הפיוט והתפילה במסורת אשכנז
הפיוט והתפילה במסורת אשכנז: מעגל השנה, מעגל החיים, קריאות התורה ועוד.
הפיוט והתפילה במסורת אשכנז: מעגל השנה, מעגל החיים, קריאות התורה ועוד.
התפילה האשכנזית מתאפיינת בשילוב פיוטים בחלקי התפילה השונים, במיוחד בימים הנוראים. בגלריה זו מבחר מפיוטים אלה יחד עם פיוטים הנאמרים בסמוך לתפילות ולאירועי תפילה שונים – לפניהם או אחריהם. הטקסטים לפיוטים אלה נכתבו בידי פייטני ארץ ישראל כדוגמת רבי אליעזר הקליר; פייטני אשכנז כדוגמת רבי אמנון ממגנצא ורבי מאיר ברבי יצחק ש"ץ מוורמיזא; ופייטנים נוספים, שבהם בולטים פייטני תור הזהב בספרד, דוגמת רבי שלמה אבן גבירול ורבי יהודה הלוי. ניתן לשמוע נעימות שהיו מקובלות הן במזרח אירופה והן בבמערבה.
במסורת האשכנזית מגוון סגנונות לביצוע התפילה, בהתאם לזמן התפילה ולאזור הגאוגרפי. חלק מהקטעים בגלריה נועדו להמחיש את ההבדלים בין נעימות התפילה – "נוסחים" – של תפילות החול, השבת, והימים הנוראים במזרח אירופה. דוגמה לנוסחים המייצגים אזורים גאוגרפיים שונים הם תפילת שחרית לחול בביצוע אורי קרויזר, המשקפת את הנוסח המכונה "נוסח ווהלין", ולעומתה אותה התפילה בביצוע דב אברמוביץ המשקפת את הנוסח בסולם הפנטטוני ("חמישה טונים", הסולם המוזיקלי של הנוסח), שהיה נהוג בליטא ובפולין. נוסחי מערב אירופה מיוצגים בביצועיהם של גבריאל שטרנגר (נוסח באזל) והנס בלומנדאל (נוסח הולנד).
זמירות השבת, השירים ששרות משפחות סביב השולחן בסעודות השבת, הן חלק אינטגרלי מהיום השביעי. בסידורים האשכנזיים נהוג לחלק את רפרטואר זמירות השבת לחטיבות ייעודיות לשלוש סעודות השבת. בשונה מנעימות בית הכנסת, המבוצעות ברוב עם, זמירות השבת מבוצעות בדרך כלל במרחב האינטימי, בכל משפחה בנפרד, ועל כן לא תמיד מתואמות בין משפחות שונות, אף במסורת אחת. יוצאי דופן הם רפרטוארים של זמירות שבת שהתגבשו לכדי קאנון במוסדות גדולים או בתנועות הנוער. מקורותיהן של זמירות השבת שונים ובהתאם לכך גם סגנונותיהן המוזיקליים אינם אחידים, אלא משקפים השפעות מגוונות.
החל מהמאה ה־16 התפתח בקהילות האשכנזיות סגנון חדש: החזנות. החזנות היא למעשה ביצוע התפילה בנעימה אישית מולחנת בזיקה לנוסח המסורתי, ופעמים רבות גם בנופך אמנותי או וירטואוזי.
בגלריה זו פנינים מאת גדולי החזנים שפעלו סביב מפנה המאה העשרים ובראשיתה. יצירות חזנות רבות משולבות בתפילות בבית הכנסת בידי שליחי ציבור שלמדו אותן מתווים או מתקליטים. גם לסעודות השבת של משפחות רבות אשכנזיות וספרדיות הגיעו כמה יצירות חזנות, שהידועה בהן היא "שיר המעלות" בלחנו של החזן פנחס מינקובסקי (1859–1924), שזכתה להכרה רחבה בזכות ביצועו של החזן יוסלה רוזנבלט.
מבחר קטעי תפילה ופיוטים במעגל החיים
בגלריה זו מדריכים לטקסי חיים בולטים על פי המסורות האשכנזיות.
בגלריה מבחר מאמרים הקשורים לאישים, מנהגים, נעימות וטקסטים הקשורים למסורות האשכנזיות.
אשר אימתך ניצן חן:
דער חזן:
שיר המעלות בשוב ה':
אלי ציון ועריה רונה קינן
קינה לתשעה באב בנעימה ממערב אירופה