|
הַמַּבְדִיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל / מחבר לא ידוע (יצחק הקטן) הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל חַטֹּאתֵינוּ יִמְחוֹל זַרְעֵנוּ וְכַסְפֵּנוּ יַרְבֶּה כַּחוֹל וְכַכּוֹכָבִים בַּלָּיְלָה יוֹם פָּנָה כְּצֵל תֹּמֶר אֶקְרָא לָאֵל עָלַי גּוֹמֵר יוֹם אֲשֶׁר אָמַר שׁוֹמֵר אָתָא בֹקֶר וְגַם לָיְלָה צִדְקָתְךָ כְּהַר תָּבוֹר עֲלֵי פְשָׁעַי עָבֹר תַּעֲבוֹר כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבוֹר וְאַשְׁמוּרָה בַּלָּיְלָה חָלְפָה עוֹנַת מִנְחָתִי מִי יִתֵּן מְנוּחָתִי יָגַעְתִּי בְּאַנְחָתִי אַשְׂחֶה בְּכָל לָיְלָה קוֹלִי שִׁמְעָה בַּל יֻנְטָל פְּתַח לִי שַׁעַר הַמְּנוּטָל שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא טָל קְוֻצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה הֵעָתֵר נוֹרָא וְאָיוֹם אֲשַׁוֵּעַ תְּנָה פִדְיוֹם בְּנֶשֶׁף בְּעֶרֶב יוֹם בְּאִישׁוֹן לָיְלָה קְרָאתִיךָ יָהּ הוֹשִׁיעֵנִי אֹרַח חַיִּים תּוֹדִיעֵנִי מִדַּלּוּת תְּבַצְּעֵנִי מִיּוֹם וְעַד לָיְלָה טַהֵר טִנּוּף מַעֲשַׂי פֶּן יֹאמְרוּ מַכְעִיסַי אַיֵּה אֱלוֹהַּ עוֹשָׂי נוֹתֵן זְמִירוֹת בַּלָּיְלָה נַחְנוּ בְיָדְךָ כַּחוֹמֶר סְלַח נָא עַל קַל וָחוֹמֶר יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אוֹמֶר וְלַיְלָה לְלָיְלָה אֵל פּוֹדֶה מִכָּל צָר קְרָאנוּךָ מִן הַמֵּצָר יָדְךָ לֹא תִקְצָר לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה מִיכָאֵל שַׂר יִשְׂרָאֵל אֵלִיָּהוּ וְגַבְרִיאֵל בֹּאוּ נָא עִם הַגּוֹאֵל קוּמוּ בַּחֲצִי הַלָּיְלָה מִימִינֵנוּ מִיכָאֵל וּמִשְּׂמֹאלֵנוּ גַּבְרִיאֵל וְעַל רֹאשֵׁנוּ שְׁכִינַת אֵל בְּכָל יוֹם וּבְכָל לָיְלָה תְּנָה לָּנוּ שָׁבוּעַ טוֹב רַעֲנָן כְּגַן רָטוֹב וּמֵה' יָבוֹא הַטּוֹב כָּל הַיּוֹם וְכָל הַלָּיְלָה יְבוֹרַךְ הַבַּיִת הַזֶּה מִפִּי נָבִיא וְגַם חוֹזֶה כִּי כֵן יְצַוֶּה אֱלֹהֵינוּ זֶה לְשָׁמְרוֹ יוֹמָם וָלָיְלָה הַמַּבְדִּיל בֵּין מַיִם לְמַיִם יְחַיֵּינוּ מִיּוֹמַיִם יַרְאֵנוּ בְטוּב יְרוּשָׁלַיִם וְלִמְשׁוֹל בַּיּוֹם וּבַלָּיְלָה |
|
אחד הפיוטים המוכרים והנפוצים ביותר למוצאי שבת, ואולי המוכר ביותר. מרבית קהילות ישראל נוהגות לשיר אותו במוצאי שבת, בלחנים שונים ומגוונים. אם נתבונן בפיוט לא נמצא בו כמעט זכר לשבת, או אף את המלה שבת. ואכן מעיקרו נועד השיר לתפילת נעילה של יום הכיפורים. אמנם, אם מתבוננים היטב בפיוט אפשר למצוא רמזים למוצאי שבת - פתיחת הפיוט היא לשון ברכת ההבדלה של מוצאי שבת, מבקשים - תְּנָה לָּנוּ שָׁבוּעַ טוֹב וכן נוכחותו של אליהו הנביא, המקושר לפי המסורת למוצאי שבת, בולטת בפיוט. אולם נדמה כי ההסבר הוא עמוק יותר: לקראת סוף יום הכיפורים, ברגעים האחרונים של ימי התשובה והסליחה, מבקש הפייטן מחילה לעוונותיו וגאולה. מדוע פיוט שנכתב ליום הכיפורים ועניינו הוא תשובה וסליחה הופך להיות לפיוט למוצאי שבת? מה בין יום הכיפורים למוצאי שבת? השבת נקראת 'מעין עולם הבא' – בשבת אנו טועמים מן הטעם של חיי עולם הבא, חיים שאין בהם עבודה אלא נהנים מזיו השכינה. עם צאת השבת אנו שבים לימות החול, לזמן של עבודה – עבודת תיקון הנפש, ועל כן עם צאת השבת מבקש האדם מחילה ועמֵל על סילוק כל מסך המפריד בינו לבין האל. |
| • הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל - ה', שמבדיל בין השבת שהיא קודש, לימות השבוע שהם חול. על פי נוסח ברכת ההבדלה: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם הַמַּבְדִּיל בֵּין קדֶשׁ לְחֹל, בֵּין אוֹר לְחשֶׁךְ, בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, בֵּין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. • זַרְעֵנוּ וְכַסְפֵּנוּ יַרְבֶּה כַּחוֹל וְכַכּוֹכָבִים בַּלָּיְלָה - על פי הברכות שניתנו לאברהם אבינו ולזרעו אחריו בבראשית כב, יז: כִּי בָרֵךְ אֲבָרֶכְךָ וְהַרְבָּה אַרְבֶּה אֶת זַרְעֲךָ כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם וְכַחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם. • יוֹם פָּנָה כְּצֵל תֹּמֶר - ימיו של האדם חולפים מהר, כצל, כפי שמופיע במקרא במספר מקומות למשל בתהלים (קמד, ד): אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר. • אֶקְרָא לָאֵל עָלַי גּוֹמֵר - אתפלל לאל שעל פיו נקבע כל דבר, על פי הפסוק בתהלים נז, ג: אֶקְרָא לֵאלֹהִים עֶלְיוֹן לָאֵל גֹּמֵר עָלָי. • שׁוֹמֵר - כינוי לאל, על פי תהלים קכא, ד: הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל. שומר הן במובן של שמירה והגנה והן במובן של זכירה - שומר את בריתו עם ישראל. • יוֹם אֲשֶׁר אָמַר שׁוֹמֵר אָתָא בֹקֶר וְגַם לָיְלָה - מתפלל לאותו יום אשר האל אמר שיגיע. הבוקר בא וגם הלילה עתיד לבוא. והכוונה לגאולה הראשונה שכבר היתה ולגאולה האחרונה העתידה להגיע. השיבוץ מישעיהו כא, יב: אָמַר שׁמֵר אָתָא בֹקֶר וְגַם לָיְלָה אִם תִּבְעָיוּן בְּעָיוּ שֻׁבוּ אֵתָיוּ. • צִדְקָתְךָ כְּהַר תָּבוֹר עֲלֵי פְשָׁעַי עָבֹר תַּעֲבוֹר - צדקת ה' עצומה כהרים, ולכן תמחל לחטאי. • כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבוֹר וְאַשְׁמוּרָה בַּלָּיְלָה - בקשה שה' יעביר את חטאי במהירות כפי שעבר יום האתמול וכפי שחולפות אשמורות הלילה (הלילה מחולק ל-3 חלקים, 3 אשמורות). השיבוץ מתהלים צ, ד: כִּי אֶלֶף שָׁנִים בְּעֵינֶיךָ כְּיוֹם אֶתְמוֹל כִּי יַעֲבֹר וְאַשְׁמוּרָה בַלָּיְלָה. • חָלְפָה עוֹנַת מִנְחָתִי - עברה כמעט מחצית מחיי או אף יותר. שעת המנחה היא מצהרי היום ומעלה, עד קרוב לשקיעה. ואולי גם מנחה מלשון מתנה, קרבן. כאילו החמצתי את ההזדמנות להגיש מנחה לה'. • מִי יִתֵּן מְנוּחָתִי - מקשיי העולם הזה, מחטאי. • אַשְׂחֶה - אציף בדמעות, ואולי גם במשמעות של שיחה, דיבור. • יָגַעְתִּי בְּאַנְחָתִי אַשְׂחֶה בְּכָל לָיְלָה - שיבוץ מתהלים ו, ז: יָגַעְתִּי בְאַנְחָתִי אַשְׂחֶה בְכָל לַיְלָה מִטָּתִי בְּדִמְעָתִי עַרְשִׂי אַמְסֶה. • קוֹלִי שִׁמְעָה בַּל יֻנְטָל - שמע את קולי, ואל יילקח ממני. • מְּנוּטָל - המרומם, המוגבה, על פי הארמית. • פְּתַח לִי שַׁעַר הַמְּנוּטָל - פתח לי את שער השמים המצוי מעלה. • שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא טָל קְוֻצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה - שיבוץ משיר השירים ה, ב: אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק פִּתְחִי לִי אֲחֹתִי רַעְיָתִי יוֹנָתִי תַמָּתִי שֶׁראשִׁי נִמְלָא טָל קְוֻּצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה. בשיר השירים הדוד קורא לרעיה לקבל אותו לאחר שראשו נמלא טל מהשהות בחוץ, ואילו כאן השימוש בדימוי הפוך - המשורר מתאר את עצמו כאילו ראשו מלא טל מהשהות, וקורא לאל לקבלו. • הֵעָתֵר - קבל, שמע, התרצה. • נוֹרָא וְאָיוֹם - כינויים לאל. • אֲשַׁוֵּעַ - אתחנן, אייחל. • תְּנָה פִדְיוֹם - גאל אותי. • בְּנֶשֶׁף - בערב. • בְּאִישׁוֹן לָיְלָה - באמצע הלילה. • בְּנֶשֶׁף בְּעֶרֶב יוֹם בְּאִישׁוֹן לָיְלָה - דימוי לגלות. המשורר מבקש הצלה בגלות, המדומה ללילה. על פי משלי ז, ט: בְּנֶשֶׁף בְּעֶרֶב יוֹם בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וַאֲפֵלָה. המילה 'אפלה' בפסוק מרכזת לתוכה את הרעיון של תיאורי הערב ובפיוט היא מושמטת. כך המשורר מרמז אליה בעדינות. • אֹרַח חַיִּים תּוֹדִיעֵנִי - למדני את דרך החיים. על פי תהלים טז, יא: תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח. • מִדַּלּוּת תְּבַצְּעֵנִי - מדלות, מהגלות, הוציאני. • טַהֵר טִנּוּף מַעֲשַׂי - טהר, מחל על מעשי הרעים. • פֶּן יֹאמְרוּ מַכְעִיסַי אַיֵּה אֱלוֹהַּ עוֹשָׂי - כאשר עם ישראל במצב ירוד אומות העולם מקטרגות כאילו זנח האל את עמו. • אַיֵּה אֱלוֹהַּ עוֹשָׂי נוֹתֵן זְמִירוֹת בַּלָּיְלָה- על פי איוב לה, י: וְלֹא אָמַר אַיֵּה אֱלוֹהַּ עשָׂי נתֵן זְמִרוֹת בַּלָּיְלָה. זמירות בלילה- הכוונה שהאל מאפשר לרשעים המדומים ללילה לזמר. • נַחְנוּ בְיָדְךָ כַּחוֹמֶר - אנו בידך כחומר ביד היוצר, שיכול לעשות בו כרצונו. על פי ירמיהו יח, ו: הֲכַיּוֹצֵר הַזֶּה לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת לָכֶם בֵּית יִשְׂרָאֵל נְאֻם ה' הִנֵּה כַחֹמֶר בְּיַד הַיּוֹצֵר כֵּן אַתֶּם בְּיָדִי בֵּית יִשְׂרָאֵל. • סְלַח נָא עַל קַל וָחוֹמֶר - סלח על עברות קלות וחמורות. קל וחומר היא אחת מי"ג מדות שהתורה נדרשת בהן אולם כאן מופיע במשמעות שונה. • יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אוֹמֶר וְלַיְלָה לְלָיְלָה - יום וליל נודה ונהלל לאל. שיבוץ מתהלים יט, ג: יוֹם לְיוֹם יַבִּיעַ אמֶר וְלַיְלָה לְּלַיְלָה יְחַוֶּה דָּעַת. • פּוֹדֶה מִכָּל צָר - המציל מכל צרה. על פי דברי דוד בשמואל ב ד, ט: וַיַּעַן דָּוִד... וַיּאמֶר לָהֶם חַי ה' אֲשֶׁר פָּדָה אֶת נַפְשִׁי מִכָּל צָרָה. • קְרָאנוּךָ מִן הַמֵּצָר - אליך אנו קוראים בעת צרה, מהמיצרים בהם אנו נתונים. על פי תהלים קיח, ה: מִן הַמֵּצַר קָרָאתִי יָּהּ עָנָנִי בַּמֶּרְחָב יָה. • יָדְךָ לֹא תִקְצָר - אין דבר שאינו אפשרי לפניך, כדברי ה' אל משה כשבני ישראל ביקשו בשר במדבר: וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה הֲיַד ה' תִּקְצָר עַתָּה תִרְאֶה הֲיִקְרְךָ דְבָרִי אִם לֹא (במדבר יא, כג). • מִיכָאֵל שַׂר יִשְׂרָאֵל אֵלִיָּהוּ וְגַבְרִיאֵל - המשורר קורא למלאכים מיכאל גבריאל ולאליהו לבוא עם הגואל. הקשר בין שלושתם מצוי למשל במסכת ברכות ד ע"ב: א"ר אלעזר בר אבינא, גדול מה שנאמר במיכאל יותר ממה שנאמר בגבריאל... תנא מיכאל באחת, גבריאל בשתים, אליהו בארבע... [מיכאל עושה שליחותו במעוף אחד, גבריאל בשניים, אליהו בארבע]. • הַגּוֹאֵל - המשיח. • קוּמוּ בַּחֲצִי הַלָּיְלָה - הגלות מדומה ללילה וחצי הלילה הוא זמן שהוא שיא החשכה. כפי גאולת מצרים שהיתה בחצי הלילה, כמתואר בשמות יא, ד: כַּחֲצֹת הַלַּיְלָה אֲנִי יוֹצֵא בְּתוֹךְ מִצְרָיִם. • מִימִינֵנוּ מִיכָאֵל - המלאך מיכאל מייצג את ספירת חסד המצויה בצד ימין. • וּמִשְּׂמֹאלֵנוּ גַּבְרִיאֵל - המלאך גבריאל מייצג את ספירת גבורה המצויה בצד שמאל. • מִפִּי נָבִיא וְגַם חוֹזֶה - אליהו הנביא. על פי המסורת אליהו הנביא יבוא במוצאי שבת לבשר על בוא המשיח, מכאן שיוכו של אליהו הנביא למוצאי שבת. כך מובא במסכת מג, ע"ב: כבר מובטח להן לישראל שאין אליהו בא לא בערבי שבתות ולא בערבי ימים טובים מפני הטורח. • לְשָׁמְרוֹ יוֹמָם וָלָיְלָה - לשמור את דברי התורה, על פי האמור ביהושע א, ח: לֹא יָמוּשׁ סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה מִפִּיךָ וְהָגִיתָ בּוֹ יוֹמָם וָלַיְלָה לְמַעַן תִּשְׁמר לַעֲשׂוֹת כְּכָל הַכָּתוּב בּוֹ כִּי אָז תַּצְלִיחַ אֶת דְּרָכֶךָ וְאָז תַּשְׂכִּיל. • הַמַּבְדִּיל בֵּין מַיִם לְמַיִם - הקב"ה, שהפריד בין מים עליונים למים תחתונים במעשה הבריאה ביום השני: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ" (בראשית א, ו-ז). • יְחַיֵּינוּ מִיּוֹמַיִם - יתן לנו חיים. זהו שיבוץ מפסוק בהושע (ו, ב) שמתפרש כרומז לתחיית המתים: יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו. • יַרְאֵנוּ בְטוּב יְרוּשָׁלַיִם - בקשה לגאולה ולבנין ירושלים. • וְלִמְשׁוֹל בַּיּוֹם וּבַלָּיְלָה - ממשלת האל תהיה בכל. |
| عنوان |
המבדיל בין קודש לחול |
|---|---|
| دورة العام |
מוצאי שבת |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
