ארצנו הקטנטנת

הקלטת רדיו

1964

השותפים ביצירה:

	תְּכֵלֶת שָׁמַיִם, סֶלַע אָדָם, רֶגֶב, אַדְמַת טְרָשִׁים. עֵמֶק שֶׁלָּנוּ, נֶגֶב וָיָם בִּרְכַּת שָׂדוֹת חֲרוּשִׁים. לַיְלָה רוֹגֵעַ, אֹהֶל קָטָן צַעַר קָדוֹשׁ בַּלֵּב. לָךְ מֵעַסְלוּג', מַנָּרָה וְדָן לָךְ שִׁירַת הָאוֹהֵב. אַרְצֵנוּ הַקְּטַנְטֹנֶת, אַרְצֵנוּ הַקְּטַנְטֹנֶת, אַרְצִי שֶׁלִּי, שֶׁלִּי, נַפְשִׁי אֵלַיִךְ כֹּה נִכְסֶפֶת. אַרְצֵנוּ הַקְּטַנְטֹנֶת, אַרְצֵנוּ הַקְּטַנְטֹנֶת, אִמִּי שֶׁלִּי שֶׁלִּי, הֲרֵי אֶת בְּנֵךְ אַתְּ כֹּה אוֹהֶבֶת. אַחֲרֵי אַלְפַּיִם שְׁנוֹת גָּלוּת אֵלַיִךְ חָזַרְתִּי. חָזַרְתִּי אֵלַיִךְ, אַתְּ הַיְּחִידָה שֶׁלִּי אַרְצֵנוּ הַקְּטַנְטֹנֶת, אַרְצֵנוּ הַקְּטַנְטֹנֶת, לָנֶצַח אֵרַשְׂתִּיךְ. חַיִּי, חַיִּי לָעַד, אַרְצֵנוּ. לֵיל כִּנֶּרֶת, שָׁר הֶחָלִיל שׁוֹקֵט עֵמֶק סָבִיב, לֵב מִתְגַּעְגֵּעַ שָׁם, בַּגָּלִיל, וּפוֹרֵחַ אָבִיב. דַּפְנָה חוֹלֶמֶת, לָמָּה זֶה דָּן לָמָּה אוֹתִי יִשְׁכַּח? דַּפְנָה זוֹכֶרֶת, יֵשׁ שִׁיר קָטָן וְשָׁרִים אוֹתוֹ כָּךְ אַרְצֵנוּ הַקְּטַנְטֹנֶת, אַרְצֵנוּ הַקְּטַנְטֹנֶת, אַרְצִי שֶׁלִּי, שֶׁלִּי, נַפְשִׁי אֵלַיִךְ כֹּה נִכְסֶפֶת. אַרְצֵנוּ הַקְּטַנְטֹנֶת, אַרְצֵנוּ הַקְּטַנְטֹנֶת, אִמִּי שֶׁלִּי שֶׁלִּי, הֲרֵי אֶת בְּנֵךְ אַתְּ כֹּה אוֹהֶבֶת. חוֹל וְשָׁמַיִם, מִדְבַּר שְׁמָמָה, דָּן הַחַיָּל זוֹכֵר, אֵי שָׁם יֵשׁ בַּיִת, יֵשׁ אֲדָמָה וְחָלִיל מְזַמֵּר. אַל תִּשְׁאֲלוּנִי, לָמָּה לְדָן צַר וְעָצוּב כָּל כָּךְ? שָׁם בַּמּוֹלֶדֶת, יֵשׁ שִׁיר קָטָן וְשָׁרִים אוֹתוֹ כָּךְ: אַרְצֵנוּ הַקְּטַנְטֹנֶת, אַרְצֵנוּ הַקְּטַנְטֹנֶת, אַרְצִי שֶׁלִּי, שֶׁלִּי, נַפְשִׁי אֵלַיִךְ כֹּה נִכְסֶפֶת. אַרְצֵנוּ הַקְּטַנְטֹנֶת, אַרְצֵנוּ הַקְּטַנְטֹנֶת, אִמִּי שֶׁלִּי שֶׁלִּי, הֲרֵי אֶת בְּנֵךְ אַתְּ כֹּה אוֹהֶבֶת. גרסה נוספת תכלת שמים, סלע אדם רגב אדמת טרשים ליפתא שלנו, שייך באדר גם עמדות תצפית נפלאים לילה רוגע, חושך סביב שקט דממה ברחוב אי שם הרחק בין צוקי הרים מגינים מסתתרים לרוב החלה התזמורת הגיעה התגבורת היום פה מנגנים על סטן, על ברן על מרגמות.

	בשירים הראשונים בתקופת היישוב הופנו רגשות האהבה בעיקר למולדת, כחלק מביטוי של אידיאולוגיה לאומית המדגישה את החברה ולא את הפרט. השיר "ארצנו הקטנטנת", שיר געגועים ואהבה למולדת ולנופיה, מהווה דוגמא לזמר אהבה ציוני שנוצר על בימת התיאטרון הסאטירי. השיר נכתב בסגנון הטנגו, ז'אנר ארגנטינאי שהצליח בארץ מאוד משנות ה-30 בשידורי הרדיו ובבתי הקפה. השיר בוצע לראשונה בקפה קברט סמדר ובתאטרון לי לה לו בתוכנית שנקראה ארצנו הקטנטנת משנת 1947. הוא הוקלט בשנת 1949 על ידי יפה ירקוני. מחבר השיר, שמואל פישר, שהיה איש תאטרון, שחקן, מלחין ומחבר, סיפר שהשיר "ארצנו הקטנטנת" חובר בשנת 1943 בתל יצחק: "אחרי כמה כוסות קוניאק, תנוח ההשראה על החייל-כנר גולד, והוא ילחין את הלחן הארצישראלי הראשון שלו. שעה לאחר מכן יראה הצריף בלידת המילים ללחן. ההשראה פקדה את פישר לאחר שנשקה לגולד. כך נוצר השיר העצוב-המתרונן "ארצנו הקטנטנת", המילים והמנגינה, המוכיחות כי יש ועצבות גדולה מולידה שמחה גדולה".

כותרים נוספים	אתחלתא: תכלת שמים סלע אדם רגב אדמת טרשים [ביצוע מוקלט]
בביצוע	רוט, לסלו; תזמורת הבידור של קול ישראל
תאריך היצירה	1964
השותפים ביצירה	גולד-זהבי, הנריק (מלחין) פישר, שמואל 1914-1971 (מחבר) רוט, לסלו (מעבד מוזיקלי, מבצע) תזמורת הבידור של קול ישראל (מבצע)
הערת מקום וזמן	1964 תל אביב.
סוגה	Songs, Hebrew Musicals
שפה	heb
משך	00:02:51
הערות	בבצוע כלי.
הערת משתתפים	תזמורת הבידור של ק"י - לסלו רוט.
הערת הפקה	המידע אודות ההקלטה הועתק מקטלוג קול ישראל.
מספר מדף	MCD-0048 - 01
מספר מערכת	990026987530205171

כותרים נוספים

בביצוע

תאריך היצירה

השותפים ביצירה

הערת מקום וזמן

סוגה

שפה

משך

הערות

הערת משתתפים

הערת הפקה

מספר מדף

מספר מערכת

תנאי השימוש:

איסור העתקה

יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.

לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.

אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים

תצוגת MARC

אודות

בשירים הראשונים בתקופת היישוב הופנו רגשות האהבה בעיקר למולדת, כחלק מביטוי של אידיאולוגיה לאומית המדגישה את החברה ולא את הפרט. השיר "ארצנו הקטנטנת", שיר געגועים ואהבה למולדת ולנופיה, מהווה דוגמא לזמר אהבה ציוני שנוצר על בימת התיאטרון הסאטירי.
השיר נכתב בסגנון הטנגו, ז'אנר ארגנטינאי שהצליח בארץ מאוד משנות ה-30 בשידורי הרדיו ובבתי הקפה. השיר בוצע לראשונה בקפה קברט סמדר ובתאטרון לי לה לו בתוכנית שנקראה ארצנו הקטנטנת משנת 1947. הוא הוקלט בשנת 1949 על ידי יפה ירקוני.
מחבר השיר, שמואל פישר, שהיה איש תאטרון, שחקן, מלחין ומחבר, סיפר שהשיר "ארצנו הקטנטנת" חובר בשנת 1943 בתל יצחק: "אחרי כמה כוסות קוניאק, תנוח ההשראה על החייל-כנר גולד, והוא ילחין את הלחן הארצישראלי הראשון שלו. שעה לאחר מכן יראה הצריף בלידת המילים ללחן. ההשראה פקדה את פישר לאחר שנשקה לגולד. כך נוצר השיר העצוב-המתרונן "ארצנו הקטנטנת", המילים והמנגינה, המוכיחות כי יש ועצבות גדולה מולידה שמחה גדולה".