יוון היסטוריה

ההיסטוריה של יוון מתחילה עוד בימי קדם. חופי הים האגאי ראו את לידת אחת הציוויליזציות הראשונות של האנושות - התרבות המינואית. אחרי תקופת החושך במאה ה-9 לפנה"ס החלה תקופה חדשה בתולדות יוון - קמו בה ערי מדינה כמו אתונה, ספרטה, תבאי ואחרות. זוהי תרבות יוון הקלאסית. תרבות זו תשמש בסיס לתרבות ההלניסיטית ברחבי העולם העתיק. ערי יוון התגבשו בידי אלכסנדר מוקדון והפכו לחלק מהאימפריה שלו. לאחר מותו, שלטו על האימפריה מספר יורשים (דיאדוכים), כשעל יוון שלט בית אנטיגונוס. בשלב מאוחר יותר שטחים אלה התפרקו לחלקים נוספים וכל חלק נשלט על ידי מלך אזורי. מבחינה צבאית, יוון הלכה ושקעה עד שנכבשה על ידי רומא בשנת 168 לפנה"ס, בתמורה היוונים שינו את התרבות הרומית ללא הכר. בהיותה אחת מהפרובינקיות המזרחיות של האימפריה הרומית, התרבות היוונית הייתה דומיננטית באגן המזרחי של הים התיכון. כאשר האימפריה הרומית חולקה לשניים, טבעו של החלק המזרחי, מה שהיום מוכר כאימפריה הביזנטית שמרכזה בקונסטנטינופול (כיום: איסטנבול), היה יווני. האימפריה הביזנטית שרדה מעל ל-1000 שנים (מהמאה ה-4 עד המאה ה-15) עד אשר נכבשה על ידי האימפריה העות'מאנית. העות'מאנים שלטו ביוון עד תחילת המאה ה-19 כאשר בשנת 1821 היוונים מרדו ובשנת 1822 הכריזו על עצמאות. מלחמת העצמאות היוונית נערכה בשנים 1821–1832 ונחלה הצלחה. במשך המאה ה-19 והמאה ה-20, ומתוך שאיפה להגדיל את שטח המדינה ולכלול בה את כל דוברי היוונית, לחמו היוונים בסדרת מלחמות נגד העות'מאנים. בשנת 1940 פרצה מלחמת איטליה–יוון ואיטליה הפשיסטית פלשה ליוון. בתחילה נהדפו הפולשים, אך לאחר התערבות גרמניה הנאצית, נכבשה יוון, והייתה תחת שלטון הנאצים עד לסוף המלחמה. גבולותיה הנוכחיים של יוון נקבעו בשנת 1947 עם תום מלחמת העולם השנייה. אחרי מלחמת העולם השנייה יוון חוותה מלחמת אזרחים, אשר נמשכה עד 1949. בשנת 1967 תפס הצבא את השלטון בהפיכה צבאית וייסד את "משטר הקולונלים". בשנת 1973 ביטל המשטר את המלוכה ביוון. ב-1974 מימנה החונטה הצבאית הפיכה כושלת בקפריסין, דבר שהוביל להפלתה. ב-1975 הוקמה ביוון רפובליקה דמוקרטית. יוון הצטרפה לאיחוד האירופי בשנת 1981 ושינתה את המטבע שלה לאירו בשנת 2001.