יש לי גן ובאר יש לי
נרדי, נחום |
יֵשׁ לִי גָן וּבְאֵר יֵשׁ-לִי,וְעֲלֵי בְאֵרִי תָּלוּי דְּלִי;מִדֵּי שַׁבָּת בָּא מַחֲמַדִּי,מַיִם זַכִּים יֵשְׁתְּ מִכַּדִּי.כָּל-הָעוֹלָם יָשֵׁן - הָס!נָם תַּפּוּחַ וַאֲגָס;אִמִּי נָמָה, נִרְדָּם אָבִי,עֵרִים רַק אֲנִי וּלְבָבִי.וְהַדְּלִי כִּלְבָבִי עֵר,נוֹטֵף פָּז אֶל-פִּי הַבְּאֵר,נוֹטֵף פָּז וְנוֹטֵף בְּדֹלַח:דּוֹדִי הוֹלֵךְ, דּוֹדִי הוֹלֵךְ.הַס, בַּגָּן נִזְדַּעְזַע נוֹף -דּוֹדִי בָא אִם-פִּרְכֵּס עוֹף?דּוֹדִי, דּוֹדִי! - חוּשׁ מַחֲמַדִּי,אֵין בֶּחָצֵר אִישׁ מִלְּבַדִּי.עַל הַשֹּׁקֶת נֵשֶׁב אָט,רֹאשׁ אֶל-כָּתֵף, יָד אֶל-יָד;אָחוּד חִידוֹת לָךְ: מַדּוּעַרָץ הַכַּד אֶל-הַמַּבּוּעַ?וּמַדּוּעַ, הַגֶּד-לִי,יֵבְךְּ בִּדְמָמָה, יֵבְךְּ הַדְּלִי -טִיף, טִיף, נִים - וְכֹה בְּלִי הֶרֶףמִן-הָעֶרֶב עַד הָעֶרֶב.וּמֵאַיִן בָּא הַכְּאֵבכְּתוֹלַעַת אֶל הַלֵּב? -הוֹי, הַאֱמֶת שָׁמְעָה אִמִּי,כִּי לְבָבְךָ סָר מֵעִמִּי?עָנָה דוֹדִי וְאָמַר לִי:שׂוֹנְאַי שֶׁקֶר עָנוּ בִי!וּבְעוֹד שָׁנָה, כָּעֵת חַיָּה,אֶל הַחֻפָּה נֵלֵךְ, פְּתַיָּה! יוֹם שֶׁל-קַיִץ יַבְהִיק אָז,עַל רֹאשֵׁנוּ יִיצֶק פָּז,וִיבָרְכוּנוּ מִן הַגְּדֵרוֹתכַּפּוֹת עֵצִים טְעוּנֵי פֵרוֹת.אָח וָרֵעַ, דּוֹד וּשְׁאֵר,קָהָל גָּדוֹל, אִישׁ וָנֵר,וּכְלֵי זֶמֶר כָּל-הַמִּינִיםיוֹלִיכוּנוּ עִם שׁוּשְׁבִינִים.וְהַחֻפָּה תַּעֲמֹד כָּאן:בֵּין הַבְּאֵר וּבֵין הַגָּן;אַתְּ תוֹשִׁיטִי לִי שָׁם דֹּרֶן:אֶצְבַּע קְטַנָּה עִם צִפֹּרֶן.וַאֲנִי לָךְ: "הֲרֵי אַתְּמְקֻדֶּשֶׁת לִי לָעַד" -שׂוֹנְאַי יִהְיוּ שָׁם וְרָאוּ,וּמִקִּנְאָה יִתְפַּקָּעוּ. |
שירו של ביאליק "יש לי גן" שהתפרסם בשנת 1908 (ב"השילוח" י"ח) הותאם מאוחר יותר על ידי ברכה צפירה ללחן סורי וזכה לעיבוד לפסנתר מאת נחום נרדי. בספרה "קולות רבים" מעידה ברכה צפירה כי התאימה את מילותיו של ביאליק לשיר הערבי "יא ראיח פין" (يا رايح فين). לעיתים קרובות נרדי מצוין כמלחין השיר על אף שרק עיבד אותו. צפירה מספרת על האופן שבו למדה את הלחן המקורי: "בבית הספר שבעיר העתיקה למדנו ושיננו את שירי ביאליק שאנו, התלמידות, היינו מתאימות להם לחנים מתוך הניגונים הערביים שהיו מושרים אז ברחוב יפו וכן נעימות ספרדיות מתוך שירי השכונה של מונטיפיורי בנוסח התקופה ההיא. הניגונים ל"יש לי גן" ו"בין נהר פרת" אינם אלא לחנים ערביים מן הימים ההם, שהגיעו מסוריה לירושלים...". גרסת הלחן הערבי הותאמה גם לפיוט "יפת עין ליבבתיני" וכן לבקשה "מה נעים נאווה תהילה" מאת מרדכי עבאדי, המקובלת אצל יהודי חלב. |
בביצוע |
שרים, אלדד; העמרנים (צמד) |
---|---|
תאריך היצירה |
196? |
השותפים ביצירה |
שרים, אלדד 1950- (מעבד מוזיקלי, מבצע)
ביאליק, חיים נחמן 1873-1934 (מחבר) העמרנים (צמד) (מבצע) רשות השידור. קול ישראל |
הערת מקום וזמן |
תאריכים שונים |
סוגה |
Songs, Hebrew Contrafacta |
שפה |
heb |
משך |
00:02:15 |
הערות |
לחן ספרדי. מתוך אוסף קול ישראל. |
הערת משתתפים |
אלדד שרים, מנצח |
הערת הפקה |
המידע אודות ההקלטה הועתק מקטלוג קול ישראל. |
מספר מדף |
MCD-0259 - 06 |
מספר מערכת |
990026595610205171 |
תנאי השימוש:
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?