תהלים ג: מזמור לדוד בברחו / ספרד ירושלים / עזרא ברנע
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים
להאזנה
על היכלי / ר' יהודה בן שמואל אבן עבאס עַל הֵיכָלִי אֶבְכֶּה יוֹמָם וָלַיְלָה וּלְתִפְאֶרֶת צִיּוֹן עִיר הַהֻלָּלָה בְּכִי נַפְשִׁי עַל חָרְבַּן פַּעֲמַיִם אֶרֶץ צְבִי צְבִי יְרוּשָׁלַיִם וְעַל עַמָּהּ אֲשֶׁר הָלַךְ בַּגּוֹלָה וּלְתִפְאֶרֶת צִיּוֹן עִיר הַהֻלָּלָה בֵּית תִּפְאַרְתִּי שָׂם אוֹיֵב לְשַׁמָּה הוֹשִׁיבַנִי בִּידֵי נְבָיוֹת וְשַׁמָּה עַל זֹאת אֶבְכֶּה תָמִיד בְּקוֹל יְלָלָה וּלְתִפְאֶרֶת צִיּוֹן עִיר הַהֻלָּלָה סִפְדִי תוֹרָה כִּי חֻלְּלָה תִפְאַרְתֵּךְ נָפַל נִזְרֵךְ מִיּוֹם שֶׁחָרַב בֵּיתֵךְ וּשְׂאִי קִינָה עַל אֲהֳלִיבָה וְאָהֳלָה וּלְתִפְאֶרֶת צִיּוֹן עִיר הַהֻלָּלָה חִזְקוּ עַמִּי מַהֵר אֶבְנֶה דְבִירְכֶם נָקָם אֶלְבַּשׁ וְאָשִׁיב אֶת שְׁבוּתְכֶם תּוֹךְ הֵיכָלִי אֶשְׁכּוֹן כְּבַתְּחִלָּה כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תּוֹרָה וּתְהִלָּה |
קינה לתשעה באב בקהילות הספרדיות הנאמרת בתפילת שחרית. זוהי הקינה הראשונה בחטיבה של שלוש קינות הנאמרות ברצף אל מול ההיכל - ארון הקדש, לפני הוצאת ספר התורה. הקינות הללו נאמרות בנעימת בכי מול ארון הקודש החף מכל קישוט כיאה ליום צער על החורבן. זהו אחד מהרגעים המשמעותיים במהלך התפילה – ספר התורה מובל מארון הקודש אל התיבה בדממה, כשהוא עירום מקישוטיו הרגילים, ללא שירה וריקודים המלווים בדרך כלל את המעמד. הפזמון החוזר בפיוט - וּלְתִפְאֶרֶת צִיּוֹן עִיר הַהֻלָּלָה - מהדהד בתוכו את הפאר והחורבן כאחת - מצד אחד שימוש במלים תִפְאֶרֶת, עִיר הַהֻלָּלָה; מצד שני, אותה מלה עצמה - הַהֻלָּלָה - נשמעת כמו יללה. הפיוט השני ברצף הפיוטים פותח אף הוא במלות יללה ובכי: סִפְדִי וְהֵילִילִי תּוֹרַת יְקוּתִיאֵל והוא ממשיך בכך את הפיוט שלפניו, המסתיים במלים - סִפְדִי תוֹרָה; הפיוט השלישי פותח במלים: קוּמִי וְסִפְדִי תּוֹרָה. ואכן, כל שלושת הפיוטים הללו עוסקים בצערה של התורה - הפיוט הראשון - עַל הֵיכָלִי אֶבְכֶּה - פותח אמנם בבכיו של עם ישראל אבל ממשיך ומסיים בבכיה של התורה עצמה המבכה את עצמה, את החורבן והגלות. |
• הֵיכָלִי – בית המקדש. • עַל חָרְבַּן פַּעֲמַיִם – חורבן בית המקדש הראשון והשני, ששניהם התרחשו בט' באב. • אֶרֶץ צְבִי – אחד משמותיה של ארץ ישראל (כפי שמופיע מספר פעמים במקרא), והוא לשבח לה. רס"ג מפרש צבי מלשון צביון=רצון, שהיא הארץ שהקב"ה חפץ בה ורוצה אותה. • בֵּית תִּפְאַרְתִּי – בית המקדש. • שָׂם אוֹיֵב לְשַׁמָּה – לשממה, החריב. • הוֹשִׁיבַנִי בִּידֵי נְבָיוֹת – נתנני בידי ישמעאל, כפי שמתואר היחס בין נביות לישמעאל בבראשית לו, ג: וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת יִשְׁמָעֵאל אֲחוֹת נְבָיוֹת. • אֲהֳלִיבָה וְאָהֳלָה - כינויים בהם משתמש יחזקאל בנבואותיו על מנת לתאר את מלכות ישראל - המכונה אהלה ומלכות יהודה – המכונה אהליבה. על פי יחזקאל כג, ד: וּשְׁמוֹתָן אָהֳלָה הַגְּדוֹלָה וְאָהֳלִיבָה אֲחוֹתָהּ וַתִּהְיֶינָה לִי וַתֵּלַדְנָה בָּנִים וּבָנוֹת וּשְׁמוֹתָן שׁמְרוֹן אָהֳלָה וִירוּשָׁלַם אָהֳלִיבָה. • נָפַל נִזְרֵךְ – כתרך, ירדת מגדולתך. • דְבִירְכֶם – בית מקדשכם. • נָקָם אֶלְבַּשׁ – המשורר מדמה את האל לובש בגדי נקמה ומשיב מלחמה שערה לאויבי ישראל, עפ"י נבואתו של ישעיהו (נט, יז): וַיִּלְבַּשׁ צְדָקָה כַּשִּׁרְיָן וְכוֹבַע יְשׁוּעָה בְּראשׁוֹ וַיִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי נָקָם תִּלְבֹּשֶׁת וַיַּעַט כַּמְעִיל קִנְאָה. • כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תּוֹרָה – על פי נבואת הנחמה המופיעה באופן זהה בישעיהו ב, ג ובמיכה ד, ב: וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְיָ אֶל בֵּית אֱלֹוהֵי יַעֲקֹב וְיֹרֵנוּ מִדְּרָכָיו וְנֵלְכָה בְּאֹרְחֹתָיו כִּי מִצִּיּוֹן תֵּצֵא תוֹרָה וּדְבַר יְיָ מִירוּשָׁלָם. |
חלב: מקאם ביאת ספרדי-ירושלמי: מקאם ראסט משקל: 4/4 כמו בפיוטים עתיקים נוספים, דוגמת פיוטי הסליחות וקינות נוספות לתשעה באב, גם כאן מתקבל הרושם שהלחן, אשר התגלגל לאורך מאות שנים בקהילות שונות ובזמנים שונים, התפתח למספר לחנים בעלי קווי דמיון רבים, שביניהם הבדלים. שני הלחנים, החלבי והירושלמי, מבוססים על מוטיב מלודי כמעט זהה ואף המשקל שלהם זהה. הם גם מתרחשים באותה מערכת צלילים - מערכת הראסט - אולם בהבדלים מסוימים. ההבדל הבולט ביותר הוא בתחום ההתרחשות: לעומת הלחן הירושלמי, המתרחש בתחום ארבעת הצלילים הראשונים בסולם והמסתיים בצליל הראשון במערכת – מה שיוצר טטראקורד ראסט, הלחן החלבי מתרחש בין הצליל השני לששי, ואף מסתיים בצליל השני - מה שיוצר טטראקורד ביאת. אגב, דמיון מוטיבי זה קיים גם בין שני הלחנים הללו לבין הלחן הבבלי לקינה זו, אולם שם מתבצע הלחן במקאם ממשפחת מקאמים אחרת - משפחת החיג'אז. |
כותר |
על היכלי / ספרד ירושלים / ראסט / עזרא ברנע |
---|---|
מסורת |
ספרדים מסורות המזרח - ספרד ירושלים |
לחן ממסורת |
על היכלי / ספרד ירושלים / ראסט |
מאפייני הקלטה |
מסחרי |
סולם |
מקאם: ראסט |
מעגל השנה |
לכל עת |
מלחין |
ללא מלחין ידוע |
שפה |
עברית |
דירוג ביצוע |
5 |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?