|
אֲוִיר הָרִים צָלוּל כַּיַּיִן וְרֵיחַ אֳרָנִים נִשָּׂא בְּרוּחַ הָעַרְבַּיִם עִם קוֹל פַּעֲמוֹנִים, וּבְתַרְדֵּמַת אִילָן וָאֶבֶן שְׁבוּיָה בַּחֲלוֹמָהּ הָעִיר אֲשֶׁר בָּדָד יוֹשֶׁבֶת וּבְלִבָּהּ חוֹמָה. יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב וְשֶׁל נְחֹשֶׁת וְשֶׁל אוֹר, הֲלֹא לְכָל שִׁירַיִךְ אֲנִי כִּנּוֹר. אֵיכָה יָבְשׁוּ בּוֹרוֹת הַמַּיִם, כִּכַּר הַשּׁוּק רֵיקָה, וְאֵין פּוֹקֵד אֶת הַר הַבַּיִת בָּעִיר הָעַתִּיקָה, וּבַמְּעָרוֹת אֲשֶׁר בַּסֶּלַע מְיַלְּלוֹת רוּחוֹת, וְאֵין יוֹרֵד אֶל יַם הַמֶּלַח בְּדֶרֶךְ יְרִיחוֹ. יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב... אַךְ בְּבוֹאִי הַיּוֹם לָשִׁיר לָךְ וְלָךְ לִקְשֹׁר כְּתָרִים קָטֹנְתִּי מִצְּעִיר בָּנַיִךְ וּמֵאַחֲרוֹן הַמְּשׁוֹרְרִים, כִּי שְׁמֵךְ צוֹרֵב אֶת הַשְּׂפָתַיִם כִּנְשִׁיקַת שָׂרָף אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלַיִם אֲשֶׁר כֻּלָּהּ זָהָב. יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב... חָזַרְנוּ אֶל בּוֹרוֹת הַמַּיִם לַשּׁוּק וְלַכִּכָּר, שׁוֹפָר קוֹרֵא בְּהַר הַבַּיִת בָּעִיר הָעַתִּיקָה, וּבַמְּעָרוֹת אֲשֶׁר בַּסֶּלַע אַלְפֵי שְׁמָשׁוֹת זוֹרְחוֹת, נָשׁוּב נֵרֵד אֶל יָם הַמֶּלַח בְּדֶרֶךְ יְרִיחוֹ. יְרוּשָׁלַיִם שֶׁל זָהָב... |
|
ירושלים של זהב, שירה המפורסם של נעמי שמר, הפך להיות כמעט מיד עם צאתו לחלק מן הקאנון הישראלי, והוא נחשב לאחד השירים האהובים והמזוהים ביותר עם ירושלים. |
| عنوان |
ירושלים של זהב / ישראל / אברהם פררה |
|---|---|
| تقليد |
עכשווי - ישראל |
| لحن تراثي |
ירושלים של זהב / ישראל |
| מאפייני הקלטה -ara |
מסחרי |
| السلم الموسيقي |
כללי |
| دورة العام |
יום ירושלים |
| ملحن |
ללא מלחין ידוע |
| لغة |
עברית |
| مستوى الأداء |
63 |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
ירושלים של זהב, שירה המפורסם של נעמי שמר, הפך להיות כמעט מיד עם צאתו לחלק מן הקאנון הישראלי, והוא נחשב לאחד השירים האהובים והמזוהים ביותר עם ירושלים.
שמו של השיר לקוח מהאגדה התלמודית אודות ר' עקיבא ורחל אשתו. מסופר שם על ר' עקיבא המדבר אל לבה של אשתו, בת עשירים, ומבטיח לה שלו היה מתאפשר לו, היה נותן לה "ירושלים של זהב" - מעין תכשיט של זהב שירושלים מצוירת בו.
מקורות השראה נוספים לשיר הם פיוטו הידוע של ר' יהודה הלוי "ציון הלא תשאלי" (שם מופיע לראשונה הצירוף "אני כינור לשירייך") והשבועה המפורסמת "אם אשכחך ירושלים" (תהלים קלז, ה).
השיר נולד כאשר טדי קולק, ראש עיריית ירושלים, ביקש להזמין שיר מיוחד על ירושלים לכבוד פסטיבל הזמר לשנת תשכ"ז שנערך במוצאי יום העצמאות 1967 בירושלים. גיל אלדמע, מעורכי הפסטיבל, פנה לשמר, שהייתה המומה מגודל המעמד ואמרה לאלדמע שהיא לא מסוגלת לכתוב תחת לחץ.
שלושה שבועות לאחר הופעת הבכורה של השיר בפסטיבל, פרצה מלחמת ששת הימים. בעקבות כך הוסיפה שמר לשיר בית חדש בו הנגידה את המצב לפני ואחרי המלחמה. לעומת "איכה יבשו בורות המים" ו"ואין פוקד את הר הבית" הכריז הבית החדש "חזרנו אל בורות המים" ו"שופר קורא בהר הבית". בחודשים שאחרי המלחמה ובשנים שבין המלחמות קנה לו השיר שם והפך למעין המנון-משנה, שהיו אף שקראו להפכו להמנון הלאומי החדש. מאז "ירושלים של זהב" הפכה שמר בעיני רבים - אף כי לא בעיני עצמה - ל"פזמונאית לאומית" האמונה על שיקוף הלכי הרוח בישראל וניסוחם בפזמוניה.
בשנים האחרונות זוכה השיר לגרסאות חדשות המפגישות את המילים עם לחנים מהמסורות המוסיקליות של יהודי צפון אפריקה.
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
