Życie muzyczne w okupowanej Warszawie w latach 1939-1945 / Anna Frołów.
Anna Frołów
ספרבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
שטילער שטילער לאמיר שווייגן
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטה אתנוגרפית
-
מתוך:
- [יידיש]
- 1973 השותפים ביצירה:
- תמיר, אלכסנדר (מלחין);
- וולקוביסקי, נח (מחבר);
- קצ'רגינסקי, שמריהו (מחבר)
נגן שירים ברצף
-
01.
ראזשינקעס מיט מאנדלען
-
02.
ראזשינקעס מיט מאנדלען
-
04.
מאך צו די אייגעלעך אט קומען פייגעלעך
-
05.
קום אהער דו גראער קאפ
-
06.
דער פילאסאף
-
07.
ווען איך וואלט געווען ווי איר דער זיגער
-
08.
אז איך וואלט געווען דער בורא-העולם
-
09.
דיין עצה האט א חן דער עלטסטער וועסטו זיין
-
10.
א קליין מלמדל
-
11.
א קייסער וועסטו זיין מיין ליבער חיים
-
12.
מען האט ניט לאנג געקלערט און געטראכט
-
13.
[פאפורי פון געטא-לידער]
-
14.
הוליעט... קינדערלעך
-
15.
הוליעט... קינדערלעך היינט איז מיין צייט
-
16.
הוליעט... קינדערלעך
-
17.
מיט קאשע... מאנטיק קאשע דינסטיק
-
18.
בולבעס
-
19.
מיר דאנקען דיר פאר דער קאשע
-
20.
עס וועט קומען א צייט מיר וועלן דערלעבן אין האניק און מילך
-
21.
פון דער ארבעט
-
22.
אויפן פריפעטשיק ברענט א פייערל
-
23.
שטילער שטילער לאמיר שווייגן
נגן שירים ברצף
| שטילער, שטילער, לאָמיר שװײַגן,קבֿרים װאַקסן דאָ.ס´האָבן זײ פֿאַרפֿלאַנצט די שׂונאים:גרינען זײ צום בלאָ...ס´פֿירן װעגן צו פּאָנאַר צו,ס´פֿירט קײן װעג צוריק,איז דער טאַטע װוּ פֿאַרשװוּנדןאון מיט אים דאָס גליק...שטילער, קינד מײַנס, װײן ניט, אוצר,ס´העלפֿט ניט קײן געװײן;אונדזער אומגליק װעלן שׂונאיםסײַ װי ניט פֿאַרשטײן.ס´האָבן ברעגעס אױך די ימען,ס´האָבן תּפֿיסות אױכעט צאַמען,נאָר צו אונדזער פּײַןקײן ביסל שײַן,קײן ביסל שײַן...פֿרילינג אױפֿן לאַנד געקומען, –און אונדז האַרבסט געבראַכט.איז דער טאָג הײַנט פֿול מיט בלומען, –אונדז זעט נאָר די נאַכט.גאָלדיקט שױן דער האַרבסט אױף שטאַמען, –בליט אין אונדז דער צער;בלײַבט פֿאַריתומט װוּ אַ מאַמע -ס´קינד גײט אױף פּאָנאַר.װי די װיליע אַ געשמידטע –ט´אױך געיאָכט אין פּײַן, –ציִען קריִעס אײַז דורך ליטעאיצט אין ים אַרײַן.ס`װערט דער חושך װוּ צערונען,פֿון דער פֿינצטער לײַכטן זונען –רײַטער קום געשװינד, –דיך רופֿט דײַן קינד,דיך רופֿט דײַן קינד,דיך רופֿט דײַן קינד.שטילער, שטילער, ס´קװעלן קװאַלןאונדז אין האַרץ אַרום,ביז דער טױער װעט ניט פֿאַלןזײַן מיר מוזן שטום.פֿרײ ניט, קינד, זיך, ס´איז דײַן שמײכלאיצט פֿאַר אונדז פֿאַרראַט,זען דעם פֿרילינג זאָל דער שׂונא,װי אין האַרבסט אַ בלאַט.זאָל דער קװאַל זיך רויִק פֿליסן,שטילער זײ און האָף...מיט דער פֿרײַהײט קומט דער טאַטע,שלאָף זשע, קינד מײַנס, שלאָף.װי די װיליע אַ באַפֿרײַטע,װי די בײמער גרין-באַנײַטעלײַכט באַלד פֿרײַהײַטליכטאױף דײַן געזיכט, אױף דײַן געזיכט. |
| פּוֹנָאר הוא שיר שנכתב בגטו וילנה באביב 1943, במסגרת תחרות יצירה מוזיקלית לעידוד חיי התרבות בגטו וילנה שערך באביב 1943 ארגון המוזיקאים בגטו. את השיר ביידיש חיבר שמֶרקֶה קצ'רגינסקי בעקבות בית בפולנית שכתב הרופא נח (לאון) וולקוביסקי, ללחן שחובר על ידי בנו בן ה-12, אלכסנדר (אַלֶק) וולקוביסקי (לימים אלכסנדר תמיר). השיר, הפותח במילים "שטילער, שטילער, לאָמיר שװײַגן, קבֿרים װאַקסן דאָ" ("שקט, שקט, בני נחרישה, כאן צומחים קברים"), הוא שיר ערש לילד שאביו נרצח בפונאר. השיר ראה אור בתרגום עברי מאת אברהם שלונסקי כבר ב-1945, חודשים מספר לאחר תום המלחמה. לאחר התחרות חיבר אביו, הרופא ד"ר נח (לאון) וולקוביסקי, בית אחד עבור היצירה, בפולנית, בשם "Cicho, cicho" ("צ'יחוֹ, צ'יחוֹ" – "שקט, שקט"). פעיל התרבות והמשורר שמֶרקֶה קצ'רגינסקי תרגם את המילים ליידיש, והוסיף שני בתים משלו.השיר הושר לראשונה בגטו על ידי הפרטיזנית קיילה קריצ'בסקי בערב שבו הרצה קצ'רגינסקי על "וילנה בספרות היהודית". לאחר מכן הוא הושר בקביעות על ידי הזמר אקסלרוד ומקהלת גטו וילנה, בניצוחו ובעיבודו של אברהם סְלֶפּ. כבר בגטו הוא תורגם לרוסית על ידי ר' גלין. ביידיש מוכר במיוחד ביצועו של סידור בלארסקי, ובישראל ביצועה של חוה אלברשטיין. בתרגום העברי נפוץ בעיקר ביצועה של צילה דגן. |
| כותר |
שטילער שטילער לאמיר שווייגן |
|---|---|
| כותרים נוספים |
פאנאר [ביצוע מוקלט] |
| בביצוע |
קצ'רגינסקי, שמריהו |
| מתוך |
[יידיש] |
| תאריך היצירה |
1973 |
| השותפים ביצירה |
תמיר, אלכסנדר 1931-2019 (מלחין)
וולקוביסקי, נח (מחבר) קצ'רגינסקי, שמריהו 1908-1954 (מחבר, מבצע) |
| הערת מקום וזמן |
[May 1 1973]. |
| סוגה |
Songs, Yiddish,Musical traditions (Jewish), Ashkenazi, Eastern-European Lullabies |
| שפה |
yid |
| הערות |
נושא ישן: חורבן. לאגער. פאנאר נושא ישן: חורבן. געטא. ווילנע מסורת: אשכנזים :מזרח |
| מספר מדף |
Y 01276 |
| מספר מערכת |
990026751590205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
פּוֹנָאר הוא שיר שנכתב בגטו וילנה באביב 1943, במסגרת תחרות יצירה מוזיקלית לעידוד חיי התרבות בגטו וילנה שערך באביב 1943 ארגון המוזיקאים בגטו. את השיר ביידיש חיבר שמֶרקֶה קצ'רגינסקי בעקבות בית בפולנית שכתב הרופא נח (לאון) וולקוביסקי, ללחן שחובר על ידי בנו בן ה-12, אלכסנדר (אַלֶק) וולקוביסקי (לימים אלכסנדר תמיר). השיר, הפותח במילים "שטילער, שטילער, לאָמיר שװײַגן, קבֿרים װאַקסן דאָ" ("שקט, שקט, בני נחרישה, כאן צומחים קברים"), הוא שיר ערש לילד שאביו נרצח בפונאר. השיר ראה אור בתרגום עברי מאת אברהם שלונסקי כבר ב-1945, חודשים מספר לאחר תום המלחמה. לאחר התחרות חיבר אביו, הרופא ד"ר נח (לאון) וולקוביסקי, בית אחד עבור היצירה, בפולנית, בשם "Cicho, cicho" ("צ'יחוֹ, צ'יחוֹ" – "שקט, שקט"). פעיל התרבות והמשורר שמֶרקֶה קצ'רגינסקי תרגם את המילים ליידיש, והוסיף שני בתים משלו.השיר הושר לראשונה בגטו על ידי הפרטיזנית קיילה קריצ'בסקי בערב שבו הרצה קצ'רגינסקי על "וילנה בספרות היהודית". לאחר מכן הוא הושר בקביעות על ידי הזמר אקסלרוד ומקהלת גטו וילנה, בניצוחו ובעיבודו של אברהם סְלֶפּ. כבר בגטו הוא תורגם לרוסית על ידי ר' גלין. ביידיש מוכר במיוחד ביצועו של סידור בלארסקי, ובישראל ביצועה של חוה אלברשטיין. בתרגום העברי נפוץ בעיקר ביצועה של צילה דגן.
תגיות
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
