זריתי לרוח אנחתי .[דף שיר].
דפנא, משה, 1884-1963 מלחין
مادةاللغة:
שפה נוכחית
בשדמות בית לחם
لتكبير النص لتصغير النص- تسجيل راديو
- تسجيل
- 2007 القيمين:
- קרצ'בסקי, חנינא (מלחין);
- שפירא, אבא קונסטנטין (מחבר)
| בְּשַׁדְמוֹת בֵּית-לֶחֶם,בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה,בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה.עֲלֵי-קֶבֶר קְדוּמִיםתֶּאֱבַל מַצֶּבֶת,תֶּאֱבַל מַצָּבֶת.וּבְבוֹא חֲצוֹת לַיְלָה,מֵאֶרֶץ עֵיפָתָה,תַּעֲלֶה יְפַת מַרְאֶהבֵּית קִבְרָהּ עוֹזֶבֶת.אֶל יַרְדֵּן מִזְרָחָהדּוּמָם צוֹעֶדֶת,דּוּמָם צוֹעָדֶת.אֶל גַּלֵּי מֵי-קֹדֶשׁדּוּמָם צוֹפִיָּה,דּוּמָם צוֹפִיָּה.דִּמְעָה יוֹרֶדֶתאֶל גַּלֵּי מֵי-קֹדֶשׁמְפַכִּים דּוּמִיָּה.דִּמְעָה אַחַר דִּמְעָהחֶרֶשׁ נוֹזֶלֶת,אֵין בְּכִי וַאֲנָחוֹת,אַךְ דְּמָעוֹת נִגָּרוּ,דִּמְעָה אַחַר דִּמְעָהלַיַּרְדֵּן נוֹפֶלֶת,וְהַמַּיִם יִנְהָרוּ. |
| בשדמות בית לחם הוא שירו של המשורר והאמן אבא קונסטנטין שפירא אשר התחבר במאה ה-19. השיר מבטא געגועים לארץ ישראל בתקופת המקרא ואת הרצון הציבורי הכלל ישראלי, לחזור ולעלות אל הארץ. בשיר מתוארת דמותה הנאה של רחל אמנו- למרות ששמה אינו מוזכר. מילות השיר מתארות את תחייתה כביכול מקברה, שעל פי מסורות נמצא באתר קבר רחל ליד בית לחם המקראית, ואת צעידתה-מסעה העל-זמני מזרחה, אל נהר הירדן. הדמעות נגרות מעיניה של רחל, בשירו של שפירא, כתוצאה מבִכְיה המתמשך על בניה החסרים והנעדרים, המתואר בספר ירמיהו: "כֹּה אָמַר ה' קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ"בשיר במפורש משלהי המאה ה-19 השיר התפרסם ונעשה אהוד. הוא שויך ליצירה העברית הציונית, ובמיוחד לאחר שהולחן על ידי חנינא קרצ'בסקי. וצורף למסכתות ההקראה והשירה במוסדות החינוך העבריים ביישוב החדש בארץ ישראל. (מתוך מאמר של ניצה דורי, בשדמות בית לחם) הלחן חובר בשנות העשרה או העשרים של המאה העשרים. |
| عنوان |
בשדמות בית לחם |
|---|---|
| المؤدي |
זמרשת, משתתפי האירוע |
| تاريخ الإنتاج |
2007 |
| القائمون على العمل |
קרצ'בסקי, חנינא 1877-1925 (מלחין)
שפירא, אבא קונסטנטין (מחבר) זמרשת, משתתפי האירוע (מבצע) |
| ملاحظة حول المكان والوقت |
2007 |
| الفني |
Songs, Hebrew |
| لغة |
heb |
| ملاحظات |
הובלת שירה וגיטרה: נגה אשד מנדולינה: עליזה נגרהתאמת מילות של הבית השני: נגה אשד.הוקלט במכשיר הקלטה ביתי באירוע זמרשת מס' 1 שהתקיים במועצה מקומית אזור ב-9 בנובמבר 2007. |
| رقم الرف |
ZMR 00129 |
| رقم النظام |
990039708160205171 |
תנאי השימוש:
حظر النسخ
قد يُحظر نسخ المادة واستخدامها للنشر، التوزيع، الأداء العلنيّ، البثّ، إتاحة المادة للجمهور على الإنترنت أو بوسائل أخرى، إنتاج عمل مشتقّ من المادة (على سبيل المثال، ترجمة العمل وتعديله أو معالجته)، بصيغة إلكترونية أو آلية، من دون الحصول على إذن مسبق من مالك حقوق التأليف والنشر ومن مالكي المجموعة.
لاستيضاح إمكانية استخدام المادة، يرجى ملء استمارة الاستفسار عن حقوق التأليف والنشر
معلومات إضافية:
قد تكون المادة خاضعة لحقوق التأليف والنشر و/ أو شروط اتفاقية.
إذا كنت تعتقد/ين أنّه قد وقع خطأ في المعطيات الواردة أعلاهُ، أو أنّك تعتقد/ين أنّ هناك انتهاكًا لحقوق التأليف والنشر بشأن هذه المادة، فيرجى التوجُّه إلينا من خلال الاستمارة التالية.
MARC RECORDS
عن
-
בשדמות בית לחם הוא שירו של המשורר והאמן אבא קונסטנטין שפירא אשר התחבר במאה ה-19. השיר מבטא געגועים לארץ ישראל בתקופת המקרא ואת הרצון הציבורי הכלל ישראלי, לחזור ולעלות אל הארץ. בשיר מתוארת דמותה הנאה של רחל אמנו- למרות ששמה אינו מוזכר. מילות השיר מתארות את תחייתה כביכול מקברה, שעל פי מסורות נמצא באתר קבר רחל ליד בית לחם המקראית, ואת צעידתה-מסעה העל-זמני מזרחה, אל נהר הירדן. הדמעות נגרות מעיניה של רחל, בשירו של שפירא, כתוצאה מבִכְיה המתמשך על בניה החסרים והנעדרים, המתואר בספר ירמיהו: "כֹּה אָמַר ה' קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ"בשיר במפורש משלהי המאה ה-19 השיר התפרסם ונעשה אהוד. הוא שויך ליצירה העברית הציונית, ובמיוחד לאחר שהולחן על ידי חנינא קרצ'בסקי. וצורף למסכתות ההקראה והשירה במוסדות החינוך העבריים ביישוב החדש בארץ ישראל. (מתוך מאמר של ניצה דורי, בשדמות בית לחם) הלחן חובר בשנות העשרה או העשרים של המאה העשרים.
وسوم
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
