הפיוט "ישאלוני רעיוני" אינו אלא וריאציה של הרב קוק זצ"ל לפיוט "יעירוני רעיוני" של רבי יהודה הלוי. במקורו זהו פיוט אשמורת המושר באישון לילה, והוא מתאר התעוררות לילית לתפילה ותחנונים. ואכן במסורת תימן זהו אחד מפיוטי האשמורת – הסליחות.
בשנות מלחמת העולם הראשונה שהה הרב קוק בלונדון, שם ערך מחברת אישית, שבחלקה השני מכילה שירים ותפילות אישיות. הרב היה חולה באותם ימים ונראה שייחס לחוברת זו חשיבות של מעין צוואה.[1] בין שיריו האישיים ותפילותיו רשם הרב גם את הפיוט "יעירוני רעיוני" של ריה"ל, ככל הנראה מן הזיכרון, ועל כן קיימים שינויי נוסח בין הגרסה שכתב הרב ובין הגרסות שלפנינו,[2] כך גם הפך שמו של הפיוט מ"יעירוני רעיוני" ל"ישאלוני רעיוני".
באדיבות בית הרב קוק
בספר מועדי הראי"ה מתאר הרב משה צבי נריה כיצד בכל שנה היה הרב קוק שר את הפיוט בשעות הקטנות של ליל מוצאי שמחת תורה, בסופם של ריקודים סוערים. קומץ תלמידים היה מתיישב אז סביבו והוא היה שר את הפיוט בדבקות בנעימה המובאת כאן, כפי שרשם אותה המוזיקולוג מאיר שמעון גשורי שהיה נוכח במעמד.[3] תלמידיו מתארים רגעים אלו, שבהם היה נראה הרב קוק "כמלאך ה'". רגעי השיא של המעמד היו כשהרב היה חוזר בהתרגשות על המילים "ויתייחד העובד עם המלך במסיבו, המופיעות בבית הרביעי של הפיוט. הבתים האחרונים של הפיוט נעדרים מן התווים שרשם גשורי.
הקפות שניות בבית המדרש בבית הרב קוק, מתוך ויקיפדיה
בנוסח שכתב הרב קוק, וכך ניכר גם בלחן שלפנינו, נחרזה בסוף כל בית השורה "לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו". בנוסח המקורי של ריה"ל נעדרת שורת החריזה, אם כי השורה האחרונה בכל בית מסתיימת בתנועה "לוֹ", כמכינה את החריזה. אכן, גם בשירתם של יהודי תימן מושר פיוט זה, ככל הנראה כפי ששר הרב קוק עם תלמידיו, כאשר רק השורה "לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו" נאמרת מפי השומעים כענייה בסוף כל בית.
בית הרב קוק, מתוך ויקיפדיה
כשיצא לאור החלק השני של סידורו של הרב קוק "עולת ראיה" צירף בנו של הרב קוק, הרב צבי יהודה, את הפיוט אל התפילות לשמיני עצרת.[4] הפיוט מובא בסידורו של הרב קוק כפי שהושר מפיו וכפי שהעתיקו לפנקסו, ללא תיקוני נוסח.
לשמיעת הפיוט בלחן שהיה מושר בפי הרב קוק
זאב קיציס מלמד בישיבת הקיבוץ הדתי במעלה גלבוע.
[1] קבצים חדשים, עמ' 13.
[2] דיוואן ריה"ל ברודי, כרך ג' עמ' 82; הדיוואן בהוצאת דב ירדן כרך ב, אות רמח עמ' 604. רשימתו של הרב וק בקובץ "קבצים מכתב יד קדשו", רשימות מלונדון עמוד רו.
[3] מופיע בכתב יד, ככל הנראה של גשורי עצמו, כנספח לספרו של הרב נריה "מועדי הראי"ה", מוריה תש"מ.
[4] עולת ראיה חלק ב' עמ' שעד.
