Central Asia in Forest Hills, N.Y. music of the Bukharan Jewish ensemble Shashmaqam.
Shashmaqam (Musical group)
הקלטה מסחריתבחרו את שפת העמוד:
שפה נוכחית
כי אשמרה שבת אל ישמרני
להגדלת הטקסט להקטנת הטקסט- הקלטת רדיו
- 1964 השותפים ביצירה:
- כהן, שלום (מעבד מוזיקלי)
| כִּי אֶשְׁמְרָה שַׁבָּת אֵל יִשְׁמְרֵנִי / אוֹת הִיא לְעוֹלְמֵי עַד בֵּינוֹ וּבֵינִיאָסוּר מְצֹא חֵפֶץ לַעֲשׂוֹת דְּרָכִים / גַּם מִלְּדַבֵּר בּוֹ דִּבְרֵי צְרָכִיםדִּבְרֵי סְחוֹרָה אוֹ דִבְרֵי מְלָכִים / אֶהְגֶּה בְּתוֹרַת אֵל וּתְחַכְּמֵנִיבּוֹ אֶמְצְאָה תָמִיד נוֹחַ לְנַפְשִׁי / הִנֵּה לְדוֹר רִאשׁוֹן נָתַן קְדוֹשִׁימוֹפֵת בְּתֵת לֶחֶם מִשְׁנֶה בַּשִּׁשִּׁי / כָּכָה בְּכָל שִׁשִּׁי יַכְפִּיל מְזוֹנִירָשַׁם בְּדַת הַיּוֹם (הָאֵל) חֹק אֶל סְגָנָיו / בּוֹ לַעֲרֹךְ לֶחֶם פָּנִים לְפָנָיועַל כֵּן לְהִתְעַנּוֹת בּוֹ עַל פִּי נְבוֹנָיו / אָסוּר לְבַד מִיּוֹם כִּפּוּר עֲוֹנִיהַיּוֹם מְכֻבָּד הוּא יוֹם תַּעֲנוּגִים / לֶחֶם וְיַיִן טוֹב בָּשָׂר וְדָגִיםהַשְּׂמֵחִים בּוֹ הֵם שִׂמְחָה מַשִּׂיגִים / כִּי יוֹם שְׂמָחוֹת הוּא וּתְשַׂמְּחֵנִימֵחֵל מְלָאכָה בּוֹ סוֹפוֹ לְהַכְרִית / עַל כֵּן אֲכַבֵּס בּוֹ לִבִּי בְּבוֹרִיתאֶתְפַּלְּלָה אֶל אֵל עַרְבִית וְשַׁחֲרִית / מוּסָף וְגַם מִנְחָה הוּא יַעֲנֵנִי |
|
"כי אשמרה שבת" הוא אחד מפיוטי השבת הנפוצים והידועים ביותר, המושר על ידי כל קהילות ישראל. מחברו של הפיוט הוא ר' אברהם אבן עזרא, בן המאה ה-12, מגדולי משוררי תור הזהב, שהיה גם פרשן מקרא ומדען. הפיוט בנוי מחמישה בתים ובצורת אקרוסטיכון, כך שחמש האותיות הראשונות שבכל אחד מחמשת הבתים יוצרות את המילה "אברהם", שם המחבר. לאורך כל הפיוט ניכרת ובולטת שמחתו של המשורר ביום השבת ואהבתו אליה. בשבת הוא נח, מתענג בלימוד התורה ובסעודות השבת, מתרחק מדברי חול, מטהר את לבו מתחבר למהות הרוחנית של השבת. הפזמון החוזר של הפיוט מדגיש את חשיבותה של השבת, המהווה אות ועדות לקשר שבין עם ישראל והקב"ה ולברית שביניהם. במהלך הדורות חוברו לפיוט עשרות לחנים, חלקם לחנים שהוצמדו והותאמו לפיוט. מרביתם של הלחנים משקפים את הלך הרוח השמח השורה על השיר. |
| כותר |
כי אשמרה שבת אל ישמרני |
|---|---|
| בביצוע |
בן פורת, צבי; מקהלת המדור לפולקלור |
| תאריך היצירה |
1964 |
| השותפים ביצירה |
כהן, שלום 1920-1985 (מעבד מוזיקלי)
בן פורת, צבי 1930-2010 (מנצח, מבצע) מקהלת המדור לפולקלור (מבצע) רשות השידור. |
| הערת מקום וזמן |
19/5/1964. ירושלים. |
| סוגה |
Musical traditions (Jewish), Central Asian, Bukharan Synagogue music |
| שפה |
heb |
| משך |
00:03:06 |
| הערות |
מתוך אוסף קול ישראל. מסורת: מרכז אסיה :בוכרים |
| הערת משתתפים |
מקהלת המדור לפולקלור עם להקה כלית בנצוח צ.בן פורת. |
| הערת הפקה |
המידע אודות ההקלטה הועתק מקטלוג קול ישראל. |
| מספר מדף |
MCD-0027 - 19 |
| מספר מערכת |
990026843810205171 |
תנאי השימוש:
איסור העתקה
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
תצוגת MARC
אודות
-
"כי אשמרה שבת" הוא אחד מפיוטי השבת הנפוצים והידועים ביותר, המושר על ידי כל קהילות ישראל. מחברו של הפיוט הוא ר' אברהם אבן עזרא, בן המאה ה-12, מגדולי משוררי תור הזהב, שהיה גם פרשן מקרא ומדען.
הפיוט בנוי מחמישה בתים ובצורת אקרוסטיכון, כך שחמש האותיות הראשונות שבכל אחד מחמשת הבתים יוצרות את המילה "אברהם", שם המחבר. לאורך כל הפיוט ניכרת ובולטת שמחתו של המשורר ביום השבת ואהבתו אליה. בשבת הוא נח, מתענג בלימוד התורה ובסעודות השבת, מתרחק מדברי חול, מטהר את לבו מתחבר למהות הרוחנית של השבת. הפזמון החוזר של הפיוט מדגיש את חשיבותה של השבת, המהווה אות ועדות לקשר שבין עם ישראל והקב"ה ולברית שביניהם.
במהלך הדורות חוברו לפיוט עשרות לחנים, חלקם לחנים שהוצמדו והותאמו לפיוט. מרביתם של הלחנים משקפים את הלך הרוח השמח השורה על השיר.
תגיות
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?
