גלי תת-מילימטר

קרינת טרה-הרץ (ידועה גם כקרינה תת-מילימטרית, גלי טרה-הרץ, תדר גבוה במיוחד (THF), קרני T, גלי T ,T-light T-lux או THz) היא קרינה המורכבת מגלים אלקטרומגנטיים בתוך הרצועה המיועדת ל-ITU של תדרים מ-0.3 עד 3 טרה-הרץ (THz), אף על פי שהגבול העליון שרירותי במקצת, ונחשב על ידי מקורות מסוימים כ-30 THz. טרה-הרץ אחד הוא 1012 הרץ, או 1,000 גיגה-הרץ. אורכי גל של קרינה ברצועת טרה-הרץ נעים בהתאם בין 1 מ"מ ל-0.1 מ"מ = 100 מיקרומטר. מכיוון שקרינת הטרה-הרץ מתחילה באורך גל של כמילימטר אחד ומתקדמת לאורכי גל קצרים יותר, היא ידועה לפעמים כפס התת-מילימטר, והקרינה שלה כגלים תת-מילימטרים, במיוחד באסטרונומיה. פס זה של קרינה אלקטרומגנטית נמצא באזור המעבר בין מיקרוגל לאינפרא אדום רחוק, וניתן להתייחס אליו כאחד מהם. בהשוואה לתדרי רדיו נמוכים יותר, קרינת טרה-הרץ נספגת בחוזקה בגזי האטמוספירה, ובאוויר רוב האנרגיה נחלשת תוך מטרים ספורים. קרינת טרה-הרץ יכולה לחדור לשכבות דקות של חומרים, אבל היא נחסמת על ידי חפצים עבים יותר. קרני THz המשודרות דרך חומרים יכולות לשמש לאפיון חומרים, בדיקת שכבות, מדידת הקלה, וכחלופה באנרגיה נמוכה יותר לקרני רנטגן להפקת תמונות ברזולוציה גבוהה של פנים של עצמים מוצקים. קרינת טרה-הרץ תופסת נקודת ביניים שבה טווחי גלי המיקרו וגלי האור האינפרא-אדום חופפים, נקודה זו מכונה "פער הטרה-הרץ"; מכיוון שהטכנולוגיה ליצירתה ולמניפולציה שלה עדיין בחיתוליה. היצירה והאפנון של גלים אלקטרומגנטיים בטווח תדרים זה מפסיקים להיות אפשריים על ידי המכשירים האלקטרוניים הקונבנציונליים המשמשים לייצור גלי רדיו ומיקרוגל, המצריכים פיתוח של מכשירים וטכניקות חדשות.