סנטה קתרינה – כתבי יד
אחד מאוצרותיה היחודיים ביותר של הספרייה הלאומית הוא אוסף הצילומים של כתבי-היד ממנזר סנטה קתרינה. מנזר סנטה קתרינה שוכן בחצי האי סיני בלב המדבר, במרומי הר סיני, כאלפיים וחמש מאות מטרים מעל פני הים. לפי האמונה שקיבעה הלנה אמו של קונסטנטינוס הגדול במאה הרביעית, המנזר הוקם במקום בו נגלה למשה הסנה הבוער.
הספרייה במזנר סנטה קתרינה נחשבת כיום לספרייה הפעילה העתיקה ביותר בעולם. פעילותה נמשכה ללא הפרעה מאז שהקיסר הביזנטי יוסטיאנוס הראשון ייסד את המנזר במאה השישית. המנזר אוצר בתוכו אוסף של למעלה מ-3,300 כתבי יד עתיקים, בנוסף לפפירוסים, ספרים נדירים, וכן חפצי אמנות, תכשיטים יקרי ערך, איקונות עתיקות ועוד. האקלים היבש סייע לשמור על כתבי היד העתיקים במצב מעולה, והריחוק מתהפוכות העולם, המלחמות והכובשים השונים, איפשר למנזר לשמור על כתבי היד העתיקים מכל פגע.
בשנת 1950 יצאה משלחת אמריקנית מטעם ספריית הקונגרס כדי לצלם את כתבי היד ולהנגיש אותם לציבור הרחב. המשלחת צילמה כ-1,690 כתבי יד ביוונית, ערבית, סלאבית-כנסייתית ובשפות נוספות שהיו נפוצות החל מהמאה ה-12. החוקרים ערכו קטלוג של כתבי היד, הפפירוסים והספרים המצויים במנזר. את כתבי היד המצולמים ניתן לראות באתר ספריית הקונגרס.
לאחר מלחמת ששת הימים, בה כבשה ישראל את חצי האי סיני, פרצה התעניינות ציבורית ואקדמית במנזר המבודד ובאוצרותיו. מטיילים וחוקרים ישראליים החלו לבקר בסנטה קתרינה ולגלות את צפונות המנזר. ב-1968 הורתה הנהלת האוניברסיטה העברית לבית הספרים הלאומי, שהיה אז חלק מהאוניברסיטה, לצלם את כתבי היד שלא צולמו במסגרת המשלחת של ספריית הקונגרס. המשלחת יצאה אל הר סיני וצילמה, תוך קשיים מרובים, מאות כתבי יד אשר נשמרו על גבי מיקרופילמים. כמו כן נערך קטלוג חדש של כתבי היד.
עם חלוף השנים נשקפה סכנה לחומר המצולם. החומר הכימי של המיקרופילמים שהכילו את כתבי היד לא החזיק מעמד והמיקרופילמים החלו להתפורר. הספרייה הלאומית פתחה במבצע להצלת החומר והנגשתו לציבור, החומר המצולם עבר דיגיטציה וכיום ניתן לראות את כתבי היד ממנזר סנטה קתרינה באתר הספרייה הלאומית.
