תורת אמת נתן לנו / מרוקו / זרקא / להקת צפון מערב
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
להאזנהבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
אתם יוצאי מערב
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- פיוט
נגן שירים ברצף
כל המסורות
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
כל המסורות
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
-
1.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו מימון כהן
-
2.
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו מימון כהן
נגן שירים ברצף
|
אַתֶּם יוֹצְאֵי מַעֲרָב. מָארוֹק אַנְשֵׁי אֱמוּנָה. הַלְלוּ אֵל בְּעַם רָב. יוֹם זֶה יוֹם לְמִימוּנָה. אֶתְמוֹל פָּעַר אֶת לוֹעוֹ. יַם סוּף לְנֶגֶד פַּרְעֹה. עִם כָּל רִכְבּוֹ בְּנָסְעוֹ. וּלְקָחָם לוֹ לְמָנָה. לִילְת אלְמִימוּנָה וּמְבַּרְכָּה מִסְעוֹדָה. וְעָבְרוּ בֵּין בְּתָרָיו. צֹאן יִשְׂרָאֵל עֲבָדָיו. עֵת נֶעֶרְמוּ מִשְׁבָּרָיו. עַל יְדֵי רַעְיָא מְהֵימָנָא. לִילְת אלְמִימוּנָה וּמְבַּרְכָּה מִסְעוֹדָה. וּרְכוּשׁ רוֹדְפָיו וּמוֹשְׁלָיו. שָׂם יִשְׂרָאֵל אֶל כֵּלָיו. מִתּוֹךְ הַיָּם וְגַלָּיו. נִתַּן לוֹ לְמַתָּנָה. וְשָׁמָּה עַל כָּל מִדְרָךְ. אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בֵּרַךְ. חָבֵר תִּהְיֶה מְבֹרָךְ. בְּכָל חָדְשֵׁי הַשָּׁנָה. וּבְמָארוֹק לְדוֹר דּוֹרִים. כָּכָה יֹאמְרוּ הָעִבְרִים. בִּבְרָכָה לַחֲבֵרִים. אַרְבְּח יָא כָאי וּלְגִ'ינָא. / תרגום: שגשג אחי בעושר וּבְנֵי נֵכָר, נוֹזְלֵיהֶם נִבְקְעוּ תּוֹךְ כְּלֵיהֶם. וְתִפֹּל שָׁם עֲלֵיהֶם. יִרְאַת שׁוֹכֵן מְעוֹנָה. וּמַשָּׂאוֹת עַל מַשָּׂאוֹת. מִלְּאוּ כָּל טוּב וּתְבוּאוֹת. הוּבְאוּ מֵאַרְבַּע פֵּאוֹת. לְעַמּוֹ אֲשֶׁר קָנָה. וִילִיד עֲרָב זֶה דַּרְכּוֹ. עַד עַתָּה תּוֹךְ מָרוֹקוֹ. וְלַיְהוּדִים כְּעֶרְכּוֹ. יַקְרִיב מִנְחָה שְׁמֵנָה. שְׂאוֹר וּדְבַשׁ וּתְבוּאָה. חֲלֵב פָּרָה בְּרִיאָה. דָּגִים נַעְנָע וְחֶמְאָה. עִם פִּרְחֵי בָּר וְגִנָּה. שָׁמָּה עִבְרִים וַעֲרָבִים. יַחְדָּו כֻּלָּם מְסֻבִּים. וְאֶת לִבָּם מְטִיבִים. עִם כְּלֵי שִׁיר וּנְגִינָה. וְלָבְשָׁה הָעִבְרִיָּה. תִּלְבֹּשֶׁת עַרְבִיָּה. וְגֶבֶר עִם אַדְרָעִיָּא. וּקְטֹרֶת מֹר וּלְבוֹנָה. וְלֹא נִכָּר הָעִבְרִי. לִפְנֵי אָחִיו הַהֲגָרִי. אִם עִירוֹנִי אוֹ כַּפְרִי. רוּחַ כֻּלָּם נְכוֹנָה. שָׁם טֻשְׁטְשׁוּ הַתְּחוּמִים. בֵּין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים. אִלְמָלֵא אַנְשֵׁי דָּמִים. אֲשֶׁר עַל הַמְּדִינָה. הֵמָּה הַמְּגוֹגִים. מוֹסְרִים עַמָּם לַהוֹרְגִים. כִּי לְכִתְרָם דּוֹאֲגִים. לֹא לְנֶפֶשׁ נַעֲנָה. עִזְבוּ רִיבוֹת וּמְרוֹרִים. לָעַד וּלְדוֹרֵי דוֹרִים. וְעַל שָׁלוֹם וּדְרוֹרִים. קְרִיאוֹת הוֹי תֶּחְדַּלְנָה. |
|
ר' דוד בוזגלו, נושא המסורת המרוקאית ומגדולי הפייטנים של זמננו, הוא הראשון שכתב פיוט מיוחד המיועד לחגיגת המימונה, חג עממי הנחגג בקרב יהדות מרוקו במוצאי שביעי של פסח וביום שלאחריו - אִסרו חג. מקורו במסורות יהודי ארצות האסלאם שבאפריקה, ובעיקר ממרוקו, ככל הנראה במאה ה-18. שם נהגו השכנים הערבים להביא את החמץ הראשון ליהודים. וכך מתאר ד"ר מאיר בוזגלו, בנו של הפייטן: "יום לפני הפסח קיבלה המשפחה הערבית מגש מלא כל טוב ממשפחה מרוקאית יהודית. היא לא החזירה אותו ריק אלא עם החמץ הראשון - קמח, דבש, חמאה, נענע וחלב. זהו גם חג שמבשר את האביב אך הוא קיבל משמעות של אירוח. במרוקו כל הבתים היו פתוחים, ביתי ביתך. אנשים נהגו לצאת לבקר זה את זה. הדלתות היו פתוחות". עם עלייתו של ר' דוד לישראל, עסק רבות בשיקום התרבות והזהות של יהודי מרוקו. נדמה שהפייטן מתאר כאן את החג מנקודת מבטו, לאחר שעלה לארץ ישראל – הוא מכנה את בני העדה המרוקאית "יוצאי מערב" ומתייחס למרוקו כמה פעמים בכינוי "שם" או "שמה". בכך מבקש להזכיר את התרבות שהתקיימה לפני המציאות של מדינת ישראל, אולי בדגש על היחס בין יהודים וערבים. הפיוט, שנועד להיות מושר בזמן המימונה, ביום שלאחר קריעת יום סוף (שאירעה לפי המסורת המדרשית בשביעי של פסח, היום שקודם למימונה) הנזכרת בבתים הראשונים, מתאר כמה ממנהגי החג באופן ציורי ומלא חיים. הוא מזכיר את ברכות החג בערבית המרוקאית, את אווירת החגיגה והידידות, את המאכלים והמתנות, את הלבוש המסורתי שהיה חלק מטשטוש הגבולות שבין היהודים לשכניהם במרוקו. בכך מחבר ר' דוד את המסורת ארוכת השנים של המגרב עם המציאות הישראלית של היום, וכל זה על רקע סיפור יציאת מצרים ותיאור קריעת ים סוף. אולם, אם אז הברכות היו רק בין בני ישראל לאחר ההצלה מן הגויים, הרי שבמרוקו העברים והערבים חגגו יחד והחליפו מתנות ומטעמים. ר' דוד בוזגלו בוחר להשתמש בלשון של ליל הסדר – 'הלילה הזה כולנו מסובים...' וכותב: שָׁמָּה עִבְרִים וַעֲרָבִים. יַחְדָּו כֻּלָּם מְסֻבִּים. בכך הוא מעמיד את ההתכנסות של ליל הסדר במסגרת המשפחתית-יהודית אל מול ההתכנסות היהודית-ערבית של המימונה. יש כאן אמירה נועזת: בפסח אנחנו מציינים את יציאת מצרים בתוך המסגרת המשפחתית-יהודית ואת ההיבדלות שלנו ממצרים, ועתה עם המעבר מהחג אל המציאות היום יומית, אנחנו מסוגלים לפגוש בצורה אחרת את העם האחר שאנחנו יושבים בקרבו ולהיסב יחד. הבית האחרון מסיים את הפיוט בקריאה לעזוב את הריבות והמרורים, כלומר את המאבקים והמלחמות, ולמצוא נחמה משותפת בשלום ובדרורים. המשורר אלמוג בהר מסביר את הבקשה כך: "הבקשה היא על שלום נצחי, אשר יביא להחלפת המרורים בדרורים, בחופש, וחופש זה נטען הן במרכזיות החירות בחג פסח הצמוד, ואולי גם במאבקן לעצמאות של ישראל ומרוקו." נראה שר' דוד בוזגלו מאחל כאן משהו למציאות הישראלית ולסכסוך היהודי-ערבי בכלל, שיזכה ללמוד משהו ממה שהיה "שמה" במרוקו, בזמנים שבהם השכילו היהודים והערבים לשבת יחד. |
| כותר |
אתם יוצאי מערב / ר' דוד בוזגלו (פיוט לליל המימונה) |
|---|---|
| סולם |
כללי |
| שפה |
עברית |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
תצוגת MARC
אודות
-
ר' דוד בוזגלו, נושא המסורת המרוקאית ומגדולי הפייטנים של זמננו, הוא הראשון שכתב פיוט מיוחד המיועד לחגיגת המימונה, חג עממי הנחגג בקרב יהדות מרוקו במוצאי שביעי של פסח וביום שלאחריו - אִסרו חג. מקורו במסורות יהודי ארצות האסלאם שבאפריקה, ובעיקר ממרוקו, ככל הנראה במאה ה-18. שם נהגו השכנים הערבים להביא את החמץ הראשון ליהודים. וכך מתאר ד"ר מאיר בוזגלו, בנו של הפייטן: "יום לפני הפסח קיבלה המשפחה הערבית מגש מלא כל טוב ממשפחה מרוקאית יהודית. היא לא החזירה אותו ריק אלא עם החמץ הראשון - קמח, דבש, חמאה, נענע וחלב. זהו גם חג שמבשר את האביב אך הוא קיבל משמעות של אירוח. במרוקו כל הבתים היו פתוחים, ביתי ביתך. אנשים נהגו לצאת לבקר זה את זה. הדלתות היו פתוחות".
עם עלייתו של ר' דוד לישראל, עסק רבות בשיקום התרבות והזהות של יהודי מרוקו. נדמה שהפייטן מתאר כאן את החג מנקודת מבטו, לאחר שעלה לארץ ישראל - הוא מכנה את בני העדה המרוקאית "יוצאי מערב" ומתייחס למרוקו כמה פעמים בכינוי "שם" או "שמה". בכך מבקש להזכיר את התרבות שהתקיימה לפני המציאות של מדינת ישראל, אולי בדגש על היחס בין יהודים וערבים. הפיוט, שנועד להיות מושר בזמן המימונה, ביום שלאחר קריעת יום סוף (שאירעה לפי המסורת המדרשית בשביעי של פסח, היום שקודם למימונה) הנזכרת בבתים הראשונים, מתאר כמה ממנהגי החג באופן ציורי ומלא חיים. הוא מזכיר את ברכות החג בערבית המרוקאית, את אווירת החגיגה והידידות, את המאכלים והמתנות, את הלבוש המסורתי שהיה חלק מטשטוש הגבולות שבין היהודים לשכניהם במרוקו.
בכך מחבר ר' דוד את המסורת ארוכת השנים של המגרב עם המציאות הישראלית של היום, וכל זה על רקע סיפור יציאת מצרים ותיאור קריעת ים סוף. אולם, אם אז הברכות היו רק בין בני ישראל לאחר ההצלה מן הגויים, הרי שבמרוקו העברים והערבים חגגו יחד והחליפו מתנות ומטעמים. ר' דוד בוזגלו בוחר להשתמש בלשון של ליל הסדר - 'הלילה הזה כולנו מסובים...' וכותב: שָׁמָּה עִבְרִים וַעֲרָבִים. יַחְדָּו כֻּלָּם מְסֻבִּים. בכך הוא מעמיד את ההתכנסות של ליל הסדר במסגרת המשפחתית-יהודית אל מול ההתכנסות היהודית-ערבית של המימונה. יש כאן אמירה נועזת: בפסח אנחנו מציינים את יציאת מצרים בתוך המסגרת המשפחתית-יהודית ואת ההיבדלות שלנו ממצרים, ועתה עם המעבר מהחג אל המציאות היום יומית, אנחנו מסוגלים לפגוש בצורה אחרת את העם האחר שאנחנו יושבים בקרבו ולהיסב יחד.
הבית האחרון מסיים את הפיוט בקריאה לעזוב את הריבות והמרורים, כלומר את המאבקים והמלחמות, ולמצוא נחמה משותפת בשלום ובדרורים. המשורר אלמוג בהר מסביר את הבקשה כך: "הבקשה היא על שלום נצחי, אשר יביא להחלפת המרורים בדרורים, בחופש, וחופש זה נטען הן במרכזיות החירות בחג פסח הצמוד, ואולי גם במאבקן לעצמאות של ישראל ומרוקו."
נראה שר' דוד בוזגלו מאחל כאן משהו למציאות הישראלית ולסכסוך היהודי-ערבי בכלל, שיזכה ללמוד משהו ממה שהיה "שמה" במרוקו, בזמנים שבהם השכילו היהודים והערבים לשבת יחד.
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
עוד מוזיקה במסורת ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
עוד מוזיקה בסולם כללי
אולי יעניין אותך גם
שותפים לפרויקט
פיוטים ותפילות
מידע כללי
הרשמה לניוזלטר
הירשמו וקבלו לדוא"ל שלכם את כל המידע על אתר הפיוט והתפילה
!
כתובת מייל לא תקינה
נרשמת בהצלחה
פיוט ותפילה ברשתות החברתיות
