ברכת עם
|
اللغة:
שפה נוכחית
تشغيل الأغاني بشكل متسلسل
-
01.
3:09על הר גבוה עלי לך מבשרת ציון
-
02.
2:51תחזקנה ידי כל אחינו המחוננים
تشغيل الأغاني بشكل متسلسل
| תֶּחֱזַקְנָה יְדֵי כָל-אַחֵינוּ הַמְחוֹנְנִיםעַפְרוֹת אַרְצֵנוּ בַּאֲשֶׁר הֵם שָׁם;אַל יִפֹּל רוּחֲכֶם – עַלִּיזִים מִתְרוֹנְנִיםבֹּאוּ שְׁכֶם אֶחָד לְעֶזְרַת הָעָם! הֵן סוֹפְרִים אֲנַחְנוּ אֶת-נוֹדְכֶם וְחוֹבְבִיםנִטְפֵי הַדְּמָעוֹת וְזֵעַת הָאָף,הַיּוֹרְדִים כַּטַּל לְיִשְׂרָאֵל וּמְשׁוֹבְבִיםנַפְשׁוֹ הַנִּלְאָה, הַשּׂוּמָה בַכָּף.וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּקְדַּשׁ כָּל-דִּמְעָה שֶׁצָּלֲלָהבְּיָם דִּמְעָתֵנוּ, נְדָבָה לָעָם,כָּל-טִפָּה שֶׁל זֵעַת אַפַּיִם, שֶׁסָּלֲלָהדֶּרֶךְ אֲדֹנָי – כְּחֵלֶב וָדָם.אִם-לֹא אֶת-הַטְּפָחוֹת – רַק מַסַּד יְסַדְתֶּם –רַב-לָכֶם, אַחַי, עֲמַלְכֶם לֹא-שָׁוְא!הַבָּאִים – וּבְנִיתֶם וְטַחְתֶּם וְשַׂדְתֶּם,עַתָּה רַב-לָנוּ אִם נָטוּי הַקָּו.גּוֹי קַו-קָו אֲנַחְנוּ! מִקַּו לָקָו קוֹמְמוּשִׁמֲמוֹת עוֹלָם וּבְנוּ בִנְיַן-עַד!יֶשׁ-יוֹם – וּמִיָּם עַד-יָם יֵצְאוּ יִשְׁתּוֹמְמוּלִרְאוֹת מַה-פָּעַל קְטֹן גּוֹיִם, עַם נָד. וְלָמָּה, הַמְפַגְּרִים, פַּעֲמֵיכֶם כֹּה בוֹשְׁשׁוּ?הַעֶבֶד יִשְׂרָאֵל, הַאִם בְּנֵי מֵרוֹז?הוֹי, כֹּחוֹת נִפְרָדִים, הִתְלַקְּטוּ, הִתְקוֹשְׁשׁוּ!עִבְדוּ שְׁכֶם אֶחָד בְּחַיִל וָעֹז!אַל-תֹּאמְרוּ: קָטֹנּוּ – הֲטֶרֶם תִּתְבּוֹנְנוּפְּנֵי אֲבִיר יַעֲקֹב הַהוֹלְכִים בַּקְּרָב;מִימֵי זְרֻבָּבֶל יָדֵינוּ לֹא-כוֹנְנוּמִפְעַל אַדִּירִים כָּמֹהוּ וָרָב. מִי בַז לְיוֹם קְטַנּוֹת? הַבּוּז לַמִּתְלוֹצְצִים!מַלְּטוּ אֶת-עַמְּכֶם וְאִתִּים עֲשׂוּ –עַד-נִשְׁמַע מֵרָאשֵׁי הֶהָרִים מִתְפּוֹצְצִיםקוֹלוֹת אֲדוֹנָי הַקֹּרְאִים: עֲלוּ! |
|
כמו בשירים אחרים של ביאליק, גם בשיר זה מילים רבות מרמזות לפסוקים מן התנ"ך. ביאליק כתב ופרסם את השיר בשנת 1894. השיר נדפס שוב לקראת הקונגרס הציוני הרביעי (1900) ותורגם לרוסית על ידי לייב יפה. התווים נדפסו באודסה בשנת 1917. לא ברור האם הלחן הוא עממי רוסי או של א. צ. אידלסון; אידלסון בעצמו, בספרו "ספר השירים" מציין בראש השיר "הליכה בחזקה, נעימה מקובלת". השיר אומץ כהמנון על ידי חברי העליה השניה והשלישית, והושר בסיום אסיפות פועלים. בעקבות בקשתו של ברל כצנלסון, נהגו לשיר את "תחזקנה" יחד עם "התקווה". "תחזקנה" היה מזוהה עם הסוציאליסטים, וכשהקהל נעמד כדי לשיר אותו, ביאליק בעצמו המשיך לשבת. בתקופת העליות השניה ושלישית התקיים פולמוס "התקווה - תחזקנה" מעל דפי עתונות הפועלים; בסופו של דבר "העם" העדיף את "התקווה". |
| عنوان |
תחזקנה ידי כל אחינו המחוננים |
|---|---|
| من |
אפיקים - 25 שנה |
| تاريخ الإنتاج |
195? |
| الفني |
Folk songs |
| لغة |
heb |
| المدة الزمنية |
00:02:51 |
| ملاحظات |
ביצוע כלי, מתוך: "אפיקים - 25 שנה". ההקלטה כוללת מלל. |
| رقم الرف |
K-06925-01-B-03 |
| رقم النظام |
990037842370205171 |
תנאי השימוש:
حظر النسخ
قد يُحظر نسخ المادة واستخدامها للنشر، التوزيع، الأداء العلنيّ، البثّ، إتاحة المادة للجمهور على الإنترنت أو بوسائل أخرى، إنتاج عمل مشتقّ من المادة (على سبيل المثال، ترجمة العمل وتعديله أو معالجته)، بصيغة إلكترونية أو آلية، من دون الحصول على إذن مسبق من مالك حقوق التأليف والنشر ومن مالكي المجموعة.
لاستيضاح إمكانية استخدام المادة، يرجى ملء استمارة الاستفسار عن حقوق التأليف والنشر
معلومات إضافية:
قد تكون المادة خاضعة لحقوق التأليف والنشر و/ أو شروط اتفاقية.
إذا كنت تعتقد/ين أنّه قد وقع خطأ في المعطيات الواردة أعلاهُ، أو أنّك تعتقد/ين أنّ هناك انتهاكًا لحقوق التأليف والنشر بشأن هذه المادة، فيرجى التوجُّه إلينا من خلال الاستمارة التالية.
MARC RECORDS
عن
-
כמו בשירים אחרים של ביאליק, גם בשיר זה מילים רבות מרמזות לפסוקים מן התנ"ך. ביאליק כתב ופרסם את השיר בשנת 1894. השיר נדפס שוב לקראת הקונגרס הציוני הרביעי (1900) ותורגם לרוסית על ידי לייב יפה. התווים נדפסו באודסה בשנת 1917. לא ברור האם הלחן הוא עממי רוסי או של א. צ. אידלסון
בסופו של דבר "העם" העדיף את "התקווה".
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
المزيد من الأداء
ברכת עם
ברכת עם
מונטי, ריצרד
ברכת עם
מקהלת פועלי תל אביב
ברכת עם
גרנטשטין, בטי; פקטור, חנה
ברכת עם
תזמורת הבידור של קול ישראל
תחזקנה
אשד, נגה; חוג זמר גורדון (תל אביב)
תחזקנה ידי כל אחינו המחוננים
ברנדמן, ישראל; מקהלת הפועלים תל אביב
תחזקנה ידי כל אחינו המחוננים
ברנדמן, ישראל; מקהלת הפועלים תל אביב
תחזקנה ידי כל אחינו המחוננים
מונטי, ריצ'רד
ברכת עם
צאצאי מייסדי רחובות
ברכת עם
זמרשת, משתתפי האירוע
ברכת עם
זמרדעי זמרשת
ברכת עם
ותיקות מקהלת משמרות
