|
עבדים היינו / מתוך ההגדה של פסח עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם וַיּוֹצִיאֵנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ מִשָּׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וְאִלּוּ לֹא הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם הֲרֵי [עֲדַיִין] אָנוּ וּבָנֵינוּ וּבְנֵי בָנֵינוּ מְשֻׁעְבָּדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם וַאֲפִילוּ כֻּלָּנוּ חֲכָמִים כֻּלָּנוּ נְבוֹנִים [כֻּלָּנוּ זְקֵנִים] כֻּלָּנוּ יוֹדְעִים אֶת הַתּוֹרָה מִצְוָה עָלֵינוּ לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרָיִם וְכָל הַמַּרְבֶּה לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח |
|
מקטעי הפתיחה העתיקים ביותר של ההגדה של פסח, הנאמר מיד לאחר 'מה נשתנה'. זהו אחד הקטעים הידועים ביותר של ההגדה, והוא נושא בחובו את המוטיב המרכזי של ההגדה וחג הפסח, החוזר כחוט השני במחשבה היהודית – התפיסה כי יציאת מצרים אינה נחווית רק כזיכרון היסטורי רחוק, אלא כחוויה קיומית המשפיעה על חיי יהודים בכל הזמנים. המשפט הפותח של "עבדים היינו" נשען, בשינויים קלים, על פסוק מספר דברים, המופיע שוב בהגדה כתשובה לשאלת הבן החכם. אל הפסוק הוצמדו שתי פסקאות נוספות. הראשונה מבטאת את ההכרה בכך כי לא את אבותינו בלבד גאל הקדוש ברוך הוא, אלא אף אותנו גאל עמהם. הפסקה השנייה מדגישה את חשיבות סיפור יציאת מצרים, גם עבור חכמים זקנים ונבונים, בהיותה האירוע המכונן בתולדות עם ישראל. הלחן הנלמד בגני הילדים הוא לחן צעיר יחסית, שנתחבר בארץ לפני קרוב למאה שנה ע"י החלוץ שלום פוסטולסקי, בן למשפחת חסידי גור שעלה לארץ ישראל, אל קיבוץ עין חרוד. את הלחן לשיר חיבר עבור סדר הפסח בקיבוצו. |
| • עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם וַיּוֹצִיאֵנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ מִשָׁם בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה – עיבוד לפסוק מספר דברים המתאר כיצד יש לענות לבן השואל על מצוות התורה – אותו בן המזוהה לאחר מכן בהגדה כבן החכם (דברים ו, כ-כא): כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מָה הָעֵדֹת וְהַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹהֵינוּ אֶתְכֶם וְאָמַרְתָּ לְבִנְךָ עֲבָדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם וַיּוֹצִיאֵנוּ ה' מִמִּצְרַיִם בְּיָד חֲזָקָה. נוסח ההגדה שבידינו אינו שומר על ניסוח מדויק של הפסוק: הוא מוסיף לו את המילה 'אֱלֹהֵינוּ', מחליף את 'מִמִּצְרַיִם' ב'מִשָׁם', ולמלים 'בְּיָד חֲזָקָה' הוא מוסיף את מטבע הלשון 'וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה', המופיע יחד עמם בפסוקים רבים במקרא, למשל בדברים (ז, יט). • וְאִלּוּ לֹא הוֹצִיא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם הֲרֵי אָנוּ וּבָנֵינוּ וּבְנֵי בָנֵינוּ מְשֻׁעְבָּדִים הָיִינוּ לְפַרְעֹה בְּמִצְרָיִם – אם, בניגוד למתואר בפסוק שצוטט לעיל, לא היינו נגאלים ממצרים, היינו שרויים בשעבוד עד עצם היום הזה; דברים אלה מבטאים את ההכרה בכך ש"לא את אבותינו בלבד גאל הקדוש ברוך הוא, אלא אף אותנו גאל עמהם" – כפי שנכתב בכמה טופסי הגדה קדומים בכתבי יד ובסידור רב סעדיה גאון, וככתוב גם בהמשך ההגדה שלפנינו בסמוך למשפט "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאלו הוא יצא ממצרים". • וַאֲפִילוּ כֻּלָּנוּ חֲכָמִים... מִצְוָה עָלֵינוּ לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרָיִם – קיום מצוות סיפור יציאת מצרים אינו תלוי כלל בידיעת התורה של המספרים, אלא חל על כולם. משפט זה אינו מתחבר ישירות למשפט שלפניו, וגם חסר בכמה נוסחי הגדה שנשתמרו בגניזת קהיר, ועל כן יש להניח כי נוסף להגדה בשלב מאוחר יותר מן המשפטים שלפניו. אף על פי כן, משעה שצורף לפסקה, הוא יוצר תמונת-ניגוד בין השעבוד האפשרי במצרים גם ביום הזה אילולי פדה אותנו הקדוש ברוך הוא – ככתוב במשפט הקודם – ובין הרווחה והנחת שיכולה לאפיין אותנו כיום, ביודענו את התורה כבקיאים ורגילים. • וְכָל הַמַּרְבֶּה לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח – מצוות סיפור יציאת מצרים אין לה גבול. קביעה זו, כמו גם המשפט שלפניה, מגשרים בין 'עבדים היינו' שלפניהם לפסקה הבאה בהגדה, המתארת את אותם חכמים שהיו מסובין בבני ברק והיו מספרים ביציאת מצרים כל הלילה, עד שבאו תלמידיהם ואמרו להם שהגיע זמן קריאת שמע של שחרית; מעשה זה מוכיח כי אכן גם חכמים גדולים, זקנים ונבונים, מצווים לספר ביציאת מצרים, וכי אפילו עבורם משובחת היא ההפלגה בסיפור. |
| عنوان |
עבדים היינו |
|---|---|
| دورة العام |
פסח |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
