ייחוד טקסטואלי במסורת גי'ברלטר

---

כאתר המציג את מגוון מסורות ישראל, תופעת גי'ברלטר נדמית כתופעה ייחודית. מצד אחד, קהילה יהודית קטנה עד מאוד, שמוצא רוב חבריה דומה – מהעיר תיטואן שבמרוקו. מצד שני, ארבעה בתי כנסת פעילים, מודעים להמשכיות המסורת, שלכל אחד מהם מנהגיו, סגנונו ונוסחו. ההקלטות שהקלטנו בשנת 2023, המעבירות את הרוח של יהודי ג'יברלטר, משקפות את התפילה בבית הכנסת "שער השמים", הוותיק מבתי הכנסת בג'יברלטר. אריאל בלילו, המסרן שהקליט עבורנו את התפילות, ודאג להוציא מחזור ובו נוסח התפילה הטקסטואלי בבית הכנסת, נחשף במהלך עבודתו לעומק ההבדלים בין בתי הכנסת. וכפי שכותב הרב רון חסיד, הרב הראשי לג'יברלטר, במבוא למחזור ליום כיפור: "זה מרשים שבקהילה אחת ארבעה בתי כנסת במרחק ארבע דקות הליכה אחד מהשני משמרים ארבעים נוסחים שונים למדיי של תפילות יום כיפור."

במבוא זה עומד הרב חסיד על תופעה ייחודית לנוסח בית הכנסת "שער השמים" ביום כיפור בלבד, אשר הפתיעה גם אותנו בצוות האתר בהאזיננו להקלטות. תפילת יעלה ויבוא פותחת כרגיל בפנייה לאל, ואז ברשימה של פניות ביחס לזיכרון: יעלה ויבוא ויגיע וכו'. במסורות שונות מגוון רחב מאוד של מנהגים לגבי הוי"וים החוזרות ברשימת הפעלים, אך הפועל הראשון "יעלה", שממנו נגזר שמה של התפילה, באופן טבעי אינו פותח בוי"ו. לא כך בבית הכנסת "שער השמים" ורק ביום כיפור. וי"ו החיבור פותחת את הקטע – "אלהינו ואלהי אבותינו, ויעלה ויבוא". מדוע? הרב רון חסיד אינו משיב לשאלה זו, ואנו נשארים בתמיהה.

ביטויים מעניינים נוספים בתפילתו של בלילו הם בין היתר, בנוסח ברוך שאמר בפסוקי דזמרה, הכולל בתוכו תוספות הפחות נפוצות כיום במרבית מסורות ישראל, ובהן המשפט: "בָּרוּךְ מַעֲבִיר אֲפֵלָה וּמֵבִיא אוֹרָה, בָּרוּךְ שֶׁאֵין לְפָנָיו עַוְלָה וְלֹא שִׁכְחָה וְלֹא מַשּׂוֹא פָּנִים וְלֹא מִקַּח שֹׁחַד". נוסחה זו היא ותיקה, ומופיעה בחלקה בסידורי הגאונים ובנוסח הרמב"ם. נוסח זה של ברוך שאמר היה הנוסח הספרדי המקורי. במאות השנים האחרונות חל תהליך שבו הנוסח הארוך יותר של ברוך שאמר מפנה את מקומו לטובת הנוסח המיוחס לאר"י, אשר הוא קצר יותר ויש בו הקפדה על מספר המילים, על פי השפעת הקבלה. גם באחד הסידורים המרכזיים המייצגים את הנוסח הספרדי המקורי, "תפלת החֹדש", הנוהג היה הדפסתם של שני הנוסחים זה לצד זה, ובאחת המהדורות האחרונות אף הצגת הנוסח הקצר בלבד. על כל פנים, בתפילתו של בלילו – הן בשבת והן ביום כיפור, מופיע הנוסח הארוך לברוך שאמר, המתייחס גם לציון היום שבו נאמרת התפילה. ייתכן הדבר נובע משילוב של שני הנוסחים שהשפיעו על נוסח התפילה המקומי: הנוסח הספרדי־פורטוגזי, שבו השפעת הקבלה מצומצמת מאוד, ונוסח יהודי תיטוואן, שבקהילתם נהגו לומר נוסח זה בשבת. יש לציין כי בסדר התפילה של בלילו לא מופיעה תפילת "לשם יחוד", הכתיב של שם ה' אינו משקף מגוון וריאציות קבליות ואין אזכור לגלגולים כעונש על חטאים בווידויי יום כיפור.

תופעות נוספות המאפיינות את התפילה בשבת בלבד היא תוספת הפיוט "יגדל אלהים חי" טרם אמירת ברוך שאמר ותוספת של כמה מילים בחצי הקדיש שלפני ברכות קריאת שמע: "וְיַבַּע קֵץ מְשִׁיחֵהּ, וִישַׁכְלֵל הֵיכָלֵה וְיִפְרֹק עַמֵּהּ". תוספת זו, הייחודית לקדיש זה, נמצאת גם בנוסח הספרדים שבאיטליה בקדיש זה.

עיון במחזור "צור ישראל" ליום כיפור שהפיק בלילו (שאת הקדמתו מאת בלילו תוכלו לקרוא כאן), מחזור המשקף נוסח בלעדי לבית כנסת אחד, מגלה תופעות נוספות הקשורות למעמדה הגאו־פוליטי של ג'יברלטר, היושבת בסמיכות לספרד ונתונה לשליטה בריטית: ברכות למלכת בריטניה (ובהתאמה לימינו: למלך) בתפילת "אלהינו שבשמיים", וברכות אף לבעלה הנסיך פיליפ, לבנה הנסיך צ'ארלס ולכל משפחת המלוכה בתפילת "הנותן תשועה למלכים", וכן ברכות למנהיגים הפוליטיים של ג'יברלטר בפתיחה לתפילות יום כיפור. במקומות רבים במהלך הסידור מופיעות הנחיות בספרדית המופיעות בכתיב עברי, דבר המשקף את אחת מהשפות השגורות על פי המתפללים.

מקבץ בקשות למען מנהיגי ג'יברלטר ובית הכנסת, לצד ברכה לחתן ולחולים,
מתוך הפתיחה לתפילת יום כיפור במחזור "צור ישראל" בהוצאת אריאל בלילו

לפנינו אם כן תופעה מיוחדת ומעניינת: בית כנסת ספרדי היושב במערב אירופה, מנטרל השפעות של קבלה ומשחזר נוסחאות ספרדיות מוקדמות, בנוסח ייחודי לבית הכנסת, המפגיש הן מנהגים של עיר המוצא של היהודים במרוקו והן מנהג כללי של הפורטוגזים־ספרדים במערב אירופה, בווריאציה ייחודית של מתפללי בית הכנסת. כל המכלול הזה בא לידי ביטוי כתוב בספרי התפילה שהוציא אריאל בלילו, לצד הביטוי היום יומי והקבוע שלו בתפילה המבוצעת בבית הכנסת "שער השמים", הוותיק ביותר בג'יברלטר.

 

להרחבה:

שרה חבשוש, השפעת נוסח אשכנז על נוסח ספרד בברכת 'ברוך שאמר', אוניברסיטת בר־אילן תשע"ג.

רן חורי הוא עורך התוכן והלשון באתר הפיוט והתפילה.