ישראל עבדיך / גרוזיה / קבוצת חזנים
מרכז אסיה וקווקאז - גרוזיה (גאורגיה)
להאזנה
שופט כל הארץ / ר' שלמה אבן גבירול שׁוֹפֵט כָּל הָאָרֶץ וְאוֹתָהּ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד נָא חַיִּים וָחֶסֶד עַל עַם עָנִי תַּצְמִיד וְאֶת תְּפִלַּת הַשַּׁחַר בִּמְקוֹם עוֹלָה תַּעֲמִיד עוֹלַת הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעוֹלַת הַתָּמִיד לוֹבֵשׁ צְדָקָה וּמַעֲטֶה לְךָ לְבַד הַיִּתְרוֹן אִם אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים זָכְרָה יְשֵׁנֵי חֶבְרוֹן וְהֵם יַעֲלוּ לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי ה' תָּמִיד עוֹלַת הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעוֹלַת הַתָּמִיד מַטֵּה כְּלַפֵּי חֶסֶד לְהַטּוֹת אִישׁ לִתְחִיָּה עַמְּךָ הַטֵּה לְחֶסֶד גְּמָל נָא עָלָיו וְחָיָה כְּתֹב תָּו חַיִּים וְהָיָה עַל מִצְחוֹ תָּמִיד עוֹלַת הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעוֹלַת הַתָּמִיד הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן עִיר קֳדָשַׁי וְנָתַתָּ יָד וָשֵׁם בְּבֵיתְךָ לִמְקֻדָּשַׁי עֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי לְהַעֲלוֹת נֵר תָּמִיד עוֹלַת הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעוֹלַת הַתָּמִיד חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם עַמִּי בְּאֵל וּמָעֻזּוֹ עֵדֹתָיו כִּי תִנְצְרוּ גַּם אֶת זוֹ לְעֻמַּת זוֹ הוּא יָגֵן עֲלֵיכֶם וְיִזְכֹּר רַחֵם בְּרָגְזוֹ (יְכַפֵּר בְּעַד חַטַּאתְכֶם) דִּרְשׁוּ ה' וְעֻזּוֹ בַּקְשׁוּ פָנָיו תָּמִיד עוֹלַת הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעוֹלַת הַתָּמִיד בְּנֵי עֲבָדֶיךָ הַיּוֹם לְמִקְדָּשְׁךָ יֶאֱתָיוּ וְצוֹעֲקִים בְּפִיהֶם וּלְחַיֵּיהֶם [וּבִלְבָבָם] יִבְעָיוּ זוֹכְרִים צִדְקוֹת אֲבוֹתָם ה' עֲלֵיהֶם יִחְיוּ אוֹתָם תִּזְכֹּר וְהָיוּ נֶגֶד ה' תָּמִיד עוֹלַת הַבֹּקֶר אֲשֶׁר לְעוֹלַת הַתָּמִיד |
פיוט המושר בקהילות הספרדיות בתפילת שחרית של היום הראשון של ראש השנה. אצל בני תימן – בשחרית של כל עשרת ימי תשובה. במסכת ברכות (כו ע"ב) בתלמוד הבבלי ניתנו שני טעמים לשלוש התפילות, הנאמרות מדי יום: "רבי יוסי ברבי חנינא אמר: תפלות אבות תקנום. רבי יהושע בן לוי אמר: תפלות כנגד תמידין תקנום". בפיוט זה, המיוחד לתפילת שחרית של הימים הנוראים, חוזר המשורר שוב ושוב אל גישתו של ר' יהושע בן לוי, ומדגיש כי תפילתו היא תחליף לקרבן עולת התמיד, שהיה מוקרב מדי בוקר. מעבר לחזרה בסוף כל בית על אזכור עולת הבוקר אשר לעולת התמיד, גם רוב הפסוקים שבשורה הקודמת לטור זה, המסתיימים בתיבה 'תמיד', שאובים מעבודת המקדש: אבני החושן, הציץ ונר התמיד. ואולם המודעות לקרבן, בהקשרם של הימים הנוראים, שבהם נאמר הפיוט, קשורה גם למימד הכפרה שבהבאתו, ולהתמודדות עם החטאים המובאים למשפטו של הקדוש ברוך הוא בימים אלו. כאן נרתמים גם האבות, הנזכרים בדברי ר' יוסי, להגנת בניהם. המשורר מבקש שמעשי הצדקה שעשו האבות, עבדי ה', ישני חברון, יעמדו לזכותם של הבנים, החוששים מאימת הדין ומתהום המוות הרובצת תחתיהם בימים אלו. |
• שׁוֹפֵט כָּל הָאָרֶץ – כדברי אברהם בבראשית יח, כה: ...הֲשֹׁפֵט כָּל הָאָרֶץ לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט. • וְאוֹתָהּ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד – לפי דברי הפסוק ממשלי כט, ד: מֶלֶךְ בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אָרֶץ וְאִישׁ תְּרוּמוֹת יֶהֶרְסֶנָּה. • נָא חַיִּים וָחֶסֶד – בבקשה תן חיים וחסד. • עַל עַם עָנִי – עם ישראל, המכונה כך בשירת דוד (שמואל ב כב, כח)? וְאֶת עַם עָנִי תּוֹשִׁיעַ וְעֵינֶיךָ עַל רָמִים תַּשְׁפִּיל ובתהלים יח, כח. • תַּצְמִיד – תחבר. • תְּפִלַּת הַשַּׁחַר בִּמְקוֹם עוֹלָה תַּעֲמִיד... – תקבל את תפילת שחרית כאילו היא קרבן עולת התמיד שעלה עם שחר, כשהיה המקדש קיים, ברוח הפסוק מהושע יד, ג ...וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ. • וּמַעֲטֶה – ומלבוש. • לוֹבֵשׁ צְדָקָה וּמַעֲטֶה – הקב"ה, שהלבוש שהוא כביכול עוטה על עצמו הוא צדק וחסד, לפי ישעיהו סא, י: שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ בַּה'... כִּי הִלְבִּישַׁנִי בִּגְדֵי יֶשַׁע מְעִיל צְדָקָה יְעָטָנִי... • לְךָ לְבַד הַיִּתְרוֹן – במשפט בינינו לבינך – אתה לבדך צודק. • אִם אֵין בָּנוּ מַעֲשִׂים – אם אין מעשים טובים הנזקפים לזכותנו. • זָכְרָה יְשֵׁנֵי חֶבְרוֹן – זכור את זכויות האבות, הקבורים בחברון. • וְהֵם יַעֲלוּ לְזִכָּרוֹן לִפְנֵי ה' תָּמִיד – וזכרם יהיה תמיד לפניך, לפי האמור בשמות בני ישראל שהיו באבני החושן בשמות כח, כט וְנָשָׂא אַהֲרֹן אֶת שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּחשֶׁן הַמִּשְׁפָּט עַל לִבּוֹ בְּבֹאוֹ אֶל הַקֹּדֶשׁ לְזִכָּרֹן לִפְנֵי ה' תָּמִיד. • מַטֵּה כְּלַפֵּי חֶסֶד – ה', המטה את הדין לכיוון מידת החסד, שכן זו מידתו, לפי הנאמר בשלוש עשרה מדות של רחמים בשמות לד, ו-ז ...ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת. נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה... • לְהַטּוֹת אִישׁ לִתְחִיָּה – הטה את הדין לטובה, לחיים. • עַמְּךָ הַטֵּה – הטה את דינו של עמך. • גְּמָל נָא עָלָיו וְחָיָה – תן לו חסד ויחיה. • כְּתֹב תָּו חַיִּים וְהָיָה עַל מִצְחוֹ – סַמֵן אותו לחיים. התמונה שאובה מנבואת יחזקאל (ט, ד) שבה מסומנים אנשים שיישארו לחיים בירושלים בתו במצחם. • וְהָיָה עַל מִצְחוֹ תָּמִיד – סימן חיים זה יהיה שם תמיד. שיבוץ הוא מהאמור על הציץ שהיה על מצחו של הכהן הגדול, כפי שנאמר בשמות כח, לו-לח וְעָשִׂיתָ צִּיץ זָהָב טָהוֹר... וְהָיָה עַל מֵצַח אַהֲרֹן... וְהָיָה עַל מִצְחוֹ תָּמִיד לְרָצוֹן לָהֶם לִפְנֵי ה'. • הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן – כפי שנאמר בתהלים נא, כ הֵיטִיבָה בִרְצוֹנְךָ אֶת צִיּוֹן תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלָםִ. • וְנָתַתָּ יָד וָשֵׁם בְּבֵיתְךָ לִמְקֻדָּשַׁי – תתן זיכרון בבית המקדש לאלו המקודשים לעבודתך. ביטוי זה לקוח מהאמור אודות הסריסים בישעיהו נו, ה וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמֹתַי יָד וָשֵׁם טוֹב מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת שֵׁם עוֹלָם אֶתֶּן לוֹ אֲשֶׁר לֹא יִכָּרֵת. • עֲרִיכַת נֵר לְבֶן יִשַׁי – במקדש אכבד את המשיח, בן דוד בן ישי, לפי לשון תפילת עמידה לימים נוראים, השאובה מתהלים (קלב, יז): שָׁם אַצְמִיחַ קֶרֶן לְדָוִד עָרַכְתִּי נֵר לִמְשִׁיחִי. • לְהַעֲלוֹת נֵר תָּמִיד – שיבוץ הוא משמות כז, כ: וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד וראו גם בספר ויקרא כד, ב. • חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם – התחזקו, לפי תהלים כז, יד: קַוֵּה אֶל ה' חֲזַק וְיַאֲמֵץ לִבֶּךָ וְקַוֵּה אֶל ה'. • וּמָעֻזּוֹ – ובטחונו. • עֵדֹתָיו כִּי תִנְצְרוּ – משום שתשמרו את מצוותיו. ביטוי זה מופיע בתהלים קיט, כב גַּל מֵעָלַי חֶרְפָּה וָבוּז כִּי עֵדֹתֶיךָ נָצָרְתִּי וראו גם שם, שם, ב. • גַּם אֶת זוֹ לְעֻמַּת זוֹ יְכַפֵּר בְּעַד חַטַּאתְכֶם – וכנגד עדותיו, שאותם תשמרו, על חטאיכם הוא יכפר לכם. הביטוי לקוח מקהלת ז, יד: בְּיוֹם טוֹבָה הֱיֵה בְטוֹב וּבְיוֹם רָעָה רְאֵה גַּם אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה עָשָׂה הָאֱלֹהִים עַל דִּבְרַת שֶׁלֹּא יִמְצָא הָאָדָם אַחֲרָיו מְאוּמָה. • וְיִזְכֹּר רַחֵם בְּרָגְזוֹ – כאשר ה' ירגז עליכם, הוא יזכור את רחמיו ויחמול, על דרך שאמר חבקוק (ג, ב) ...בְּרֹגֶז רַחֵם תִּזְכּוֹר. • דִּרְשׁוּ ה' וְעֻזּוֹ בַּקְשׁוּ פָנָיו תָּמִיד – חפשו את ה' ואת כוחו תמיד. פסוק הוא המופיע הן בתהלים קה, ד הן בדברי הימים א טז, יא. • בְּנֵי עֲבָדֶיךָ – עם ישראל. • לְמִקְדָּשְׁךָ יֶאֱתָיוּ – יבואו לבתי הכנסת, המכונים 'מקדש מעט'. • וּלְחַיֵּיהֶם יִבְעָיוּ – יבקשו חיים. • זוֹכְרִים צִדְקוֹת אֲבוֹתָם – אפשר לבאר גם: מזכירים בתפילתם את זכויות אבותיהם. • ה' עֲלֵיהֶם יִחְיוּ – ה' שורה עליהם, ועל כן הם יחיו. שיבוץ הוא מדברי ישעיהו (לח, טז): ה' עֲלֵיהֶם יִחְיוּ וּלְכָל בָּהֶן חַיֵּי רוּחִי וְתַחֲלִימֵנִי וְהַחֲיֵנִי. • וְהָיוּ נֶגֶד ה' תָּמִיד – יזכו תמיד לחיות ולהיות לפני ה'. כאן במשמעות הפוכה מהמקור בתהלים (קט, טו), שם מדובר על חטאי הוריו של הרשע: יִהְיוּ נֶגֶד ה' תָּמִיד וְיַכְרֵת מֵאֶרֶץ זִכְרָם. |
כותר |
שופט כל הארץ / גרוזיה / הרב מיכאל אלאשווילי וחזנים |
---|---|
מסורת |
מרכז אסיה וקווקאז - גרוזיה (גאורגיה) |
לחן ממסורת |
שופט כל הארץ / גרוזיה |
מאפייני הקלטה |
מסחרי |
סולם |
כללי |
מעגל השנה |
יום כיפור |
מועד התפילה |
אחר |
מלחין |
ללא מלחין ידוע |
שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?