| יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּהוְתָגֵל עֲרָבָהוְתִפְרַח כַּחֲבַצָּלֶת.כִּי-נִבְקְעוּ בַמִּדְבָּר מַיִםוּנְחָלִים בָּעֲרָבָה. |
| במקור, ט"ו בשבט אינו חג אלא "ראש השנה לאילן", לפי המשנה והתלמוד. ובכל זאת, בגולה התפתחו מנהגים שונים לציון יום זה: בקהילות האשכנזיות נהגו לאכול פירות ארץ ישראל, לא קיימו תעניות ציבור ולא אמרו תחנון. בקהילות הספרדיות החלו לציין את התאריך במאות ה-17-16 בהשפעת מקובלי צפת על ידי קיום סדר ט"ו בשבט, מנהג שהתפשט בהמשך גם לקהילות האשכנזיות. בחסידויות שונות נהוג לקיים "טיש" ט"ו בשבט בו שרים גם ניגונים מיוחדים. בראשית הציונות היום קיבל אופי של חג ארץ ישראלי המסמל את הקשר לטבע ולארץ, והדבר עוגן בהחלטה של ועידת הסתדרות המורים בשנת 1904. מאז ט"ו בשבט מצוין כחג נטיעות, דבר שבא לידי ביטוי בשירים שחוברו לכבוד החג. ; השיר הולחן בשנת 1951. |
| כותר |
יששום מדבר וציה |
|---|---|
| בביצוע |
מקהלת קיבוץ נען |
| מתוך |
יששום מדבר וציה |
| תאריך היצירה |
195? |
| השותפים ביצירה |
זהבי, דוד 1910-1977 (מלחין)
מקהלת קיבוץ נען (זמר, מבצע) |
| סוגה |
Composed biblical verses |
| שפה |
heb |
| משך |
00:02:27 |
| הערת משתתפים |
מקהלת נען בליווי להקת מנגנים. |
| מספר מדף |
K-06015-01-B-01 |
| מספר מערכת |
990037671470205171 |
תנאי השימוש:
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
