ברכת גבורות (מתוך תפילת העמידה)

• אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם אֲדֹנָי - על פי הכתוב (ישעיהו מב, יג) ה' כַּגִּבּוֹר יֵצֵא כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת... עַל אֹיְבָיו יִתְגַּבָּר. דבר אחר, גבורה מסמלת את מידת הדין ושמו של הקב"ה המופיע בברכה כשם אדנות מסמל את מידת הרחמים ולכן יש שפירשו שהקב"ה משתף את מידת הרחמים אפילו בדין.
• מְחַיֵּה מֵתִים אַתָּה - ע"פ נבואת ישעיהו (כו, יט): יִחְיוּ מֵתֶיךָ, נְבֵלָתִי יְקוּמוּן, הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר. יש המפרשים שהכוונה כאן היא על היקיצה היומית מהשינה שיש בה בחינה של תחיה.
• רַב לְהוֹשִׁיעַ - כוחו רב להושיע. ע"פ המתואר בישעיהו (סג, א) אֲנִי מְדַבֵּר בִּצְדָקָה רַב לְהוֹשִׁיעַ ונאמר כִּי אֵין לַה' מַעְצוֹר לְהוֹשִׁיעַ בְּרַב אוֹ בִמְעָט (שמואל א יד, ו).
• בחורף מוסיפים: מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם - על פי תהלים (קמז, יח) יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ מָיִם. כל טיפה וטיפה יורדת מהעננים בשמים למקום שהקב"ה מייעד לה, ואף דבר זה מצביע על שליטתו-גבורתו של הבורא. ה"אבודרהם" (פרשן תפילה בן המאה ה-14 בספרד), עומד על כך שגדולת הקב"ה ונתינת המטר סמוכים זה לזה במקרא, בספר איוב (ה, ט-י) עֹשֶׂה גְדֹלוֹת וְאֵין חֵקֶר נִפְלָאוֹת עַד אֵין מִסְפָּר: הַנֹּתֵן מָטָר עַל פְּנֵי אָרֶץ וְשֹׁלֵחַ מַיִם עַל פְּנֵי חוּצוֹת.
• בקיץ מוסיפים: מוֹרִיד הַטָּל - הטל נקשר גם הוא בענייני תחיית המתים, על פי האמור בישעיהו (כו, יט) הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ. גם בירידת הטל יש גבורה גדולה שהוא יורד בכל יום ואינו פוסק (ראו גם בתלמוד הבבלי, תענית ד ע"א).
• מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶסֶד - בתהלים נאמר (קלו, כה) נֹתֵן לֶחֶם לְכָל בָּשָׂר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: לא רק שאין הקב"ה נוטש את בריותיו, אלא הוא גם זן ומכלכל אותם בכל יום ובכל שעה, ממציא להם את מזונותיהם ובורא חומרים כדי שיוכלו כולם להכין את כל מה שנצרך להם. בְּחֶסֶד - עושה זאת בחסדו ולא בצדקת הבריות.
• מְחַיֵּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים - יש מפרשים שהכוונה כאן היא לתחיית המתים ממש. ויש מפרשים שהכוונה כאן לפרנסה היומיומית שבלעדיה אין יכולת לבריות להתקיים, ואחר כך הולכת הברכה ומפרטת כיצד מחיה ה' מתים ברחמים רבים:
• סוֹמֵךְ נוֹפְלִים - על פי תהלים (קמה, יד) סוֹמֵךְ ה' לְכָל הַנֹּפְלִים וְזוֹקֵף לְכָל הַכְּפוּפִים. ובמדרש (תנחומא ויצא י) עומדים על כך שלא נאמר לכל העומדים, אלא לכל הנופלים והכפופים, לאלה הזקוקים לעזרה ולתמיכה.
• וְרוֹפֵא חוֹלִים - כאמור (שמות טו, כו) כָּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ.
• וּמַתִּיר אֲסוּרִים - בכוחו של ה' לשחרר אסירים ולהתיר אסורים מכבליהם החומריים והרוחניים. ע"פ תהלים (קמו, ז) ה' מַתִּיר אֲסוּרִים...
• וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר - על פי דניאל (יב, ב) וְרַבִּים מִיְּשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר יָקִיצוּ, כלומר כשם שהקב"ה מקיים אמונתו עם החיים ומרפא אותם כך עתיד לקיים עם המתים.
• מִי־כָמוֹךָ בַּעַל גְּבוּרוֹת - שאלה רטורית שהתשובה עליה היא כמובן שלילית.
• וּמִי דוֹמֶה־לָּךְ - אין מי שווה או ידמה לאל. שאלה רטורית. על פי הכתוב (ישעיה מ, יח) וְאֶל מִי תְּדַמְּיוּן אֵל וּמַה דְּמוּת תַּעַרְכוּ לוֹ?
• מֶלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה - על פי הכתוב (שמואל א ב, ו) ה' מֵמִית וּמְחַיֶּה.
• וּמַצְמִיחַ יְשׁוּעָה - מביא את הישועה יש מאין.
• מִי־כָמוֹךָ אָב הָרַחֲמָן, זוֹכֵר יְצוּרָיו בְּרַחֲמִים לְחַיִּים - תוספת זו נאמרת בימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים שאז מבקשים להיזכר בספר החיים.
• וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים - אחרי שהאדם הביט אל גבורות הקב"ה ונתן ליבו להשגחתו ודאגתו לכל צרכיו, הוא מבין שכמו שכל דבריו של הקב"ה נתקיימו אחת לאחת כך גם הבטחתו להקים לתחיה שוכני עפר היא נאמנת.
• בָּרוּךְ אַתָּה ה', מְחַיֵּה הַמֵּתִים - חתימת הברכה מוסבת על כל אופני התחיה שהזכרנו ובעיקר על זמן תחית המתים העתיד לבוא.