|
ידעתני בטרם תצרני / ר' יהודה הלוי יְדַעְתַּנִי בְּטֶרֶם תִּצְּרֵנִי וְכָל עוֹד רוּחֲךָ בִי תִּצְּרֵנִי הֲיֶשׁ לִי מַעֲמָד אִם תֶּהְדְּפֵנִי וְאִם לִי מַהֲלָךְ אִם תַּעְצְרֵנִי וּמָה אֹמַר וּמַחְשָׁבִי בְיָדְךָ וּמָה אוּכַל עֲשֹׂה עַד תַּעְזְרֵנִי דְּרַשְׁתִּיךָ בְּעֵת רָצוֹן עֲנֵנִי וְכַצִּנָּה רְצוֹנְךָ תַּעְטְרֵנִי הֲקִימֵנִי לְשַׁחֵר אֶת דְבִירְךָ וְאֶת שִׁמְךָ לְבָרֵךְ עוֹרֲרֵנִי |
|
פיוט במסורת יהודי תימן, שנכתב על ידי ר' יהודה הלוי, מגדולי משוררי ספרד; השם 'יהודה' חתום בראשי הטורים. במקורו יועד הפיוט לשמש כהקדמה ('רשות') לאמירת 'ברכו את השם המבורך' המטרימה את ברכות קריאת שמע של שחרית; בקרב יהודי תימן נוהגים לשיר אותו כ'נשיד' (=אחד מסוגי השיר במסורת השירה בתימן) בסעודת החתונה. העברת הפיוט מן ההקשר הליטורגי הראשוני שלו כחלק מן התפילה אל סעודת החתונה אינה צריכה להפתיע. היא משקפת את צביונו האישי הכללי, שיפה הוא לכל עת וחפץ: פיוט קצר זה מתאר בריכוז רב את תלותו המוחלטת של האדם באלוהיו מלידתו ועד מותו, בלכתו ובעומדו, בדיבורו ובמעשיו; אלא שתלות זו אינה מסבה לדובר תחושת אימה, כי אם מעוררת את רצונו להתמסר לאל: "הֲקִימֵנִי לְשַׁחֵר אֶת דְבִירְךָ / וְאֶת שִׁמְךָ לְבָרֵךְ עוֹרֲרֵנִי". כובד הראש ומידת ההכנעה שבו יאים לא רק לתפילה, אלא לכל עמידתו של האדם אל מול היודע אותו בטרם יְצרוֹ. |
| • יְדַעְתַּנִי בְּטֶרֶם תִּצְּרֵנִי – הפייטן פונה לקדוש ברוך הוא ש'ידע' אותו עוד טרם יצירתו, ושהכל גלוי מלפניו. מיוסד על הקדשת הנביא ירמיהו מבטן (ירמיהו א, ד-ה): וַיְהִי דְבַר ה' אֵלַי לֵאמֹר בְּטֶרֶם אֶצָּרְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ וּבְטֶרֶם תֵּצֵא מֵרֶחֶם הִקְדַּשְׁתִּיךָ נָבִיא לַגּוֹיִם נְתַתִּיךָ. • וְכָל עוֹד רוּחֲךָ בִי תִּצְּרֵנִי – כל עוד רוח השם בי, כל עוד אני חי – אתה (האל) תשמור עלי. המשורר חורז את שתי צלעיות הטור ב'צימוד', כלומר, במילה זהה בצליליה ושונה במשמעותה: 'תִּצְּרֵנִי'. הטור כולו מדגיש את תלותו המוחלטת של האדם באל, מן הזמן שקודם ללידתו ('בְּטֶרֶם תִּצְּרֵנִי') ועד יום מותו ('וְכָל עוֹד רוּחֲךָ בִי'). תלות זו היא נושאו של הפיוט. • הֲיֶשׁ לִי מַעֲמָד אִם תֶּהְדְּפֵנִי – אין לי יכולת עמידה אם חלילה תהדוף ותפיל אותי. על פי ירמיהו (מו, טו): מַדּוּעַ נִסְחַף אַבִּירֶיךָ לֹא עָמַד כִּי ה' הֲדָפוֹ. • וְאִם לִי מַהֲלָךְ אִם תַּעְצְרֵנִי – 'וְאִם' כמו 'וְהַאִם', כשאלה רטורית. לא רק עמידתי תלויה בחסדיך, אלא אף יכולתי ללכת, אם חלילה תעצור בעדי. המשורר יוצר הקבלה על דרך הניגוד בין 'מַעֲמָד' (עמידה) ו'מַהֲלָךְ' (הליכה). • וּמָה אֹמַר וּמַחְשָׁבִי בְיָדְךָ – מה אוכל לומר, הרי ממילא כל מחשבותיי ידועות לך. ריה"ל מבטא רעיון זה במקומות נוספים, למשל בפיוט ליום הכיפורים 'ימינך נושא עווני': "אֲבָל בְּיָדְךָ רַעְיוֹנָי/וּבְמֶה עֲצָתִי חֲשׁוּבָה" (וראו גם בספר הכוזרי, מאמר חמישי, כ). • וּמָה אוּכַל עֲשֹׂה עַד תַּעְזְרֵנִי – ומה אוכל לעשות ללא עזרתך. כשם שבטור הקודם הקביל המשורר על דרך הניגוד עמידה והליכה, כך הוא מקביל בטור זה אמירה ועשייה. • דְּרַשְׁתִּיךָ בְּעֵת רָצוֹן עֲנֵנִי – אני דורש קרבתך כאשר עת רצון היא מלפניך, ענה לי; כבקשת משורר התהלים (סט, יד): וַאֲנִי תְפִלָּתִי לְךָ ה' עֵת רָצוֹן אֱלֹהִים בְּרָב חַסְדֶּךָ עֲנֵנִי בֶּאֱמֶת יִשְׁעֶךָ. • וְכַצִּנָּה רְצוֹנְךָ תַּעְטְרֵנִי – וכמו צינה, שהיא סוג של מגן העוטף את האדם מכל צדדיו, תעטוף אותי ב'רצונך' - ברכתך. מיוסד על תהלים (ה, יג): כִּי אַתָּה תְּבָרֵךְ צַדִּיק ה' כַּצִּנָּה רָצוֹן תַּעְטְרֶנּוּ. • הֲקִימֵנִי לְשַׁחֵר אֶת דְבִירְךָ – הקם אותי ועזור לי לקום עם שחר ('לְשַׁחֵר' – על פי משלי ז, טו) ולבוא לבית קדשך, אשר בפיוט זה נראה שהוא בית התפילה, ולא בית המקדש (המכונה במקרא 'דביר' – מלכים א, ו, ה, ועוד). • וְאֶת שִׁמְךָ לְבָרֵךְ עוֹרֲרֵנִי – עורר אותי לברך את שמך. חתימת הפיוט מעידה על ייעודו כ'רשות' (=פיוט הקדמה) ל'ברכו', היינו לאמירת 'ברכו את השם המבורך' הקודמת לברכות קריאת שמע של שחרית. |
| عنوان |
ידעתני בטרם תצרני |
|---|---|
| دورة العام |
לכל עת |
| دورة الحياة |
חתונה |
| لغة |
עברית |
תנאי השימוש:
تخضع هذه المادة لقانون حقوق النشر و/ أو شروط الاتفاقية. يُحظر كل ما يلي ما لم يتم الحصول على إذن كتابي من مالك حقوق الطبع والنشر ومالك المجموعة: الاستنساخ والنشر والتوزيع والأداء العام والبث والنشر عبر الإنترنت أو بأي وسيلة أخرى ، كذلك إنشاء عمل مشتق من البند (على سبيل المثال ، الترجمة أو التعديل أو التكيّف) بأي شكل أو بأي وسيلة، سواء كانت رقمية أو مادية.
على الرغم مما سبق، يحق للمستخدم القيام بأي استخدامات مسموح بها على النحو المحدد في قانون حقوق النشر الإسرائيلي (5768-2007)، مثل "الاستخدام العادل". في أي حال، يجب ذكر اسم (أسماء) القيّم (القيّمين) عند الاستفادة من عملهم. يحظر الإضرار بكرامة المؤلف أو سمعته عن طريق تغيير المادة أو الإضرار بها.
يخضع استخدام المادة أيضًا لشروط استخدام موقع.
إذا كان هنالك اعتقاد بوجود هناك خطأ في المعلومات الواردة أعلاه، أو في حالة وجود أية مخاوف بشأن انتهاك حقوق النشر فيما يتعلق بهذه المادة، يرجى التواصل معنا عبر البريد الإلكتروني: [email protected]
أتعرفون المزيد عن هذا العنصر؟ وجدتم خطأ ما؟
