اللغة:
שפה נוכחית
تشغيل الأغاني بشكل متسلسل
-
1.
מעוז צור ישועתי
-
2.
ימי החנכה חנכת מקדשנו
تشغيل الأغاني بشكل متسلسل
| יְמֵי הַחֲנֻכָּה חֲנֻכַּת מִקְדָּשֵׁנוּ,בְּגִיל וּבְשִׂמְחָה מְמַלְּאִים אֶת לִבֵּנוּ,לַיְלָה וָיוֹם סְבִיבוֹנֵנוּ יִסֹּב,סֻפְגָּנִיּוֹת נֹאכַל בָּם לָרֹב.הָאִירוּ, הַדְלִיקוּ נֵרוֹת חֲנֻכָּה רַבִּים!עַל הַנִּסִּים וְעַל הַנִּפְלָאוֹת אֲשֶׁר חוֹלְלוּ הַמַּכַּבִּים.נִצְחוֹן הַמַּכַּבִּים נְסַפֵּר, נְזַמֵּרָהעַל הַיְּוָנִים אָז יָדָם כִּי גָּבֵרָה,יְרוּשָׁלַיִם שָׁבָה לִתְחִיָּה,עַם יִשְׂרָאֵל עָשָׂה תּוּשִׁיָּה.הָאִירוּ, הַדְלִיקוּ נֵרוֹת חֲנֻכָּה רַבִּים!עַל הַנִּסִּים וְעַל הַנִּפְלָאוֹת אֲשֶׁר חוֹלְלוּ הַמַּכַּבִּים. |
| המקור היידי פורסם לראשונה על ידי ז. קיסלגוף באוסף של שירים ביידיש, סנט פטרבורג, 1911. הלחן מוזכר על ידי מאיר נוי כעיבוד של מוטיבים חסידיים, אך לא מוכר ניגון חסידי בלחן זה. חלקים מן הלחן נמצאים בשירים יידיים אחרים, כגון "לעבעדיק יענקל [יאנקל]" (יאנקל העליז), "ר' שמואלס ניגון", ו"די לוסטיקע חסידים" (החסידים העליזים), שהוקלט ב-1905. ; החברה למוזיקה יהודית עממית בסנט פטרבורג פרסמה שתי יצירות קלאסיות הכוללות עיבודים של הלחן: "פריילעכס" מאת הירש קופיט (1912) ואימפרוביזציה לריקוד מאת יוסף אחרון (1914). השיר תורגם לאנגלית ונוסח זה פופולרי מאד בקרב יהודי ארה"ב. המתרגם לא ידוע. (מתוך ויקיפדיה) https://he.wikipedia.org/wiki/ימי_החנוכה ; חג החנוכה זכה למעמד מיוחד בקרב חוגים ציונים בארץ ישראל ובגולה. הציונים ראו את עצמם כממשיכי דרכם של המכבים, ולכן שמו דגש על נושאים כגון גבורה, לוחמה יהודית, מעטים מול רבים, ומעל לכל עצמאות וריבונות. שירים רבים, כגון "מי ימלל", "אנו נושאים לפידים", ואפילו "ימי החנוכה", ביטאו הלך רוח זה. מצד שני, שירים אלו עוררו התנגדות בקרב חוגים דתיים מגוונים; יהודים אנטי ציוניים ראו בשירים ביטוי מובהק ליוהרה הציונית המשתקפת מן הפסוק "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה (דברים ח:17)", ואילו הדתיים הלאומיים ניסו להתאים חלק מהשירים להשקפת עולמם, וכך, בשיר זה, הפזמון מושר "על הנסים ועל הנפלאות אשר חולל ה' למכבים" במקום "אשר חוללו המכבים". |
| عنوان |
ימי החנכה חנכת מקדשנו |
|---|---|
| المؤدي |
יהודה, תרצה; בן-דוד, צלה; אידלסון, זהבה |
| من |
מעוז צור ישועתי |
| القائمون على العمل |
יהודה, תרצה (זמר, מבצע)
בן-דוד, צלה (זמר, מבצע) אידלסון, זהבה (זמר, מבצע) קיפניס, לוין 1894-1990 רבינא, מנשה 1899-1968 אשמן, אהרן 1896-1981 אברונין, אברהם 1869-1957 ולבה, יואל 1898-1982 |
| الفني |
Songs, Hebrew,Children's songs Songs, Hebrew |
| لغة |
yid;heb;eng |
| ملاحظة المشاركين |
יהודה, תרצה, זמרת, סביבון |
| رقم الرف |
JR 00350 TAK 0350 - old |
| رقم النظام |
990002306030205171 |
תנאי השימוש:
حظر النسخ
قد يُحظر نسخ المادة واستخدامها للنشر، التوزيع، الأداء العلنيّ، البثّ، إتاحة المادة للجمهور على الإنترنت أو بوسائل أخرى، إنتاج عمل مشتقّ من المادة (على سبيل المثال، ترجمة العمل وتعديله أو معالجته)، بصيغة إلكترونية أو آلية، من دون الحصول على إذن مسبق من مالك حقوق التأليف والنشر ومن مالكي المجموعة.
لاستيضاح إمكانية استخدام المادة، يرجى ملء استمارة الاستفسار عن حقوق التأليف والنشر
معلومات إضافية:
قد تكون المادة خاضعة لحقوق التأليف والنشر و/ أو شروط اتفاقية.
إذا كنت تعتقد/ين أنّه قد وقع خطأ في المعطيات الواردة أعلاهُ، أو أنّك تعتقد/ين أنّ هناك انتهاكًا لحقوق التأليف والنشر بشأن هذه المادة، فيرجى التوجُّه إلينا من خلال الاستمارة التالية.
MARC RECORDS
عن
-
המקור היידי פורסם לראשונה על ידי ז. קיסלגוף באוסף של שירים ביידיש, סנט פטרבורג, 1911. הלחן מוזכר על ידי מאיר נוי כעיבוד של מוטיבים חסידיים, אך לא מוכר ניגון חסידי בלחן זה. חלקים מן הלחן נמצאים בשירים יידיים אחרים, כגון "לעבעדיק יענקל [יאנקל]" (יאנקל העליז), "ר' שמואלס ניגון", ו"די לוסטיקע חסידים" (החסידים העליזים), שהוקלט ב-1905.
יהודים אנטי ציוניים ראו בשירים ביטוי מובהק ליוהרה הציונית המשתקפת מן הפסוק "כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה (דברים ח:17)", ואילו הדתיים הלאומיים ניסו להתאים חלק מהשירים להשקפת עולמם, וכך, בשיר זה, הפזמון מושר "על הנסים ועל הנפלאות אשר חולל ה' למכבים" במקום "אשר חוללו המכבים".
وسوم
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
