זכריה בן עזרא

הקלטה מסחרית

195?

השותפים ביצירה:

וילנסקי, משה (מלחין);
אורלנד, יעקב (מחבר)

נגן שירים ברצף

1.

זכריה בן עזרא
2.

זכריה בן עזרא
3.

זכריה בן עזרא
4.

זכריה בן עזרא

נגן שירים ברצף

	אֲנִי זְכַרְיָה בֶּן עֶזְרָא וְלַחְמִי לַחְמָא עַנְיָא וְגָר אֲנִי בַּמַּעְבָּרָה אֵצֶל הַכְּבִישׁ לִנְתַנְיָה. בַּחֹרֶף - יַא, הַקֹּר חוֹדֵר בַּקַּיִץ - יַא, מַחְנִיק לִי אֲבָל אֵינִי דּוֹרֵשׁ יוֹתֵר זֶה מַה שֶּׁיֵּשׁ - מַסְפִּיק לִי. פֹּה כָּל עָשִׁיר וְכָל עָנִי מוֹצֵא פְּגָם אוֹ מוּם לוֹ רַק הָאֶחָד, הַתֵּימָנִי עוֹד לֹא חָסֵר מְאוּם לוֹ. יַא, מִי פִּלֵּל יַא, מִי מִלֵּל שֶׁיִּזְכְּרֵנִי הַגּוֹאֵל? אִם נִתְקַיֵּם מַה שֶּׁהִבְטִיחַ וּבָא הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ - הַכֹּל כְּדַאי אִם טוֹב, אִם רַע נְאוּם זְכַרְיָה בֶּן עֶזְרָא זְכַרְיָה בֶּן עֶזְרָא! לִי בְּתֵימָן הָיָה חֲמוֹר וְהִכִּיתִיו בַּשֵּׁבֶט וְשַׂחְתִּי לוֹ: יַא, בֶּן בְּעוֹר רוֹכֵב עָלֶיךָ עֶבֶד... אַךְ בַּמְּדִינָה, יַא חֲמוֹרִי מִיהוּ אֲשֶׁר יִדְמֶה לָךְ ? פֹּה בַּמְּדִינָה בֶּן-בְּעוֹרִי רוֹכֵב עָלֶיךָ מֶלֶךְ. כִּי בַּמְּדִינָה פֹּה נִגְאָלִים כָּל הַנּוֹשְׂאִים בָּעֹל בָּהּ וְלֹא חָשׁוּב שֶׁקְּצָת סוֹבְלִים אִם רַק זוֹכִים לִסְבֹּל בָּהּ. יַא, מִי פִּלֵּל יַא, מִי מִלֵּל שֶׁיִּזְכְּרֵנִי הַגּוֹאֵל? אִם נִתְקַיֵּם מַה שֶּׁהִבְטִיחַ וּבָא הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ - הַכֹּל כְּדַאי אִם טוֹב, אִם רַע נְאוּם זְכַרְיָה בֶּן עֶזְרָא זְכַרְיָה בֶּן עֶזְרָא! בַּ"בּוֹלִיטִיק" עוֹדֶנִּי תָּם אֵין לִי מֻשָּׂג כַּזַּיִת וָלָא "חֵרוּת" וָלָא "מַפָּ'ם" אָנָא מִחוּץ לַבַּיִת... כִּי הַבּוֹרֵא עָלַי גָּזַר זְכַרְיָה דּוּן וּשְׁקֹלָה אֶת חֲמוֹרְךָ תּוֹלִיךְ יָשָׁר אַל תֵּט יָמִין אוֹ שְׂמֹאלָה וְאָנֹכִי בְּתֹם שׁוֹאֵל לָמָּה רָבִים בָּנֶיךָ לוּ רַק יָדַעְתָּ יִשְׂרָאֵל מַה טֹּבוּ אֳהָלֶיךָ יַא, מִי פִּלֵּל יַא, מִי מִלֵּל שֶׁיִּזְכְּרֵנִי הַגּוֹאֵל? אִם נִתְקַיֵּם מַה שֶּׁהִבְטִיחַ וּבָא הַמֶּלֶךְ הַמָּשִׁיחַ - הַכֹּל כְּדַאי אִם טוֹב, אִם רַע נְאוּם זְכַרְיָה בֶּן עֶזְרָא זְכַרְיָה בֶּן עֶזְרָא! אֶתְמוֹל נוֹלַד בִּי לֵב אַחֵר נָשָׂאתִי נֵס צִיּוֹנָה יָרַדְתִּי לִשְׂדֵה בּוֹקֵר בַּדֶּרֶךְ בֶּן גּוּרְיוֹנָה אָמַרְתִּי לוֹ תִּשְׁמַע אָדוֹן אַל נָא יִפְּלוּ פָּנֶיךָ כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ עוֹד אֵל עֶלְיוֹן זְכַרְיָה אַחֲרֶיךָ אָז לְבָבוֹ מִגִּיל נָדַם וּלְשׁוֹנוֹ נָבוֹכָה: יַא זְכַרְיָה, אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ בֵּן כָּמוֹךָ אַשְׁרֵי הָעָם וְהַמְּדִינָה אִם זֶה כֹּחָהּ וְזֶה אוֹנָהּ אִם כָּךְ, הֵן לֹא לַשָּׁוְא יָרַדְתִּי וְטוֹב הַצַּעַד שֶׁצָּעַדְתִּי הַכֹּל כְּדַאי חֵי אֵל עֶלְיוֹן נְאוּם הַגֶּבֶר - בֶּן גּוּרְיוֹן!

	השיר האחרון שהלחין משה וילנסקי לתיאטרון "לי לה לו" שהוקם בשנות הארבעים וסיפק לקהל אתנחתא מוסיקלית קלילה עם פרודיות ומערכונים שעסקו בדרך כלל בבעיות השעה. השיר נכתב בתקופת המעברות וזמן פרישת בן גוריון לשדה בוקר. יעקב אורלנד כותב השיר מספר שבשנת 1956 פגש בן גוריון את אלתרמן וחשב שהוא מחבר הפזמון הזה ולכן אמר לי "תודה, עשית לי פרוטקציה אצל התימנים. אבל אני אוהב אותם גם בלי זה.." אלתרמן העיר לו שהשיר לא נכתב על ידו ואז אמר בן גוריון: "מה, יש עוד משורר שעושה לי פרוטקציה?" חנה אהרון שרה את השיר לראשונה על בימת תיאטרון "לי לה לו" ב 1954.-- מתוך גדלנו יחד אוסף היובל של ישראל.

בביצוע	אהרני, חנה; תזמורת משה אושרוביץ
תאריך היצירה	195?
השותפים ביצירה	וילנסקי, משה 1910-1997 (מלחין) אורלנד, יעקב 1914-2002 (מחבר) אהרני, חנה 1933- (זמר, מבצע) תזמורת משה אושרוביץ (מבצע) רשות השידור.
סוגה	Songs, Hebrew
שפה	heb
משך	00:03:48
הערות	מתוך תכנית לי לה לו: הילולילה 4 עתקים מתוך אוסף קול ישראל.
מספר מדף	K-00793-01-A K-00908-01-A K-05895-01-A K-05895-02-A
מספר מערכת	990002434540205171

בביצוע

תאריך היצירה

השותפים ביצירה

סוגה

שפה

משך

הערות

מספר מדף

מספר מערכת

תנאי השימוש:

איסור העתקה

יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

תצוגת MARC

אודות

השיר האחרון שהלחין משה וילנסקי לתיאטרון "לי לה לו" שהוקם בשנות הארבעים וסיפק לקהל אתנחתא מוסיקלית קלילה עם פרודיות ומערכונים שעסקו בדרך כלל בבעיות השעה. השיר נכתב בתקופת המעברות וזמן פרישת בן גוריון לשדה בוקר. יעקב אורלנד כותב השיר מספר שבשנת 1956 פגש בן גוריון את אלתרמן וחשב שהוא מחבר הפזמון הזה ולכן אמר לי "תודה, עשית לי פרוטקציה אצל התימנים. אבל אני אוהב אותם גם בלי זה.." אלתרמן העיר לו שהשיר לא נכתב על ידו ואז אמר בן גוריון: "מה, יש עוד משורר שעושה לי פרוטקציה?" חנה אהרון שרה את השיר לראשונה על בימת תיאטרון "לי לה לו" ב 1954.-- מתוך גדלנו יחד אוסף היובל של ישראל.

יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?