפִית יָפָה - פנייה לשכינה, עפ"י האמור בשיר השירים ז, ז: מַה יָּפִית וּמַה נָּעַמְתְּ אַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים. • שַׁחַר נִשְׁקָפָה - גם כאן ביטוי ליופיה של השכינה, הרעיה, שאף הוא לקוח משיר השירים (ו, י): מִי זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ שָׁחַר יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת. המלים הללו מהדהדות את המדרש על הגאולה העתידית, המדומה לאילת השחר (ראו יומא יד, ע"א). • הֵן לָךְ נִכְסְפָה, רוּחִי תָאֲבָה - ביטויים של געגוע לשכינה. • שַׁעְשׁוּעֵי לִבִּי - בך לבי משתעשע ושמח, ביטוי של חיבה. • בּוֹאִי לִמְסִבִּי - לחופתי, להסב ולחגוג עימי. עפ"י שיר השירים א, יב: עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ. • אַל נָא תִדְאָבִי - אל נא תצטערי, כי: • עֵת דּוֹדִים קָרְבָה - עת הגאולה והשראת השכינה קרבה. • הַר צִיּוֹן אֶבְנֶה וגו' - ואז תתקיים הבטחת האל להשיב שכינתו ולגאול את עם ישראל. • אֶפְקוֹד אֶת צֹאנִי - עם ישראל נמשל לצאן במקומות רבים בתנ"ך, למשל ביחזקאל לד, יב, שם מתואר כיצד לעתיד לבוא יפדה האל את צאנו מן הגלות: כְּבַקָּרַת רֹעֶה עֶדְרוֹ בְּיוֹם הֱיוֹתוֹ בְתוֹךְ צֹאנוֹ נִפְרָשׁוֹת כֵּן אֲבַקֵּר אֶת צֹאנִי וְהִצַּלְתִּי אֶתְהֶם מִכָּל הַמְּקוֹמֹת אֲשֶׁר נָפֹצוּ שָׁם בְּיוֹם עָנָן וַעֲרָפֶל. • אוֹהֲבֵם נְדָבָה - האל מבטיח כי יאהב את עמו, בין אם הם ראויים ובין אם לאו. שיבוץ מהושע, יד, ה: אֶרְפָּא מְשׁוּבָתָם אֹהֲבֵם נְדָבָה. • בַּת צִיּוֹן - כינוי לכנסת ישראל. • תֶּחְזִי אַפִּרְיוֹן - תראי בבנין בית המקדש. הביטוי אפריון נזכר בשיר השירים ג, ט: אַפִּרְיוֹן עָשָׂה לוֹ הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מֵעֲצֵי הַלְּבָנוֹן. רש"י שם מפרש מילה זו כמכוונת אל אהל מועד. • רָצוּף אַהֲבָה - כלי קודש הקודשים שבבית המקדש, עפ"י פירוש רש"י לפסוק בשיר השירים (ג, י): עַמּוּדָיו עָשָׂה כֶסֶף רְפִידָתוֹ זָהָב מֶרְכָּבוֹ אַרְגָּמָן תּוֹכוֹ רָצוּף אַהֲבָה מִבְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם. • אֵל עוֹטֶה אוֹרָה - כפי האמור בתפילת השחר, בברכת "יוצר המאורות": עוטה אור כשלמה, נוטה שמיים כיריעה. • דָּגוּל מֵרְבָבָה - מוקף בחילות וצבאות רבים של מלאכים ועושי דברו. עפ"י פרוש רש"י לשיר השירים ה, י: דּוֹדִי צַח וְאָדוֹם דָּגוּל מֵרְבָבָה. |
| عنوان |
מה יפית יפה |
|---|---|
| دورة العام |
שירת הבקשות |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
לצפייה בתמונה בגודל מלא
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
