אמנות השיר: יה ריבון עלם

---

יה ריבון עלם – מילים וביצועים

סימן:
ישראל (שם הפייטן). "יָהּ רִבּוֹן... שְׁבָחִין... רַבְרְבִין... אֱלָהָא... לְמִקְדָּשָׁךְ...".

מבנה וחריזה:
שיר סטרופי [=שיר העשוי מחרוזות מחרוזות] במבנה מעין אזור [=מבנה הכולל בתוכו מערכת חריזה כפולה: חריזה קבועה בסופי המחרוזות, וחריזה פנימית מתחלפת ממחרוזת למחרוזת]. כך למשל באה חריזה זו לידי ביטוי במחרוזת השניה של השיר:

שְׁבָחִין אֲסַדֵּר צַפְרָא וְרַמְשָׁא
לָךְ אֱלָהָא קַדִּישָׁא בְּרָא כָל נַפְשָׁא
עִירִין קַדִּישִׁין וּבְנֵי אֱנָשָׁא
חֵיוַת בָּרָא וְעוֹף שְׁמַיָּא

את החריזה בפיוטנו ניתן לסמן כך: תתתת / אאאת / בבבת / גגגת / דדדת / הההת; פירושו של דבר הוא שבכל המחרוזות מוקדש חרוז עצמאי לשלוש הצלעות הראשונות (מסומן באותיות מרצף האל"ף-בי"ת), בה בשעה שהן חולקות חרוז זהה ('-יָא') המשותף לכולן, בצלע הרביעית (מסומן באות תי"ו). יוצאת מכלל זה המחרוזת הראשונה, שכולה חורזת כחרוז הזהה הקבוע, בהתאם לנורמה רווחת במסורת הפיוט.

משקל:
משקל הברתי־פונטי [=משקל המבוסס על מניית שוואים נעים וחטפים במניין ההברות, כתנועות לכל דבר. נפוץ מאוד בשירת ר' ישראל נג'ארה, ונעשה לצורת המשקל הרווחת ביותר בשירה העברית בארצות המזרח במאות השנים האחרונות]. בכל צלע 10 הברות (אם כי יש בפיוט חריגות קלות ממניין זה).