אטלי, קלמנט, 1883-1967

קלמנט ריצ'רד אטלי, הרוזן הראשון מאטלי (באנגלית: Clement Richard Attlee, 1st Earl Attlee;‏ 3 בינואר 1883 – 8 באוקטובר 1967) היה מדינאי בריטי ממפלגת הלייבור, ששימש ראש ממשלת בריטניה בסוף מלחמת העולם השנייה ואחריה, בשנים 1945–1951 וכן כמנהיג מפלגתו בשנים 1935–1955. אטלי שימש בתפקידים רבים ושונים, ובין היתר היה סגן ראש ממשלת בריטניה הראשון - לאחר שהצטרף לקבינט המלחמה של וינסטון צ'רצ'יל ב-1940. בתקופת מלחמת העולם השנייה היה בעל סמכויות נרחבות בתחום הפנים, ולמעשה ניהל את המשק הבריטי כאשר צ'רצ'יל ניהל את יחסי החוץ ואת העניינים הקשורים בניהול המלחמה. ב-1945 ניצחה מפלגתו של אטלי באופן מפתיע את המפלגה השמרנית בראשות צ'רצ'יל, ואטלי כיהן כראש ממשלה למעלה מחמש שנים, לאחר שזכה גם בבחירות שנערכו ב-1950. אטלי היה ראש הממשלה הראשון ממפלגת הלייבור ששלט תקופת כהונה מלאה, והראשון ממפלגתו שהצליח לשלוט בכוחו של רוב פרלמנטרי שקיבלה המפלגה. תקופת כהונתו של אטלי בראשות הממשלה נמנית עם החשובות שבכהונות ראשי הממשלה בבריטניה. מבחינת יחסי החוץ היה עליה להתמודד עם ההרס שהותירה מלחמת העולם השנייה, עם זרעי המלחמה הקרה, עם פירוקה של האימפריה הבריטית ועם מתן עצמאות להודו, לפקיסטן, לבורמה, לסרי לנקה ולירדן, וכן עם סיומו של המנדט הבריטי על ארץ ישראל, וכן עם אירועים כמלחמת קוריאה וייסודו של ארגון האומות המאוחדות. לכהונתו נודעה חשיבות גדולה גם מהבחינה הבריטית הפנימית, ובמהלכה התחוללה הבנייה מחדש של החברה ושל הכלכלה הבריטית. מתוך הנחה שכלכלה קיינסיאנית תביא לתעסוקה מלאה, שאף אטלי ליצירת מדינת רווחה, המבוססת על דו"ח בוורידג', שבה מערכת של קצבאות מלווה את האזרח "מעריסה ועד קבר", ושירותי בריאות מולאמים מעניקים רפואה חינם לכול. לשם כך הלאימה ממשלתו של אטלי תעשיות מפתח, יצרה מערכת מפותחת של שירותי ביטוח לאומי וגמלאות לנכים, קשישים ומובטלים, ויצרה את שירותי הבריאות הלאומיים הבריטיים. הסדר זה היה מקובל, בסופו של דבר, גם על הממשלות השמרניות שבאו לאחר אטלי, עד תקופת כהונתה של מרגרט תאצ'ר, שהביאה עמה ערכים נאו ליברליים, שהביאו לשינוי חברתי נוסף ולמדיניות של הפרטה והקטנת התערבות המדינה בכלכלה. על אף התבטאויות שהשמיע בזכות הציונות בטרם היה לראש הממשלה והתנגדותו לספר הלבן של 1939, היה שלטונו של אטלי בבחינת אכזבה לאנשי היישוב בארץ ישראל. ממשלתו הנהיגה מדיניות של יד נוקשה כלפי היישוב שכללה איסור על העלייה, שהנהיג שר החוץ ארנסט בווין. הדבר הביא למאבק נגד שלטונות המנדט. בסופו של דבר החליטה ממשלתו של אטלי להעביר את השאלה הנוגעת לעתידה של ארץ ישראל להכרעת האו"ם, דבר שהביא לתוכנית החלוקה ולהקמת מדינת ישראל.