|
מה נאכל בסעודה הזו מַה נֹאכַל בִּסְעוּדָה הַזּוֹ שׁוֹר הַבָּר וְלִוְיָתָן שׁוֹר הַבָּר וְלִוְיָתָן אָכוֹל נֹאכַל בִּסְעוּדָה הַזּוֹ מַה נִּשְׁתֶּה בִּסְעוּדָה הַזּוֹ יַיִן הַמְשׁוּמָר יַיִן הַמְשׁוּמָר שָׁתֹה נִשְׁתֶּה שׁוֹר הַבָּר וְלִוְיָתָן אָכוֹל נֹאכַל בִּסְעוּדָה הַזּוֹ מִי יַגִּיד לָנוּ דִּבְרֵי תוֹרָה בִסְעוּדָה הַזּוֹ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ יַגִּיד לָנוּ דִּבְרֵי תוֹרָה יַיִן הַמְשׁוּמָר שָׁתֹה נִשְׁתֶּה שׁוֹר הַבָּר וְלִוְיָתָן אָכוֹל נֹאכַל בִּסְעוּדָה הַזּוֹ מִי יַגִּיד לָנוּ חָכְמָה בִסְעוּדָה הַזּוֹ שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ יַגִּיד לָנוּ חָכְמָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ יַגִּיד לָנוּ דִּבְרֵי תוֹרָה יַיִן הַמְשׁוּמָר שָׁתֹה נִשְׁתֶּה שׁוֹר הַבָּר וְלִוְיָתָן אָכוֹל נֹאכַל בִּסְעוּדָה הַזּוֹ מִי יְנַגֵּן לָנוּ בִּסְעוּדָה הַזּוֹ דָּוִד הַמֶּלֶךְ דָּוִד הַמֶּלֶךְ יְנַגֵּן לָנוּ שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ יַגִּיד לָנוּ חָכְמָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ יַגִּיד לָנוּ דִּבְרֵי תוֹרָה יַיִן הַמְשׁוּמָר שָׁתֹה נִשְׁתֶּה שׁוֹר הַבָּר וְלִוְיָתָן אָכוֹל נֹאכַל בִּסְעוּדָה הַזּוֹ מִי תֵּצֵא בְּמָחוֹל לָנוּ בִּסְעוּדָה הַזּוֹ מִרְיָם הַנְּבִיאָה מִרְיָם הַנְּבִיאָה תֵּצֵא בְּמָחוֹל לָנוּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ יְנַגֵּן לָנוּ שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ יַגִּיד לָנוּ חָכְמָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ יַגִּיד לָנוּ דִּבְרֵי תוֹרָה יַיִן הַמְשׁוּמָר שָׁתֹה נִשְׁתֶּה שׁוֹר הַבָּר וְלִוְיָתָן אָכוֹל נֹאכַל בִּסְעוּדָה הַזּוֹ מִי תָּשִׁיר לָנוּ בִּסְעוּדָה הַזּוֹ דְּבוֹרָה הַנְּבִיאָה דְּבוֹרָה הַנְּבִיאָה תָּשִׁיר לָנוּ מִרְיָם הַנְּבִיאָה תֵּצֵא בְּמָחוֹל לָנוּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ יְנַגֵּן לָנוּ שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ יַגִּיד לָנוּ חָכְמָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ יַגִּיד לָנוּ דִּבְרֵי תוֹרָה יַיִן הַמְשׁוּמָר שָׁתֹה נִשְׁתֶּה שׁוֹר הַבָּר וְלִוְיָתָן אָכוֹל נֹאכַל בִּסְעוּדָה הַזּוֹ מִי יְבַשֵּׂר לָנוּ בְּשׂוֹרָה טוֹבָה בִסְעוּדָה הַזּוֹ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא יְבַשֵּׂר לָנוּ בְּשׂוֹרָה טוֹבָה דְּבוֹרָה הַנְּבִיאָה תָּשִׁיר לָנוּ מִרְיָם הַנְּבִיאָה תֵּצֵא בְּמָחוֹל לָנוּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ יְנַגֵּן לָנוּ שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ יַגִּיד לָנוּ חָכְמָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ יַגִּיד לָנוּ דִּבְרֵי תוֹרָה יַיִן הַמְשׁוּמָר שָׁתֹה נִשְׁתֶּה שׁוֹר הַבָּר וְלִוְיָתָן אָכוֹל נֹאכַל בִּסְעוּדָה הַזּוֹ מִי יְבָרֵךְ אוֹתָנוּ בִּסְעוּדָה הַזּוֹ אַהֲרֹן הַכֹּהֵן יְבָרֵךְ אוֹתָנוּ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא יְבַשֵּׂר לָנוּ בְּשׂוֹרָה טוֹבָה דְּבוֹרָה הַנְּבִיאָה תָּשִׁיר לָנוּ מִרְיָם הַנְּבִיאָה תֵּצֵא בְּמָחוֹל לָנוּ דָּוִד הַמֶּלֶךְ יְנַגֵּן לָנוּ שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ יַגִּיד לָנוּ חָכְמָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ יַגִּיד לָנוּ דִּבְרֵי תוֹרָה יַיִן הַמְשׁוּמָר שָׁתֹה נִשְׁתֶּה שׁוֹר הַבָּר וְלִוְיָתָן אָכוֹל נֹאכַל בִּסְעוּדָה הַזּוֹ |
|
פיוט לפסח במנהג קהילות שונות (אפגניסטן, ג'רבה, לוב), שמחברו, זמנו ומקומו אינם ידועים לנו. בידי חלק מיהודי לוב יש מסורת לפיה שמעו את הפיוט מחיילי הבריגדה; יש גירסה ביידיש לשיר זה כמו גם גרסה עממית ישראלית. פיוטנו כולל שמונה מחרוזות, כל אחת מהן נפתחת בשאלה כגון "מַה נֹאכַל בִּסְעוּדָה הַזּוֹ?"; "מִי יַגִּיד לָנוּ דִּבְרֵי תוֹרָה בִסְעוּדָה הַזּוֹ?"; "מִי יְנַגֵּן לָנוּ בִּסְעוּדָה הַזּוֹ?"; "מִי תֵּצֵא בְּמָחוֹל לָנוּ בִּסְעוּדָה הַזּוֹ?" – שאלות פשוטות לכאורה, שהתשובות המתבקשות להן אמורות אולי להיות לקוחות מן ההקשר הריאלי של הסעודה. אך הציפייה לתשובות כגון 'נאכל מצות', 'סבא יגיד לנו דברי תורה' וכיוצא באלה תשובות, מתבדה פעם אחר פעם; במקומן מציע הפייטן תשובות המוליכות את שומעי הפיוט הרחק על כנפי הדמיון למחוזות אחרים: "שׁוֹר הַבָּר וְלִוְיָתָן אָכוֹל נֹאכַל בִּסְעוּדָה הַזּוֹ"; "מֹשֶׁה רַבֵּנוּ יַגִּיד לָנוּ דִּבְרֵי תוֹרָה בִּסְעוּדָה הַזּוֹ"; "דָּוִד הַמֶּלֶךְ יְנַגֵּן לָנוּ"; "מִרְיָם הַנְּבִיאָה תֵּצֵא בְּמָחוֹל לָנוּ". לא רק שאין כאן זכר לסעודת פסח דווקא, אלא אף אין כאן זכר לסעודה 'רגילה' כלל; תחת זאת, מתוארת בין טורי השיר סעודה אוטופית, סעודת אחרית הימים, מעין הסעודה הנזכרת במקורותינו, אותה עתיד הקדוש ברוך הוא לערוך לצדיקים. שני מאפיינים עיקריים קושרים בין פיוטנו ובין כמה מפיוטי פסח הנפוצים יותר בקהילות ישראל: ראשית, התבנית הדיאלוגית הבנויה שאלות ותשובות משתלבת היטב בליל הסדר, המועיד תפקיד מרכזי לעצם מעשה השאלה – ודי אם נזכיר את שאלות הבנים להוריהם: 'מה נשתנה הלילה הזה?' ו'מה העבודה הזאת לכם?'; התבנית הדיאלוגית עומדת גם בבסיס הפיוט 'אחד מי יודע'. שנית, צבירת התשובות לשאלות השונות זו על גבי זו, והחזרה עליהן, ההולכת ומתארכת בכל מחרוזת, מתכתבת עם פיוטים כמו 'חד גדיא', ושוב – 'אחד מי יודע'; שמא אין זה מקרי שבניגון האפגאני ל'מה נאכל' (ניתן להאזין לו באתר), מזמרים הפייטנים את חלקה הפנימי של כל מחרוזת בקצב מהיר ההולך וגובר, בעוד את קטעי המסגרת – השאלה והסיכום – מזמרים הם בקצב איטי ושלו, ממש כפי שמקובל בכמה ממסורות הניגון האשכנזיות ל'חד גדיא' ו'אחד מי יודע'. הקִרבה בין המנהגים מחזקת את האווירה הדומה הנרקמת על ידם – אווירה משׂחקית, משועשעת משהו, המעלה את חינם המיוחד בעיני שומעיהם, מבוגרים וילדים כאחד. |
| • מַה נֹאכַל בִּסְעוּדָה הַזּוֹ – שאלתו הראשונה של הדובר נראית לכאורה כשאלה שהתשובה לה פשוטה, שהרי המסובים יושבים סביב השולחן ואוכלים; משום כך התשובה המצורפת לה מפתיעה, ומדגישה כבר בפתיחת הפיוט כי לא בסעודה רגילה מדובר כאן. • שׁוֹר הַבָּר וְלִוְיָתָן – במקורות רבים, קבליים ושאינם קבליים, אשר שורשיהם נעוצים כבר בספרות חז"ל (ראו למשל תלמוד בבלי, בבא בתרא, עד ע"ב–עה ע"א), נזכרים שור הבר והלויתן כמאכלים שעתיד הקדוש ברוך הוא להגיש לפני הצדיקים בסעודה שיערוך להם בבוא הגאולה. בפיוטנו, תשובה זו נועדה להעביר את קוראי הפיוט, משורריו ומאזיניו מן הסעודה הריאלית המציאותית בה הם יושבים כעת, אל עבר סעודה אוטופית המבטאת את הישועה. תיאור סעודת הצדיקים לעתיד לבוא מופיע כבר בספרות התלמודית בכמה מקומות, למשל בתלמוד הבבלי ( פסחים קיט, ע"ב): "דרש רב עוירא...: מאי דכתיב [=מהו שכתוב] 'ויגדל הילד ויגמל' (בראשית כא, ח)? עתיד הקדוש ברוך הוא לעשות סעודה לצדיקים ביום שיגמל חסדו לזרעו של יצחק. לאחר שאוכלין ושותין נותנין לו לאברהם אבינו כוס של ברכה לברך, ואומר להן: איני מברך, שיצא ממני ישמעאל. אומר לו ליצחק: טול וברך! אומר להן: איני מברך, שיצא ממני עשו. אומר לו ליעקב: טול וברך! אומר להם: איני מברך, שנשאתי שתי אחיות בחייהן, שעתידה תורה לאוסרן עלי. אומר לו למשה: טול וברך, אומר להם: איני מברך, שלא זכיתי ליכנס לארץ ישראל לא בחיי ולא במותי. אומר לו ליהושע, טול וברך! אומר להן: איני מברך, שלא זכיתי לבן... אומר לו לדוד: טול וברך: אומר להן: אני אברך, ולי נאה לברך, שנאמר 'כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא' (תהלים קטז, יג)". אם בסעודה זו המתוארת אצל חז"ל נמצא פגם כלשהו בכל אחת מן הדמויות המשתתפות פרט לדוד, הרי שהסעודה המתוארת בפיוטנו היא מושלמת, ובאיש מן השותפים בה אין כל פגם. • מַה נִּשְׁתֶּה בִּסְעוּדָה הַזּוֹ – לאחר התשובה לשאלה הקודמת, ברור כי גם כעת המענה לשאלה לא צפוי להיות משקה רגיל. • יַיִן הַמְשׁוּמָר – יין המשומר מששת ימי בריאת העולם לסעודת הצדיקים לעתיד לבוא. גם לפרט זה שורשים בספרות חז"ל (ראו בבלי ברכות, לד ע"ב), אך לעיצוב שלם יותר זכה רק במקורות מדרשיים מאוחרים יותר, כמו למשל המקור הבא (אוצר המדרשים, עמוד פד): "באותה שעה עומד הקב"ה על רגליו ומשקה כל אחד ואחד מן הצדיקים, ואומר להם: מאיזה יין אתם מבקשין? של תפוחים, או של רימונים, או מיין המשומר בענביו מששת ימי בראשית? ואני בעצמי ובכבודי אשמח אתכם". • מִי יַגִּיד לָנוּ דִּבְרֵי תוֹרָה בִסְעוּדָה הַזּוֹ – לאחר השאלות על המזון, עובר הפייטן לדון בתכנים הנלווים לסעודה, וראשית – לדברי התורה שייאמרו בה. • מֹשֶׁה רַבֵּנוּ – נותן התורה, משה רבנו, הוא בכבודו ובעצמו מי שיאמר דברי תורה בסעודתנו. • מִי יַגִּיד לָנוּ חָכְמָה בִסְעוּדָה הַזּוֹ – 'חָכְמָה', בהקשר של פיוטנו, אינה זהה עם תוֹרָה, כפי שעולה מן התשובה לשאלה זו בטור הבא. • שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ – שלמה המלך, המזוהה עם החכמה, ככתוב בספר מלכים א (ה, כו): וַה' נָתַן חָכְמָה לִשְׁלֹמֹה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לוֹ, הוא בכבודו עתיד ליהנות אותנו בחכמתו בסעודה זו. • מִי יְנַגֵּן לָנוּ בִּסְעוּדָה הַזּוֹ – בצד דברי התורה והחכמה עובר כעת הפייטן לציין מעשים נוספים שעתידים ללוות את סעודתנו; הראשון שבהם – נגינה. • דָּוִד הַמֶּלֶךְ – דוד המלך, הידוע בנגינתו, כפי שמסופר למשל בשמואל א (טז, כג): וְהָיָה בִּהְיוֹת רוּחַ אֱלֹהִים אֶל שָׁאוּל וְלָקַח דָּוִד אֶת הַכִּנּוֹר וְנִגֵּן בְּיָדוֹ וְרָוַח לְשָׁאוּל וְטוֹב לוֹ וְסָרָה מֵעָלָיו רוּחַ הָרָעָה, הוא שינגן בסעודה זו. • מִי תֵּצֵא בְּמָחוֹל לָנוּ בִּסְעוּדָה הַזּוֹ – לאחר משה רבנו, שלמה המלך ודוד המלך, עובר הפייטן להזכיר שתי דמויות נשיות; הראשונה תלווה את הסעודה בריקוד. • מִרְיָם הַנְּבִיאָה – מרים הנביאה, אחות משה ואהרן, אשר יצאה במחול עם שאר נשות ישראל לאחר נס חציית ים סוף, ככתוב (שמות טו, כ): וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֲחוֹת אַהֲרֹן אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ וַתֵּצֶאןָ כָל הַנָּשִׁים אַחֲרֶיהָ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלֹת, היא שתלווה את הסעודה בריקוד. תיאור מרים כנביאה נסמך על דברי חז"ל בתלמוד הבבלי, מסכת מגילה (יד ע"א). • מִי תָּשִׁיר לָנוּ בִּסְעוּדָה הַזּוֹ – מלבד מרים, את הסעודה תלווה דמות נשית נוספת, בשירה. • דְּבוֹרָה הַנְּבִיאָה – דבורה הנביאה, שנודעה בשירה המפוארת ששרה לאחר הניצחון על סיסרא, שר צבאו של יבין מלך כנען, היא תשיר לנו בסעודתנו. שירת דבורה מופיעה בספר שופטים, פרק ה, ובה נאמר (ה, יב): עוּרִי עוּרִי דְּבוֹרָה עוּרִי עוּרִי דַּבְּרִי שִׁיר. • מִי יְבַשֵּׂר לָנוּ בְּשׂוֹרָה טוֹבָה בִסְעוּדָה הַזּוֹ – לקראת חתימת הפיוט עובר הפייטן לציין שתי דמויות נוספות שישפיעו מטובן על הסעודה; הראשון עתיד לבשר בשורה טובה. • אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא – אליהו הנביא יבשר לנו בסעודתנו על בוא המשיח, כפי שנאמר בנבואת מלאכי (ג, כג): הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא, אשר בעקבותיה התפתח דימויו של אליהו כמבשר הגאולה. • מִי יְבָרֵךְ אוֹתָנוּ בִּסְעוּדָה הַזּוֹ – הדמות האחרונה המצטרפת לסעודתנו בפיוט תברך אותנו. • אַהֲרֹן הַכֹּהֵן – אהרן הכהן, אבי הכהנים המברכים את ישראל בכל הדורות, הוא בכבודו יברך אותנו בסעודה. ברכת אהרן ובניו מופיעה בספר במדבר (ו, כב-כז): וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו לֵאמֹר כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם. ברכה זו משמשת כידוע עד ימינו כברכתם של הכהנים לישראל. |
| عنوان |
מה נאכל בסעודה הזו |
|---|---|
| دورة العام |
פסח |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
