השיר "את חכי לי ואחזור" (מרוסית: "“Жди меня) נכתב על ידי משורר רוסי בשם קונסטנטין מיכאילוביץ' סימונוב והינו שיר אהבה על לוחם שיוצא אל החזית ונפרד מאהובתו ומבקש ממנה לחכות לשובו מן המלחמה. השיר נכתב בתקופת מבצע ברברוסה, הכינוי לפלישה של גרמניה הנאצית לשטחי ברית המועצות בשנת 1941, במהלך מלחמת העולם השניה. השיר אומץ בחזית כשיר אהבה שמטרתו להעלות את המוראל בקרב הלוחמים, אך בפועל, נכתב מתוך כאב ליבו של סימונוב, שהמאהבת שלו, שחקנית רוסיה בשם ולנטינה סרובה, לא ניאותה לחיזוריו. השיר, שאומץ על ידי המשטר הסובייטי והתפרסם מפה לאוזן בין השוחות של המלחמה, קנה לעצמו שם והופץ בין חייליהם של צבאות רבים ברחבי העולם. לעברית השיר תורגם פעמיים, על ידי שלמה אבן שושן, ששמר על קשר ישיר למילים ברוסית וכן על ידי אברהם שלונסקי, שתרגומו משנת 1943 הפך לגרסה המולחנת של השיר בכל הגרסאות שלו בעברית. הלחן של שלמה דרורי נכתב בשנת 1943, בזמן ששירת בצבא הבריטי במסגרת יחידה שעסקה באבטחת נמלים ושדות תעופה. דרורי אף זכה להצטרף ללהקת הבריגדה ולהופיע עם השיר בהלחנתו בהופעה בעיר החוף בארי, שבדרום איטליה. למרבה התדהמה, שעות ספורות לפני ההופעה התבשר דרורי כי אימו, עימה נותק הקשר מאז פרוץ המלחמה, אותרה על ידי קצין אמריקאי יהודי וכי היא בדרכה להופעה שלו בבארי. דרורי הנרגש פגש את אימו לראשונה מאז היה בן שש עשרה, בחדר החזרות ובנוכחות חבריו ללהקה. הסתבר שאימו הוסתרה על ידי חסידי אומות עולם באוסטריה במהלך השואה והוברחה לאיטליה לאחר כיבושה בידי בעלות הברית, היכן שאיתר אותה, לגמרי במקרה, קרוב משפחה של בעלה המנוח שהיה קצין בצבא האמריקאי. עם תחילת ההופעה, נפוץ מיד הסיפור ואף סופר מעל לבמה, אלא שכשהגיע תורו של דרורי לשיר את השיר, קיבלו לפתע המילים שלו משמעות חדשה ומצמררת, משל נכתבו על הפגישה הגורלית עם אימו מספר שעות קודם לכן. דרורי ברח מן הבמה, אך הדבר התקבל בהתרגשות ובהכלה על ידי הקהל, שהריע לו והזיל עימו דמעה נוכח האירוע המרגש.
|