|
אֲזַמֵּר בִּשְׁבָחִין / ר' יצחק לוריא (האר"י) אֲזַמֵּר בִּשְׁבָחִין אזמר בשבחים לְמֶעַל גּוֹ פִתְחִין לבוא בפתחים דְּבַחְקַל תַּפּוּחִין שבשדה תפוחים דְּאִנוּן קַדִּישִׁין שקדושים הם נְזַמֵּן לַהּ הָשְׁתָּא נזמיננה עתה בְּפָתוֹרָא חַדְתָּא בשלחן חדש וּבִמְנָרְתָא טָבְתָא ובמנורה טובה דְּנָהְרָה עַל רֵישִׁין המאירה על ראשים יְמִינָא וּשְׂמָאלָא ימין ושמאל וּבֵינַיְהוּ כַלָּה וביניהם כלה בְּקִשּׁוּטִין אָזְלָה יוצאת בקישוטים וּמָנִין וּלְבוּשִׁין וכלים ולבושים יְחַבֵּק לַהּ בַּעְלַהּ יחבקנה בעלה וּבִיסוֹדָא דִי לַהּ וביסוד אשר לה דְּעָבֵד נְיָחָא לַהּ הגורם לה נחת יְהֵא כָתֵשׁ כְּתִישִׁין יכתוש כתוש צְוָחִין אוּף עָקְתִין צעקות גם צרות בְּטִילִין וּשְׁבִיתִין בטילות ושובתות בְּרַם אַנְפִּין חָדְתִין אך פנים שמחות וְרוּחִין עִם נַפְשִׁין ורוחות עם נפשות חֲדוּ סַגִּי יֵיתֵי שמחה גדולה תבוא וְעַל חֲדָה תַרְתֵּי בכפל כפליים נְהוֹרָא לַהּ יַמְטֵי אור לה יגיע וּבִרְכָן דִּנְפִישִׁין וברכות רבות קְרִיבוּ שׁוֹשְׁבִינִין קרבו שושבינים עֲבִידוּ תִקּוּנִין הכינו קשוטים לכלה לְאַפָּשָׁה זֵינִין להרבות במיני מזונות וְנוּנִין עִם רַחְשִׁין ודגים עם עופות לְמֶעְבַּד נִשְׁמָתִין לרכוש נשמות וְרוּחִין חַדְתִּין ורוחות חדשות בְּתַרְתֵּי וּתְלָתִין בשלושים ושתים וּבִתְלָתָא שִׁבְשִׁין ובשלשה שריגים וְעִטְרִין שַׁבְעִין לַהּ וכתרים שבעים לה וּמַלְכָּא דִּלְעֵלָּא ומלך העליון דְּיִתְעַטַּר כֹּלָּא שיתעטר הכל בְּקַדִּישׁ קַדִּישִׁין בקדוש קדושים רְשִׁימִין וּסְתִימִין חקוקים ונעלמים בְּגַוַּהּ כָּל עָלְמִין בתוכה כל עולמות בְּרַם עַתִּיק יוֹמִין אבל עתיק יומין הֲלָא בָטֵשׁ בְּטִישִׁין הלא יבטוש בטוש יְהֵא רַעְוָה קַמֵּהּ יהי רצון מלפניו דְּתִשְׁרֵי עַל עַמֵּהּ שתשרה על עמו דְּיִתְעַנַג לִשְׁמֵהּ המתענג לשמו בְּמִתְקִין וְדֻּבְשִׁין במיני מתיקה ודבש אֲסַדֵּר לִדְרוֹמָא אערוך בדרום מְנָרְתָא דִסְתִימָא מנורה הנעלמה וְשֻׁלְחָן עִם נַהְמָא ושלחן עם לחם בְּצִפּוּנָא אַדְשִׁין בצפון אדשן בְּחַמְרָא גוֹ כָסָא ביין תוך כוס וּמַדַּנֵּי אָסָא ואגודות הדס לְאָרוּס וַאְרוּסָה לארוס וארוסה לְאַתְקָפָא חַלְּשִׁין לחזק חלשים נְעַבֵּד לוֹן כִּתְרִין נכתירם בכתרים בְּמִלִּין יַקִּירִין במלים נכבדות בְּשִׁבְעִין עִטּוּרִין בשבעים עטורים דְעַל גַבֵּי חַמְשִׁין שעל גבי חמישים שְׁכִינְתָא תִתְעַטַּר שכינה תתעטר בְּשִׁית נַהְמֵי לִסְטַר בשש הלחם לכל צד בְּוָוִין תִּתְקַטַּר בווים תתקשר וְזֵינִין דִכְנִישִׁין וזינים הנכנסים שְׁבִיתִין וּשְׁבִיקִין שובתים ופוסקים מְסַאְבִין דְדָחְקִין מטמאים הדוחקים חֲבִילִין דִמְעִיקִין כתות חבלה המצרות וְכָל זֵינִי חַרְשִׁין וכל מיני כשפים לְמִבְצַע עַל רִיפְתָא לבצוע על הפת כְּזֵיתָא וּכְבֵיעְתָא כזית וכביצה תְּרֵין יוּדִין נָקְטָא נוקטת שתי יודין סְתִימִין וּפְרִישִׁין סתומים ומפורשים מְשַׁח זֵיתָא דָּכְיָא שמן זית זך דְּטָחְנִין רֵיחַיָּא שטוחנות ריחיים וְנָגְדִין נַחְלַיָּא ומושכים נחלים בְּגַוַּהּ בִּלְחִישִׁין בתוכה בלחישה הֲלָא נֵימָא רָזִין הלא נאמר רזים וּמִלִּין דִּגְנִיזִין ודברים הגנוזים דְּלֵיתְהוֹן מִתְחֲזִין שאינם נראים טְמִירִין וּכְבִישִׁין טמירים וכבושים לְאַעְטָרָה כַלָּה לעטר כלה בְּרָזִין דִלְעֵלָּא בסודות של מעלה בְּגוֹ הַאי הִלּוּלָה בתוך הלולה זו דְּעִירִין קַדִּישִׁין של מלאכים קדושים |
|
פיוט קבלי שחיבר האר"י לסעודה הראשונה של שבת (יום ששי בערב, ליל שבת). הפיוט מושר בכל קהילות ישראל בלחנים שונים. שמו של האר"י אף חתום בראשי הבתים. מנהגי האר"י, נוסח התפילה שלו וכוונות התפילה שלו, נעשו חלק מסידור התפילה של כל קהילות ישראל. שלושה פיוטים בלבד חיבר האר"י, שלושתם בלשון ארמית-זוהרית, ושלושתם לשבת - אחד כנגד כל סעודה של שבת. כל אחד מהם עמוס רמזים וכוונות נסתרות ומכוון להתגלות המיוחדת המיוחסת לכל זמן וזמן בשבת – 'אזמר בשבחין' לליל שבת (סעודה ראשונה), 'אסדר לסעודתא' לשבת בבוקר (סעודה שנייה) ו'בני היכלא' לשבת בצהריים (סעודה שלישית). כך כותב ר' חיים ויטל ב"שער הכוונות" בהקדמתו לפיוט "אזמר בשבחין", הנאמר בליל שבת: לאחר האכילה היה נוהג מורי ז"ל לומר פזמון אחד בקול נעים. והוא ז"ל תיקן ג' פזמונים מיוסדים על דרך חכמת האמת [=חכמת הקבלה] בכל פרטי הכוונות של שבת. פזמון אחד לסעודת הלילה ופזמון אחד לסעודת שחרית ופזמון אחד לסעודת מנחה. |
| عنوان |
אזמר בשבחין |
|---|---|
| السلم الموسيقي |
כללי |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
