המשוים

הלֶוֶולרים (באנגלית: Levellers) היו תנועה פוליטית שפעלה במהלך מלחמת האזרחים האנגלית (1642–1651), על מנת לקדם את הרחבת זכות ההצבעה, השוויון האזרחי בפני החוק וסובלנות דתית. הלוולרים נקטו שימוש בצורות פעולה פופוליסטיות כדוגמת נאומים ופרסום פמפלטים ועצומות. רעיונותיהם הוצגו במסמך שכונה 'ההסכמה העממית'. בניגוד לתנועת הדיגרים, התנגדו להשתלטות משותפת על קרקע בלא הסכמת בעליה. המפלסים הגיעו לגדולה בסוף מלחמת האזרחים הראשונה באנגליה (1642–1646) והיו בעלי ההשפעה הגדולה ביותר לפני תחילת מלחמת האזרחים השנייה (1648–1649). מרכזי התמיכה שלהם היו בקרב בני העיר לונדון ובחלק מגדודי צבא 'הדגם החדש' הפרלמנטרי. לאחר הטיהורים בעקבות הוצאתו להורג של המלך צ'ארלס הראשון, נערך ויכוח פומבי בעיר פוטני, בין סיעות שונות בצבא 'המודל החדש', בסופם רוכז הכוח בידי קציני מבני האצולה הכפרית שכונו גרנדים (Grandees) שהיו ממתנגדי הלוולרים, וכוחם של האחרונים פחת לצד גורמי אופוזיציה נוספים. ב-1650 כבר לא היו איום רציני על הסדר הקיים.