אָשִׁיר לָךְ שִׁיר עַתִּיק, נוֹשָׁן,אָשִׁיר לָךְ זֶמֶר עַל שׁוֹשָׁן,הָיֹה הָיוּ לִפְנֵי שָׁנִיםשְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים, שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים.הָיָה זֶה כְּבָר, רָחוֹק הַיּוֹם,אֶחָד לָבָן, שֵׁנִי אָדֹם.בְּנֵי-גַּן-אֶחָד, כִּשְׁנֵי אַחִים,צִמְּחוּ עָלֶה, צִמְּחוּ חוֹחִים,עֵת בָּא הַבֹּקֶר צְחוֹר גָּוָןפָּקַח עֵינַיִם הַלָּבָן.וְעֶרֶב בָּא וְרַד הַיּוֹםעָצַם עֵינַיִם הָאָדֹם.וּבַלֵּילוֹת וּבַלֵּילוֹתנָשְׁבוּ רוּחוֹת בָּם קַלִּילוֹת.כֹּה לִבְלְבוּ עַד בָּאָה יָד,יָד שֶׁקָּטְפָה שׁוֹשָׁן אֶחָד,וְאֵין יוֹדֵעַ עַד הַיּוֹם -אֶת הַלָּבָן אוֹ הָאָדֹם.וְרַק יוֹדְעִים כִּי הַנּוֹתָרלִבּוֹ נִשְׁבַּר, לִבּוֹ נִשְׁבַּר,הָיֹה הָיוּ לִפְנֵי שָׁנִיםשְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים, שְׁנֵי שׁוֹשַׁנִּים.הָיָה זֶה כְּבָר, רָחוֹק הַיּוֹם,אֶחָד לָבָן, שֵׁנִי אָדֹם.
|