תורת אמת נתן לנו / מרוקו / זרקא / להקת צפון מערב
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו
להאזנה
אשורר שירה / ר' רפאל ברוך טולידנו אֲשׁוֹרֵר שִׁירָה לִכְבוֹד הַתּוֹרָה מִפָּז יְקָרָה זַכָּה וּבָרָה נֶאֱמָן שְׁמוֹ בָּחַר בְּעַמּוֹ לִהְיוֹת לוֹ לִשְׁמוֹ אֻמָּה נִבְחָרָה נִגְלָה בִּכְבוֹדוֹ, עַל סִינַי הוֹדוֹ קָרָא לְעַבְדוֹ, לְקַבֵּל תוֹרָה נִתְּנָה לָנוּ עַל יַד רוֹעֵנוּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּחִיר הָאֻמָּה נֶאֱמַן בֵּיתוֹ הִבִּיט בִּדְמוּתוֹ גַּם נְבוּאָתוֹ מַרְאָה מְאִירָה יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבַת אֵל כִּי הוּא מַנְחִיל אֶל לוֹמְדֵי תוֹרָה אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר עַל יִצְרוֹ גּוֹבֵר מֵישָׁרִים דּוֹבֵר בּוֹחֵר בַּתּוֹרָה רַבָּה נְעִימָה תּוֹרָה תְּמִימָה פֶּתִי מַחְכִּימָה עַיִן מְאִירָה |
פיוט בשבח התורה, מבין הפיוטים הידועים והמוכרים ביותר בדור האחרון. זהו פיוט צעיר למדי שנתחבר ע"י הרב ברוך רפאל טולדנו, רבה של מקנס, שנולד בה בשנת 1890, עלה לארץ בשנת 1963 ועד ליום מותו (שנת 1971) פעל לחיזוק המסורת והזהות בקרב יהודי מרוקו שעלו לארץ. לחנו הכובש של השיר והמלים הקליטות תרמו להתחבבותו ולתפוצתו הרבה וכיום הוא מושר בקרב כל הקהילות. נוהגים לשיר אותו במיוחד בחגים הקשורים לתורה, כמו שבועות - חג מתן תורה, ושמחת תורה - יום בו מסיימים את הקריאה השנתית של כל פרשיות התורה. |
• אֲשׁוֹרֵר שִׁירָה לִכְבוֹד הַתּוֹרָה – אשבח ואהלל את התורה בשיר. • מִפָּז יְקָרָה – התורה יקרה אף מזהב, כפי שמופיע בתהלים יט, יא: הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב וּמִפָּז רָב וּמְתוּקִים מִדְּבַשׁ וְנֹפֶת צוּפִים. • זַכָּה וּבָרָה – התורה טהורה ומזהירה כשמש, כפי שמופיע בתהלים יט, ט: מִצְוַת יְיָ בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם. • נֶאֱמָן שְׁמוֹ – הקב"ה הנאמן לעמו ושומר את בריתו אתם, ככתוב בדברים ז, ט: וְיָדַעְתָּ כִּי יְיָ אֱלֹהֶיךָ הוּא הָאֱלֹהִים הָאֵל הַנֶּאֱמָן שׁמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד לְאֹהֲבָיו וּלְשׁמְרֵי מִצְוֹתָיו לְאֶלֶף דּוֹר. • בָּחַר בְּעַמּוֹ... אֻמָּה נִבְחָרָה – הקב"ה שבחר בעמו להיות לו לעם, כפי שמופיע בדברים ז, ו: כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַייָ אֱלֹהֶיךָ בְּךָ בָּחַר יְיָ אֱלֹהֶיךָ לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. • נִגְלָה בִּכְבוֹדוֹ – התגלות האל מתוארת פעמים רבות ככבוד האלוהים שמתגלה. כך במתן תורה, כפי שמופיע בדברים ה, כא: הֶרְאָנוּ יְיָ אֱלֹהֵינוּ אֶת כְּבֹדוֹ וְאֶת גָּדְלוֹ וְאֶת קֹלוֹ שָׁמַעְנוּ מִתּוֹךְ הָאֵשׁ הַיּוֹם הַזֶּה רָאִינוּ כִּי יְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וָחָי. • עַל סִינַי הוֹדוֹ – הודו התגלה על הר סיני, במתן תורה. • קָרָא לְעַבְדוֹ – משה רבנו הקרוי עבד ה' - כפי שמופיע למשל בשמות יד, לא: וַיַּאֲמִינוּ בַּייָ וּבְמשֶׁה עַבְדּוֹ - נקרא ע"י האל לקבל את התורה. • נִתְּנָה לָנוּ עַל יַד רוֹעֵנוּ – התורה ניתנה על ידי משה רבנו, שהיה רועה את צאן יתרו והרועה הגדול, המנהיג, של עם ישראל. בזוהר מכונה משה רעיא מהימנא - רועה נאמן. • בְּחִיר הָאֻמָּה – משה הוא בחיר האומה, הוא שנבחר מכל ישראל להנהיג את העם. • נֶאֱמַן בֵּיתוֹ – משה רבנו, אשר האל קורא לו עבדי הנאמן, על פי במדבר יב, ז: לֹא כֵן עַבְדִּי משֶׁה בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא. • הִבִּיט בִּדְמוּתוֹ – משה רבנו הוא הנביא שאליו נגלה הקב"ה באופן הישיר ביותר, כפי שמתואר בדברים לד, י: וְלֹא קָם נָבִיא עוֹד בְּיִשְׂרָאֵל כְּמשֶׁה אֲשֶׁר יְדָעוֹ יְיָ פָּנִים אֶל פָּנִים. • גַּם נְבוּאָתוֹ מַרְאָה מְאִירָה – נבואת משה מיוחדת מנבואות שאר הנביאים; הוא מתנבא ב"אספקלריא מאירה", כפי שמתואר בבמדבר יב, ז-ח: לֹא כֵן עַבְדִּי מֹשֶׁה בְּכָל בֵּיתִי נֶאֱמָן הוּא: פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת וּתְמֻנַת יְיָ יַבִּיט. • כִּי הוּא מַנְחִיל אֶל לוֹמְדֵי תוֹרָה – דרך לימוד התורה זוכה הלומד לחוות את הקרבה לאלוהות, ולזכות שהאל יהיה נחלתו, כפי שמובטח לשבט לוי בדברים י, ט: יְיָ הוּא נַחֲלָתוֹ. • אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר עַל יִצְרוֹ גּוֹבֵר – על פי המשנה במסכת אבות, ד, משנה א: בֶּן זוֹמָא אוֹמֵר...אֵיזֶהוּ גִבּוֹר, הַכּוֹבֵשׁ אֶת יִצְרוֹ. • מֵישָׁרִים דּוֹבֵר בּוֹחֵר בַּתּוֹרָה – האיש הישר, ההולך בדרך הישר, הוא הבוחר בתורה, על פי הנאמר על הקב"ה, נותן התורה, בישעיהו מה, יט: אֲנִי יְיָ דֹּבֵר צֶדֶק מַגִּיד מֵישָׁרִים. • תּוֹרָה תְּמִימָה פֶּתִי מַחְכִּימָה – התורה שלמה, ומחכימה את הבור. על פי תהלים יט, ח: תּוֹרַת יְיָ תְּמִימָה מְשִׁיבַת נָפֶשׁ עֵדוּת יְיָ נֶאֱמָנָה מַחְכִּימַת פֶּתִי. • עַיִן מְאִירָה – התורה מאירת עיניים, על פי תהלים יט, ט: פִּקּוּדֵי יְיָ יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב מִצְוַת יְיָ בָּרָה מְאִירַת עֵינָיִם. |
נובה: סיכה ספניול משקל: 4/4 ר' ברוך רפאל טולדנו, היה אישיות רבנית ותורנית חזקה מאד בעיר מקנאס שבמרוקו. הוא היה מסייע ודואג לצרכיו של כל מי שביקש ללמוד תורה. הוא היה תלמיד חכם משכמו ומעלה, שעסק בכל מכמני התורה, וכתב גם קיצור שולחן ערוך לתושבי עירו. יש המספרים כי ר' ברוך רפאל טולדנו קיבל שיר זה בחלום, וכשהתעורר ישב וכתב את השיר, המונה כשלושים בתים, במלואו. שיר זה מעיד על אהבתו של ר' ברוך את התורה. אוכל לציין כי במשך שנות לימודי אצל נכדיו בישיבת 'אור ברוך' בירושלים, ראיתי כי אכן שיר זה נושא את דגל המשפחה, ומסמל את הדבקות והאהבה לתורה שקיבלו הנכדים, ר' גבריאל ומיכאל טולדנו מסבם, והוא מזין את להט הרבצת התורה שלהם ברבים. נראה שהלחן ספרדי, מהסוג שהיה מצוי יותר בצפון מרוקו, לכיוון ספרד. (טנג'יר, מליליה וסביבותיה), אולם אין בידנו מקור רשמי לשיר הנושא את הלחן הזה, לכן כרגע משייכים גם את הלחן למשורר. |
כותר |
אשורר שירה / מרוקו / סיכה ספניול / מתוך הקלטות בקהילות מונטריאול |
---|---|
מסורת |
ספרדים צפון אפריקה - מרוקו |
לחן ממסורת |
אשורר שירה / מרוקו / סיכה ספניול |
מאפייני הקלטה |
מסחרי |
סולם |
מקאם: סיכה ספניול |
מעגל השנה |
לכל עת |
מעגל החיים |
בר מצווה |
מלחין |
ללא מלחין ידוע |
שפה |
עברית |
דירוג ביצוע |
77 |
תנאי השימוש:
הפריט כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם. חל איסור על כל שימוש בפריט, לרבות אך לא רק, העתקה, פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות, דיגיטאלי, אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה בכתב מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
תנאי השימוש אינם מונעים שימוש בפריט למטרות המותרות על פי חוק זכות יוצרים, תשס"ח-2007, כגון: שימוש הוגן בפריט. בכל מקרה חלה חובה לציין את שם/שמות היוצר/ים ואת שמו של בעל האוסף בעת השימוש בפריט וחל איסור על פגיעה בכבודו או בשמו של היוצר באמצעות סילוף או שינוי של היצירה.
השימוש בפריט כפוף גם לתנאי השימוש של אתר הפיוט והתפילה.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות דואר אלקטרוני לכתובת: [email protected]
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?