|
אם אשמנו כתולע האדים / לא ידוע אִם אֲשָׁמֵנוּ כַּתּוֹלָע הֶאֱדִים, ה' אֶת־הֲמוֹן רַחֲמֶיךָ תַּקְדִּים לְמַעַן אָב מֻצָּל מִכַּשְׂדִּים, גִּבַּרְתּוֹ בְּעֵמֶק הַשִּׂדִּים אַהֲבָתוֹ זְכֹר הַיּוֹם לָנוּ כִּי רַבּוּ מְשׁוּבוֹתֵינוּ לְךָ חָטָאנוּ, אָדוֹן סְלַח לָנוּ אִם חָטָאנוּ וְהִרְבִּינוּ לָצוֹן, ה' גַּלֵּה לָנוּ עֵת רָצוֹן לְמַעַן דָּגוּל הַנֶּעֱקַד כַּצֹּאן, וְאַיִל הוּשַׁת כָּפְרוֹ לְרָצוֹן עֲקֵדָתוֹ זְכֹר הַיּוֹם לָנוּ כִּי רַבּוּ מְשׁוּבוֹתֵינוּ לְךָ חָטָאנוּ, אָדוֹן סְלַח לָנוּ אִם הִרְבִּינוּ פֶּשַׁע וַעֲבֵרָה, ה' הִתְרַצֵּה בַעֲתִירָה לְמַעַן תָּם חָזָה סֻלָּם וַיִּירָא, וְלָן בְּמָקוֹם מַה־נּוֹרָא תֻּמָּתוֹ זְכֹר הַיּוֹם לָנוּ כִּי רַבּוּ מְשׁוּבוֹתֵינוּ לְךָ חָטָאנוּ, אָדוֹן סְלַח לָנוּ |
|
פיוט זה נאמר כחלק מחטיבת התחנונים שבסוף סדר הסליחות כמנהג הספרדים. בדומה לפיוטי התחנון שלפניו, המסודרים על פי ימות השבוע, גם לפיוט זה אין לחן מיוחד אלא הוא נאמר בניגון הכללי של הסליחות, ובקהילות שבהן הקהל נעמד מיד לאחר התחנון, פיוט זה נאמר אף הוא בעמידה. בניגוד לתחנון שנאמר באופן אישי וחשאי ומנוסח בלשון יחיד, הפיוט נאמר בלשון רבים ובקול רם. ולא בכדי. שכן פיוט זה בא להשלים את מה שנאמר בתחנון, תוך הוספת טיעון מהותי שלא נאמר קודם, והוא זכות אבות האומה. היכולת לבקש מחילה בזכות אבות האומה יש דווקא לציבור ולא ליחיד. היחיד תלוי אך ורק בחסדו של ה' שימחל לו על חטאיו אך לציבור יש זכות גדולה יותר וברית כרותה לציבור בזכות אבות האומה. הפיוט שלפנינו מעמיד מצד אחד את חומרת חטאיו של הקהל או כלל ישראל, ומולו את זכות האבות. הבית הראשון מתמקד בזכות אברהם, השני ביצחק, השלישי ביעקב. הצלע הראשונה בכל בית, מתחילה במילה "אם", והצלע השניה בו פותחת בשם ה'. השורה הראשונה בכל בית פותחת בבקשה שגם אם עוונותינו רבו מאד, ה' יקדים את מידת הרחמים למידת הדין ולא ידון אותנו כפי מעשינו אלא כרוב רחמיו. השורה השניה בכל בית פותחת במילה "למען" ובה בקשה שה' ירחם עלינו למען האבות. השורה השלישית משמש מעין פזמון חוזר, בשינוי המילה הראשונה, שאותה הקדיש הפייטן לתיאור זכותו המיוחדת של כל אחד מהאבות. |
| • אִם אֲשָׁמֵנוּ כַּתּוֹלָע הֶאֱדִים – החטא משול לצבע אדום והמילה מצטיירת כהלבנת החטא והפיכתו מאדום ללבן צחור.על פי ישעיהו (א, יח): "אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ, אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע כַּצֶּמֶר יִהְיוּ". • ה' אֶת־הֲמוֹן רַחֲמֶיךָ תַּקְדִּים – תדון אותנו ברחמים, תקדים את הרחמים למידת הדין. הלשון על פי האמור בתהלים (עט, ח): "אַל תִּזְכָּר לָנוּ עֲוֹנֹת רִאשֹׁנִים מַהֵר יְקַדְּמוּנוּ רַחֲמֶיךָ כִּי דַלּוֹנוּ מְאֹד". • לְמַעַן אָב מֻצָּל מִכַּשְׂדִּים – אברהם אבינו. המדרש מתאר שנמרוד הפילו לכבשן האש באור כשדים והקב"ה הצילו. וכך מסופר במדרש תנחומא (בובר) תצוה, ח: "בשעה שהושלך אברהם אבינו לכבשן האש, היו המלאכים מריבין זה עם זה, מיכאל אומר אני ארד ואציל אותו, וגבריאל אמר אני ארד ואציל אותו, אמר הקב"ה אני ארד בכבודי ואציל אותו, שנאמר 'אני ה' אשר הוצאתיך מאור כשדים'". • גִּבַּרְתּוֹ בְּעֵמֶק הַשִּׂדִּים – מקום מלחמת ארבעת המלכים בחמשת המלכים המתואר בבראשית יד. אברהם רדף אחר ארבעת המלכים וגבר עליהם. • אַהֲבָתוֹ זְכֹר הַיּוֹם לָנוּ – אברהם אבינו נקרא אַבְרָהָם אֹהֲבִי (ע"פ ישעיהו מא, ח) ובזכותו הבטיח ה' לעם ישראל (שם, י) : אַל תִּירָא כִּי עִמְּךָ אָנִי אַל תִּשְׁתָּע כִּי אֲנִי אֱלֹהֶיךָ אִמַּצְתִּיךָ אַף עֲזַרְתִּיךָ אַף תְּמַכְתִּיךָ בִּימִין צִדְקִי. אנו מבקשים שה' יזכור לנו את אהבת אברהם ובזכותה יושיענו וימחול לעוונותינו. • כִּי רַבּוּ מְשׁוּבוֹתֵינוּ לְךָ חָטָאנוּ, אָדוֹן סְלַח לָנוּ – הפזמון החוזר מסכם את העובדות במילים פשוטות - חטאינו הם רבים והסליחה היא על ידך ואנו מבקשים אותה ממך. • אִם חָטָאנוּ וְהִרְבִּינוּ לָצוֹן – הלצון הוא לעג וזלזול (ראו תהלים א, א) והוא חטא לכל דבר ועניין ויש עליו ענישה וכך נאמר במשלי: "נָכוֹנוּ לַלֵּצִים שְׁפָטִים וּמַהֲלֻמוֹת לְגֵו כְּסִילִים", אך אנו מבקשים מה' שימחל לנו: גַּלֵּה לָנוּ עֵת רָצוֹן. • לְמַעַן דָּגוּל הַנֶּעֱקַד כַּצֹּאן– יצחק אבינו שנעקד על גבי המזבח, ונקרא דגול משום שנבחר מכל האנושות לעלות כעולה תמימה לקב"ה (מחזור אהלי יעקב). • וְאַיִל הוּשַׁת כָּפְרוֹ לְרָצוֹן – האיל שהקריב אברהם תמורת יצחק בנו. • עֲקֵדָתוֹ זְכֹר הַיּוֹם לָנוּ – זכות עקידת יצחק, העומדת לישראל בכל עת, כמו שאמרו חז"ל (ויקרא רבה כט, ט) שאברהם התפלל שבזכות העקידה "כשיהיו בניו של יצחק באים לידי עבירות ומעשים רעים תהא מזכיר להם עקידת יצחק אביהם ועמוד מכסא הדין לכסא רחמים". • אִם הִרְבִּינוּ פֶּשַׁע וַעֲבֵרָה, ה' הִתְרַצֵּה בַעֲתִירָה – עתירה היא אחת מעשרת הכינויים של תפילה (ראו ספרי ואתחנן, כו) כמו וַיֶּעְתַּר יִצְחָק (בראשית כה, כא) - התחנן וביקש בכל לבו. • לְמַעַן תָּם– יעקב אבינו, שעליו נאמר "אִישׁ תָּם יֹשֵׁב אֹהָלִים" (בראשית כה, כז). • חָזָה סֻלָּם וַיִּירָא, וְלָן בְּמָקוֹם מַה־נּוֹרָא– יעקב ישן בבית אל וראה בחלומו סולם מוצב בין שמים לארץ ומלאכים עולים ויורדים בו, והבין שהמקום הוא קדוש, כאמור: "וַיִּירָא וַיֹּאמַר מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם" (בראשית כח, יז). • תֻּמָּתוֹ– ישרותו של יעקב והליכתו בתמימות עם הקב"ה. |
| عنوان |
אם אשמנו כתולע האדים / תימן-מרכז-צנעא / אהרן עמרם |
|---|---|
| تقليد |
מרכז תימן (צנעא וסביבותיה) - מנאכ'ה |
| لحن تراثي |
אם אשמנו כתולע האדים / תימן-מרכז-צנעא |
| السلم الموسيقي |
כללי |
| دورة العام |
סליחות |
| لغة |
עברית |
| مستوى الأداء |
10 |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
