הקהילה היהודית באיראן מקורה בגרעין צאצאי היהודים שנותרו בבבל לאחר הכרזת כורש (538 לפנה"ס). במהלך המאה ה- 19 סבלו יהודי איראן מרדיפות רבות, בעיקר בשל חולשת השלטון המרכזי בתקופה זו. החמורה שביניהן הביאה להמרת דת של יהודי משהד בשנת 1893, בעקבותיה חיו בני הקהילה היהודית במשהד כאנוסים במשך כמאה שנה. במהלך מלחמת העולם השנייה ולאחריה סבלה איראן ממשברים פוליטיים, חברתיים וכלכליים. חוסר יציבות זה נתן אותותיו במצבם העדין של היהודים באיראן ופגע בתחושת ביטחונם. בתקופת השא מחמד רזא, בשנים 1941-1979 יהודים רבים ניצלו את האפשרויות שנפתחו בפניהם על מנת להתקדם חברתית וכלכלית. בתקופה זו התחזקה מגמת ההגירה הפנימית בתוך איראן מהכפרים אל הערים הגדולות. גלי העלייה של יהודי איראן החלו מסוף המאה ה- 19 ובעיקר לאחר הצהרת בלפור. מאז קום המדינה היו שני גלי הגירה גדולים: האחד בשנים הראשונות להקמת מדינת ישראל בשנים 1950-1953 והשני לאחר המהפכה האיסלמית באיראן (1979). באוסף זה תמונות ממשפחת אהרונוב ממשהד. התמונות הגיעו לארכיון הצילומים של יד יצחק בן-צבי באמצעות אברהם הטל.
اللغة:
שפה נוכחית
