אמנות השיר: יגדל אלהים חי
איתי מרינברג
המבנה, המשקל והחריזה בפיוט "יגדל אלהים חי".
איתי מרינברג
המבנה, המשקל והחריזה בפיוט "יגדל אלהים חי".
סימן:
ללא סימן.
מבנה וחריזה:
שיר שווה חרוז; החרוז "-תּוֹ" מבריח את סופי הטורים לכל אורך השיר. מלבד זאת אין בפיוטנו חריזה נוספת.
משקל:
משקל כמותי [=שיטת משקל שאומצה בקרב משוררי ספרד העברית בהשפעת השירה הערבית בת הזמן. הוא מבוסס בעיקרו על אבחנה בין תנועות באורכים שונים: לתנועה ארוכה תיחשב כל הברה הפותחת בשווא נע או חטף, שלאחריו תנועה "רגילה" כלשהי; תנועה ארוכה מכונה "יתד", וסימנה: U–. לתנועה קצרה תיחשב כל הברה הכוללת תנועה "רגילה" שאין לפניה שווא נע או חטף; זו תכונה, בפשטות, "תנועה", וסימנה: –. צירופים מוסכמים מראש של "יתדות" ו"תנועות" יוצרים "עמודים" המכונים בשמות הגזורים מהטיית השורש פ.ע.ל., וצירופים מוסכמים של 'עמודים' יוצרים כמה דגמי משקל עיקריים. לדגמים אלו ישנם כינויים שונים]. אמנם פיוטנו נכתב בידי חכם איטלקי, אך היה זה בשעה שמורשת שירת ספרד כבר צברה השפעה כבירה אף מחוץ לספרד. במקרה שלפנינו, שקול הפיוט בדגם הקלאסי המכונה "המהיר", שסימנו: – – U– – – U– – –.
ואכן, כל צלעות "יגדל אלהים חי" ערוכות יתדות ותנועות בסדר הזה. נדגים למשל את ארבעת הטורים הראשונים: