Zenobia, Queen of Palmyra
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט-
אישיות
- Enc. Brit., 1980(Zenobia; in full Septimia Zenobia; Latinized form of Aramaic Bat Zabbai; d. after A.D. 274; queen of Palmyra from 267 or 268 to 272)
- Enc. Amer., 1980(Zenobia; queen of Palmyra; r. 267-272)
- Collier's Enc., 1981(Zenobia; fl. A.D. 270, queen of Palmyra)
- Septimia Zenobia Sebaste, 1992.
- Zenobia, c2002:p. 17 (Septimia Zenobia Augusta)
- Zenobie, c2002.
- زنوبيا، 1968:صفحة العنوان (زنوبيا، ملكة تدمر)
ספטימיה זֶנוֹבּיה (בלטינית: Septimia Zenobia, בארמית: בת זבאי; 240–275 לספירה) הייתה מלכת תדמור. מוצאה שנוי במחלוקת. זנוביה שלטה בשם בנה הצעיר והבאלת (vaballathus) בחלק המזרחי של האימפריה הרומית בשנים 267–274 לספירה. זנוביה הייתה אלמנתו של אודינת שהיה ממשפחת השלטון של העיר תדמור-פלמירה. במסגרת שלטונה חיזקה את סמכותה ומעמדה של העיר תדמור. היא ארגנה כוחות צבא שכבשו את סוריה, ומשם יצאו למסעות מלחמה כדי לצרף את מצרים וחלקים גדולים של אסיה הקטנה לתחומיה. הם השתלטו על אזורים נרחבים באימפריה הרומית. משנת 268 זנוביה מלכת תדמור ובנה והבאלת נהגו כשליטים עצמאיים של החלק המזרחי של האימפריה הרומית. הם הציגו עצמם כממונים על ניהול החלק המזרחי של הקיסרות ללא הכרה בכך מרומא. בעקבות מותם של הקיסרים קלאודיוס השני גותיקוס ואחיו קווינטילוס במרץ 270, זנוביה הפכה לאחת המלכות החזקות בעת העתיקה. דמותה מופיעה באמנות ושמה הפך לסמל לעמידה בפני הרומאים.
לקריאת הערך המלא בויקיפדיה >