אויפן פריפעטשיק ברענט א פייערל
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטה מסחרית
- 195? השותפים ביצירה:
- ורשבסקי, מרק מ. (מלחין, מחבר)
תרגום של חיים בנציון אילון-ברניקבכיריים אש בוערתובבית חםוהרבי לתינוקות יורהאלף בית שם לימדו היטב היטבילדי חמדגילו בתורהשנו בחשק וחזורו:"קמץ אלף אָ" שְׁנוּ בְּחֵשֶׁק, יְלָדִים טוֹבִיםהִזְהַרְתִּיכֶם כִּי כֵןמִי מִכֶּם מַהֵר "עִבְרִית" יֵדַע לִקְרֹאדֶּגֶל לוֹ אֶתֵּן לימדו היטב היטבילדי חמדגילו בתורהשנו בחשק וחזורו:"קמץ אלף אָ" שְׁנוּ בְּמֶרֶץ, אַל תִּרְאוּאִם גַּם יִקְשֶׁה מְאֹדאַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לָמַד תּוֹרָה הַרְבֵּהמִי וּמַה לּוֹ עוֹד? לימדו היטב היטבילדי חמדגילו בתורהשנו בחשק וחזורו:"קמץ אלף אָ" וְהָיָה הַיּוֹם, עֵת תִּגְדְּלוּתָּבִינוּ אָז הֵיטֵבכַּמָּה דְּמָעוֹת בָּאוֹתִיּוֹת הַלָּלוּוְכַמָּה כְּאֵב לימדו היטב היטבילדי חמדגילו בתורהשנו בחשק וחזורו:"קמץ אלף אָ" וּבְעֹל גָּלוּת עֵת תִּמְשְׁכוּאַף תֵּאָנְחוּ מַרבַּקְּשׁוּ בָּאוֹתִיּוֹת, בָּהֶן תִּמְצְאוּנֹחַם מִכָּל צַר לימדו היטב היטבילדי חמדגילו בתורהשנו בחשק וחזורו:"קמץ אלף אָ"תרגום פסח קפלןחֶדֶר קָטֹן, צַר וְחָמִים,וְעַל הַכִּירָה אֵשׁ;שָׁם הָרַבִּי לְתַלְמִידָיומוֹרֶה אָלֶף-בֵּית. אֶת תּוֹרָתִי, יַלְדֵי חֶמֶד,שִׁמְעוּ, זִכְרוּ-נָא;שְׁנוּ, יְלָדִים וַחֲזֹרוּ:קָמָץ-אָלֶף - אָ!שִׂימוּ עַיִן, הַטּוּ אֹזֶןאֶל הַכָּתוּב פֹּה;מִי שֶׁיִּקְרָא מַהֵר עִבְרִית,דֶּגֶל אֶתֵּן לוֹ. אֶת תּוֹרָתִי, יַלְדֵי חֶמֶד,שִׁמְעוּ, זִכְרוּ-נָא;שְׁנוּ, יְלָדִים וַחֲזֹרוּ:קָמָץ-אָלֶף - אָ!אַל נָא תִּירְאוּ, אִם בִּתְחִלָּהיִקְשֶׁה זֶה מְאוֹד;אַשְׁרֵי מִי שֶׁלָּמַד תּוֹרָה,מַה לִּיהוּדִי עוֹד? אֶת תּוֹרָתִי, יַלְדֵי חֶמֶד,שִׁמְעוּ, זִכְרוּ-נָא;שְׁנוּ, יְלָדִים וַחֲזֹרוּ:קָמָץ-אָלֶף - אָ!עֵת תַּזְקִינוּ אַף תָּבִינוּבָּאוֹתִיּוֹת שָׁם,תִּרְאוּ כַּמָּה דְּמָעוֹת תּוֹכָן,וְכַמָּה נַחֲלֵי דָּם. אֶת תּוֹרָתִי, יַלְדֵי חֶמֶד,שִׁמְעוּ, זִכְרוּ-נָא;שְׁנוּ, יְלָדִים וַחֲזֹרוּ:קָמָץ-אָלֶף - אָ!וְעֵת בַּגָּלוּת תִּשְּׂאוּ עֻלְּכֶם,אַף תֵּאָנְחוּ מַר;בָּאוֹתִיּוֹת אָז תְּבַקְּשׁוּנֹחַם מִכָּל צַר. אֶת תּוֹרָתִי, יַלְדֵי חֶמֶד,שִׁמְעוּ, זִכְרוּ-נָא;שְׁנוּ, יְלָדִים וַחֲזֹרוּ:קָמָץ-אָלֶף - אָ!המקור ביידישאוֹיפְן פְּרִיפֶּעטְשִיק בְּרֶענְט אַ פַיֵיערְלאוּן אִין שְׁטוּבּ אִיז הֵייס,אוּן דֶער רֶבִּי לֶערְנְט קְלֵיינֶע קִינְדֶערְלֶעךְדֵעם אַלֶף־בֵּית זָאגְט זְשֶע, קִינְדֶערְלֶעך, גֶעדֶענְקְט זְשֶע טַייעֶרֶע,ווָאס אִיר לֶערְנְט דָא;זָאגְט זְשֶע נָאךְ אַ מָאל, אוּן טאַקֶע נָאךְ אַ מָאל:קָמֶץ־אַלֶף: אָ! לֶערְנְט, קִינְדֶער, מִיט גְרוֹיס חֶשֶׁק,אַזוֹי זָאג אִיךְ אַייךְ אָן;ווֶער סְ'ווֶעט גִיכֶער פוּן אַייךְ קֶענֶען עִבְרִי,דֶער בַּאקוּמְט אַ פאָהן. זָאגְט זְשֶע, קִינְדֶערְלֶעך, גֶעדֶענְקְט זְשֶע טַייעֶרֶע,ווָאס אִיר לֶערְנְט דָא;זָאגְט זְשֶע נָאךְ אַ מָאל, אוּן טאַקֶע נָאךְ אַ מָאל:קָמֶץ־אַלֶף: אָ!לֶערְנְט, קִינְדֶער, הָאט נִישְׁט מוֹרָא,יֶעדֶער אָנְהֵייבּ אִיז שְׁווֶער;גְלִיקְלֶעךְ דֶער ווָאס הָאט גֶעלֶערְנְט תּוֹרָה,צִי דַארְף אַ מֶענְטְש נָאךְ מֶער? זָאגְט זְשֶע, קִינְדֶערְלֶעך, גֶעדֶענְקְט זְשֶע טַייעֶרֶע,ווָאס אִיר לֶערְנְט דָא;זָאגְט זְשֶע נָאךְ אַ מָאל, אוּן טאַקֶע נָאךְ אַ מָאל:קָמֶץ־אַלֶף: אָ! אִיר ווֶעט, קִינְדֶער, עֶלְטֶער ווֶערְן,ווֶעט אִיר אַלֵיין פַארְשְׁטֵיין,ווִיפְל אִין דִי אוֹתִיוֹת לִיגְן טְרֶערֶןאוּן ווִיפְל גֶעווֵיין... זָאגְט זְשֶע, קִינְדֶערְלֶעך, גֶעדֶענְקְט זְשֶע טַייעֶרֶע,ווָאס אִיר לֶערְנְט דָא;זָאגְט זְשֶע נָאךְ אַ מָאל, אוּן טאַקֶע נָאךְ אַ מָאל:קָמֶץ־אַלֶף: אָ! אַז אִיר ווֶעט, קִינְדֶער, דֶעם גָלוּת שְׁלֶעפְן,אוֹיסְגֶעמוּטְשֶעט זַיין,זָאלְט אִיר פוּן דִי אוֹתְיוֹת כּוֹח שֶעפְן,קוּקְט אִין זֵיי אַרַייןזָאגְט זְשֶע, קִינְדֶערְלֶעך, גֶעדֶענְקְט זְשֶע טַייעֶרֶע,ווָאס אִיר לֶערְנְט דָא;זָאגְט זְשֶע נָאךְ אַ מָאל, אוּן טאַקֶע נָאךְ אַ מָאל:קָמֶץ־אַלֶף: אָ! |
השיר מספר על "חדר" חמים, שבו בוערת אש בתוך האח והרב מלמד את התלמידים את האלפבית. השיר זה הפך לסמל של העולם היהודי הישן במזרח אירופה. השיר היידי המקורי, "דער אלף בית", פורסם על ידי שלום עליכם באוסף "יודישע פאלקסלידער פון מ. מ. ווארשאווסקי" בוורשה, 1901. השיר בחלקו מושר עד היום בחדרים חרדיים ללימוד אותיות האלף-בית, בחלק מהם לומדים את אותיות האלף-בית על ידי שירת האותיות במנגינת השיר. השיר מופיע בסרט "רשימת שינדלר" של סטיבן ספילברג, וכן הופיע כחלק מהעלילה במחזמר "טופלה טוטוריטו". השיר תורגם לעברית על ידי פסח קפלן, ופורסם חלקית לראשונה ב-1905 בספר "הזמיר". התרגום המלא, כולל שני הבתים האחרונים, מופיע בספרו "ספר הזמירות" מ-1913. |
כותר |
אויפן פריפעטשיק ברענט א פייערל |
---|---|
בביצוע |
מלבסקי, שמואל; משפחת מלבסקי |
תאריך היצירה |
195? |
השותפים ביצירה |
ורשבסקי, מרק מ. 1848-1907 (מלחין, מחבר)
מלבסקי, שמואל 1894-1983 (זמר, מבצע) משפחת מלבסקי (זמר, מבצע) רשות השידור. |
סוגה |
Songs, Yiddish Children's songs |
שפה |
heb;eng;yid |
משך |
00:03:00 |
הערות |
מתוך אוסף קול ישראל. |
מספר מדף |
K-00723-01-B |
מספר מערכת |
990002432280205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
השיר מספר על "חדר" חמים, שבו בוערת אש בתוך האח והרב מלמד את התלמידים את האלפבית. השיר זה הפך לסמל של העולם היהודי הישן במזרח אירופה. השיר היידי המקורי, "דער אלף בית", פורסם על ידי שלום עליכם באוסף "יודישע פאלקסלידער פון מ. מ. ווארשאווסקי" בוורשה, 1901.
השיר בחלקו מושר עד היום בחדרים חרדיים ללימוד אותיות האלף-בית, בחלק מהם לומדים את אותיות האלף-בית על ידי שירת האותיות במנגינת השיר. השיר מופיע בסרט "רשימת שינדלר" של סטיבן ספילברג, וכן הופיע כחלק מהעלילה במחזמר "טופלה טוטוריטו".
השיר תורגם לעברית על ידי פסח קפלן, ופורסם חלקית לראשונה ב-1905 בספר "הזמיר". התרגום המלא, כולל שני הבתים האחרונים, מופיע בספרו "ספר הזמירות" מ-1913.
תגיות
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?