מנהג היה לו לר' דוד בוזגלו, גדול פייטני מרוקו בדורות האחרונים, לבקש מפעם לפעם מִשמָשו (עוזרו) האישי להשמיע לו משירי הפופ החביבים על בני הקהילה הצעירים. לאחר שהקשיב ללחנים ולמילים, היה מחבר ר' דוד פיוט בעברית שמותאם למנגינה, למקצב ולמצלול, ולעתים אף שזר בין המילים המקוריות בערבית למילות הפיוט בעברית. כך ביקש לזמן לבני קהילתו את האפשרות להפגיש את המוזיקה הפופולרית עם השפה העברית ועם עולם הפיוט והתפילה, לחבר את הזמן הנוכחי עם זיכרון עתיק וזמן רחב, ואת שפת שירת החול עם שפת התפילה. מעשה זה אינו חדש; קדמו לר' דוד רבים, ובראשם המשורר הדגול ר' ישראל נג'ארה, אשר ליקט באמצע המאה ה־16 שירים ומנגינות מרחבי האימפריה העות'מנית והתאים להם מילים בעברית תוך ציון השיר והסולם המוזיקלי המקורי. כאמור, רבים הלכו בעקבותיו, אך מעטים הביאו את המעשה לדרגת אמנות גבוהה כר' דוד.
מוצאי שבת אחת בקזבלנקה, בסביבות שנות ה־40 של המאה הקודמת, בין הערביים של קודש לחול, השמיע לו שמשו את הלהיט "יה אום אל עביה", שהיה נפוץ בימים אלו ברחבי המזרח התיכון והגיע גם למרוקו. עוד אנקדוטה מעניינת: השיר, שמקורו כפי הנראה מסוריה, זכה גם לגרסה מקומית בעיראק מפי סאלח אלכוויתי – סבו של היוצר הישראלי דודו טסה, שאף חידש את השיר במסגרת הפרויקט "דודו טסה והכוויתים".
בחזרה לסיפורנו. את הלהיט הזה הפך ר' דוד לפיוט – "עם נאמני", המוקדש לחג החנוכה, ומאז ועד היום הוא מושר בפי קהילות מסוימות של יוצאי מרוקו.
הפיוט מגולל בחמישה בתים את סיפור נס חנוכה והיציאה מהחושך אל האור. בכך הוא משקף את אחד הז'אנרים והתפקידים החשובים שיש לפיוט לאורך השנים – לספר סיפור באופן מתומצת ופואטי שמשאיר מסגרת לדמיון ולפרשנות. כאשר המילים מתלכדות יחד עם מנגינה, שניהם יחד שומרים על הדינמיות של הסיפור והזיכרון החי של התרבות היהודית.
כמה עשורים מאוחר יותר, בחרנו גם אנחנו ב"הזמנה לפיוט", יחד עם שותפינו במשרד החינוך, לבנות עיבוד מחודש לפיוט המיוחד הזה, במסגרת הפרויקט "שירים ושורשים", אשר מבקש לחבר את הדור הצעיר עם אוצרות התרבות, השירה והמוזיקה של קהילות ישראל השונות.
מוזמנים גם אתם להקשיב לו כאן בימי החנוכה ואולי תרצו גם לשיר אותו יחד סביב החנוכייה.