פה בארץ חמדת אבות
لتكبير النص لتصغير النص- تسجيل تجاري
-
מתוך אלבום:
- הבה נשירה עם אפי נצר.
- חיפה : התקליט
- [1968] القيمين:
- ארליך, הרמן צבי (מלחין);
- דושמן, ישראל (מחבר);
- נצר, אפי (מעבד מוזיקלי)
-
01.
כובע של קש
-
02.
אנו נהיה הראשונים
-
03.
פה בארץ חמדת אבות
-
04.
שחקי שחקי
-
05.
בחולות
-
06.
תה ואורז יש בסין
-
07.
בת שש עשרה הייתי
-
08.
בפתח תקוה הייתי
-
09.
צאנה צאנה
-
10.
ערב של שושנים
-
11.
היו זמנים
-
12.
יצאנו אט
-
13.
הן אפשר
-
14.
שיר הכד
-
15.
זר של נרקיסים
פֹּה בְּאֶרֶץ חֶמְדַּת אָבוֹתתִּתְגַּשֵּׁמְנָה כָּל הַתִּקְווֹת,פֹּה נִחְיֶה וּפֹה נִצֹּר,חַיֵּי זֹהַר חַיֵּי דְּרוֹר,פֹּה תְּהֵא הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה,פֹּה תִּפְרַח גַּם שְׂפַת הַתּוֹרָה.נִירוּ נִיר, נִיר, נִיר,שִׁירוּ שִׁיר, שִׁיר, שִׁיר,גִּילוּ גִּיל, גִּיל, גִּיל,כְּבָר הֵנֵצּוּ נִצָּנִים.נִירוּ נִיר, נִיר, נִיר,שִׁירוּ שִׁיר, שִׁיר, שִׁיר,גִּילוּ גִּיל, גִּיל, גִּיל,עוֹד יָבוֹאוּ זֵרְעוֹנִים. |
אחד משיריה המפורסמים של הגימנסיה אינו פרי עטו של חנינא קרצ'בסקי, אך קשור בו. וכך מספר אליהו הכהן: "היה זה בחופשת פסח תרע"ב (1912). תלמידי הגימנסיה עמדו לצאת לטיול האביב לגליל העליון. לקראת היציאה החליטו המורה לזמרה חנינא קרצ'בסקי, והמחנך ישראל רושמן, להכין שיר לכת מעודד שיהיה כעין המנון לטיול. קרצ'בסקי, שכבר נודע אז כמלחין מחונן, העדיף שלא לנסות את כוחו בכתיבת לחן חדש, שיצטרך לעמוד במבחן, ובמקום זאת ביקש לאלתר מנגינה קיימת ובדוקה שקליטתה תהיה מובטחת, ובכך תשרת את המטרה. באותה עת נפוץ בעולם היהודי השיר 'מצעד הגלות' שאת מילותיו כתב המשורר היהודי מוריס רוזנפלד. ; עשרות מנגינות הולחנו לשיר זה בעקבות תחרות, שיזם כתב עת יהודי בוורשה. לאחר שנתפרסמו תוצאות התחרות ונקבעו הזוכים, הסתבר, כפי שקרה פעמים רבות אחרי כן, שדווקא מנגינה שלא זכתה בתחרות - פרי עטו של מלחין בשם ריכטר שזהותו המדויקת טרם התבררה - כבשה לבבות והחלה להתפשט ברחבי הגולה. במנגינה זו בחר קרצ'בסקי לשיר הטיול. שיר זה מושר עד היום ומוכר בשם "פה בארץ חמדת אבות", וכולו תהילה לארץ ישראל המתחדשת ולגימנסיה העברית הראשונה ששפתה עברית. "פה בארץ חמדת אבות", אשר לחנו הגיע מן הגולה כ"שיר הגלות", חזר אליה בלבוש חדש ואופטימי ובשינוי קל. בגולה שרו "שם בארץ...", וכאן "פה בארץ". ; מתוך החוברת "60 שרים, ישראל חוגגת 60 שנה" בהוצאת משרד החינוך. |
عنوان |
פה בארץ חמדת אבות |
---|---|
المؤدي |
נצר, אפי |
من |
הבה נשירה עם אפי נצר. |
شركة التسجيل |
חיפה : התקליט |
تاريخ الإنتاج |
[1968] |
القائمون على العمل |
ארליך, הרמן צבי (מלחין)
דושמן, ישראל 1884-1947 (מחבר) נצר, אפי 1934- (מבצע, מעבד מוזיקלי) |
الفني |
Songs, Hebrew |
لغة |
heb |
المدة الزمنية |
00:02:30 |
ملاحظات |
רשומה זו נוצרה אוטומטית על סמך מאגר הנתונים של אקום, אם אתם מזהים טעות במידע או בקישור לשיר אנא עדכנו אותנו. |
رقم النظام |
997009118250605171 |
תנאי השימוש:
حظر النسخ
قد يُحظر نسخ المادة واستخدامها للنشر، التوزيع، الأداء العلنيّ، البثّ، إتاحة المادة للجمهور على الإنترنت أو بوسائل أخرى، إنتاج عمل مشتقّ من المادة (على سبيل المثال، ترجمة العمل وتعديله أو معالجته)، بصيغة إلكترونية أو آلية، من دون الحصول على إذن مسبق من مالك حقوق التأليف والنشر ومن مالكي المجموعة.
لاستيضاح إمكانية استخدام المادة، يرجى ملء استمارة الاستفسار عن حقوق التأليف والنشر
معلومات إضافية:
قد تكون المادة خاضعة لحقوق التأليف والنشر و/ أو شروط اتفاقية.
إذا كنت تعتقد/ين أنّه قد وقع خطأ في المعطيات الواردة أعلاهُ، أو أنّك تعتقد/ين أنّ هناك انتهاكًا لحقوق التأليف والنشر بشأن هذه المادة، فيرجى التوجُّه إلينا من خلال الاستمارة التالية.
MARC RECORDS
عن
-
אחד משיריה המפורסמים של הגימנסיה אינו פרי עטו של חנינא קרצ'בסקי, אך קשור בו. וכך מספר אליהו הכהן: "היה זה בחופשת פסח תרע"ב (1912). תלמידי הגימנסיה עמדו לצאת לטיול האביב לגליל העליון. לקראת היציאה החליטו המורה לזמרה חנינא קרצ'בסקי, והמחנך ישראל רושמן, להכין שיר לכת מעודד שיהיה כעין המנון לטיול. קרצ'בסקי, שכבר נודע אז כמלחין מחונן, העדיף שלא לנסות את כוחו בכתיבת לחן חדש, שיצטרך לעמוד במבחן, ובמקום זאת ביקש לאלתר מנגינה קיימת ובדוקה שקליטתה תהיה מובטחת, ובכך תשרת את המטרה. באותה עת נפוץ בעולם היהודי השיר 'מצעד הגלות' שאת מילותיו כתב המשורר היהודי מוריס רוזנפלד.
מתוך החוברת "60 שרים, ישראל חוגגת 60 שנה" בהוצאת משרד החינוך.
وسوم
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟