ילד יהודי
ראובני, דורית | [1974]
נוסח יידי [מקור]אין אַ ליטװיש דערפֿל װײַטאין אַ שטיבל אָן אַ זײַט,דורך אַ פֿענצטער ניט קײן גרױסקוקן קינדערלעך אַרויס,ײִנגעלעך מיט פֿלינקע קעפּ,מײדעלעך מיט בלאָנדע צעפּ,און צוזאַמען דאָרט מיט זײ,קוקן אױגן שװאַרצע צװײ.אױגן שװאַרצע פֿול מיט חן,און אַ נעזעלע אַ קלײן,ליפּעלעך צום קושן נאָר,שטאַרק –געלאָקטע שװאַרצע האָר.די מאַמע האָט אים געבראַכטאײַנגעװיקלט אין דער נאַכט,געקושט אים שטאַרק און געקלאָגט,שטילערהײט צו אים געזאָגט:פֿון הײַנט מײַן קינד, װעט דאָ זײַן דײַן אָרט,געדענקסט דײַן מאַמעס לעצטע װאָרטאיך באַהאַלט דיך דאָ דערפֿאַר,װײַל דײַן לעבן דראָט געפֿאַר,מיט די קינדער שפּיל זיך פֿײַן,שטיל, געהאָרכזאַם, זאָלסטו זײַן,קײן ײִדיש װאָרט, קײן ײִדיש ליד,װײַל דו ביסט ניט מער קײן ײִד.דאָס קינד בײַ איר בעט זיך שטאַרק:כ'װיל מאַמע, נאָר זײַן מיט דיר,מאַמע פֿארלאָז ניט איבער מיר אַלײן,ס'קינד פֿאַרגייט זיך אין געװײן.זי האָט אים גוט געקושט אַ סך,אָבער העלפֿט איר ניט קײן זאַך,ס'קינד נאָר טענהט: נײן און נײן,כ'װיל ניט בלײַבן דאָ אַלײן.אױף די הענט גענומען אים,און מיט װײכקייט אין איר שטיםזינגט זי: ײִנגעלע, דו מײַן,און זי װיגט אים אַזוי אײַן.נאָך דעם װײנט זי פֿרײַ זיך אױסאון זי טרעט פֿון שטוב אַרױס,אָנגעפֿילט מיט זאָרג און שרעק,און זי גײט אין נאַכט אַװעק.אַ קעלט אין דרױסן און אַ װינט,הערט אַ קול זיך: אױ, מײַן קינד.געלאָזט דיך אױף פֿרעמדע הענט,אַנדערש האָב איך ניט געקענט.גײט אַ מאַמע, מיט זיך רעדט,אין דרױסן שרעקלעך קאַלט און שפּעט,סװױעט אין פּנים איר דער װינטגאָט, האָב רחמנות אױף מײַן קינד!פֿרעמדע שטוב מיט מענטשען פֿיל,ס'ײִנגעלע איז שטום און שטיל.רעדט ניט, בעט ניט, װיל קײן זאַך,זעלטן װען ער טוט אַ לאַך.ניט קײן טאָג און ניט קײן נאַכט,ניט ער שלאָפֿט און ניט ער װאַכט,װאַסילקאָ – אַ נאָמען פֿרעמדאױף זײַן הערצל דריקט און קלעמט.אַ מאַמעס האַרץ װאָגלט װוּ אַרום,װי איר יאָסעלע אױך שטום,קײנער װײס ניט, קײנעם אַרט,און זי װאַרט און װאַרט און װאַרט.צו יוכבֿד איז זי גלײַך,אַזױ װי משה אױפֿן טײַךעלנט, אײנזאַם אױפֿן װינט,האָט זי פֿאַרלאָזט איר אײנציק קינד.לב אם [נוסח עברי - מתרגם: יצחק כפכפי]כְּפָר בְּלִיטָא, בְּיַרְכְּתָיובַּיִת קָט בּוֹדֵד נִצָּב.בַּחַלּוֹן שָׁם נִבָּטִיםיְלָדִים זַאֲטוּטִים.לַבָּנִים שֵׂעָר לַבְקָן,לַבָּנוֹת צַמּוֹת פִּשְׁתָּן,בֵּינֵיהֶם יֵשׁ מִזְדַּקְּרוֹתשְׁתֵּי עֵינֵי יָקוּד שְׁחוֹרוֹת. שְׁתֵּי עֵינַיִם שׁוֹפְעוֹת-חֵן,אַף נִלְבַּב קָט תַּחְתֵּיהֶן,אַךְ לִנְשֹׁק לְשִׂפְתוֹתָיו,תַּלְתַּלֵּי שְׁחוֹר קַוְּצוֹתָיו.הֱבִיאַתּוּ לְכָאן הָאֵםבָּאֹפֶל לֵיל, בְּהֶעְלֵם,בִּנְשִׁיקוֹת שְׁנוּקוֹת יְבָבלָחֲשָׁה הִיא בְּאָזְנָיו: פֹּה, בְּנִי, מֵעַתָּה מְקוֹמְךָ,נָא הַקְשֵׁב לִדְבַר אִמֵּךְ.אַסְתִּירְךָ כָּאן כִּי טְמוּנָהלְחַיֵּךְ סַכָּנָה.עִם הַטַּף יָפֶה שַׂחֵק,בְּצַיְתָנוּת הֱיֵה נוֹהֵג,הֶגֶה יִידִישׁ אַל תּוֹצִיא,כִּי אֵינְךָ עוֹד יְהוּדִי. מִתְחַנֵּן הַבֵּן בִּדְמֵי:"אַל תַּעְזְבֵנִי, הָהּ, אִמִּי!לֹא אֶהְיֶה אֶלָּא אִתְּךָ"וּבִבְכִי הִתְיַפֵּחַ.שׁוּב וְשׁוּב נוֹשְׁקָהּ הִיא לוֹ,אַךְ הַיֶּלֶד בְּשֶׁלּוֹ.פִּיו אַךְ "לֹא וָלֹא" אוֹמֵר,"פֹּה לְבַדִּי לֹא אֶשָּׁאֵר." אֲסַפְתּוֹ אֶל חֵיקָהּ,וּבְקוֹל דְּמָמָה דַּקָּהשָׁרָה לוֹ: "בְּנִי, בְּנִי הַקָּט!"פֹּה יִשְּׁנָהּ אוֹתוֹ בַּלָּאט.אֶת הַבַּיִת הִיא יוֹצְאָהּ,אָז, רַק אָז, בִּבְכִי פּוֹרְצָהּ,חִיל וַחֲרָדָה כֻּלָּהּ,נֶעֱלֶמֶת בָּאֲפֵלָה. בבַּקָּרָה הַמַּקְפִּיאָהקוֹל נִשְׁמָע: "יַלְדִּי, אוֹיָה!עֲזַבְתִּיךָ בְּבַיִת זָר,כָּל מוֹצָא לִי לֹא נוֹתַר."קוֹל שֶׁל אֵם בִּמְרִי שִׂיחָה,בִּתְעוֹתָהּ בַּחֲשֵׁכָה,מוּל הָרוּחַ, מוּל הַכְּפוֹר –"אֵל, אֶת בְּנִי יְחִידִי נְצֹר!" בֵּית נֵכָר מָלֵא אָדָם,נַעַר בּוֹ מְשׁוֹטֵט דּוּמָם,לֹא מְבַקֵּשׁ מְאוּם, שׁוֹתֵק,וּלְעוֹלָם אֵינוֹ צוֹחֵק.יוֹם וָלֵיל כְּצֵל עוֹבֵר,לֹא יָשֵׁן הוּא, אַף לֹא עֵר.וַסִּילְקוֹ – זֶה שְׁמוֹ כָּעֵת,אֶת לִבּוֹ בִּכְאֵב לוֹפֵת. נוֹדְדָה אֵי-אָן הָאֵם,וְקוֹלָהּ, כִּבְנָהּ אִלֵּם:אֵין שׁוֹמֵעַ, אֵין רוֹאֶה.הִיא מְצַפָּה וְלֹא תִּלְאֶה.כְּיוֹכֶבֶד הִיא שְׁקוּלָה,כִּי כְּמֹשֶׁה גַּם עוֹלְלָהיְחִידָה בַּדַּד הֻפְקַרטֶרֶף לְגַלֵּי נֵכָר.לב אם [נוסח עברי - מתרגם לא ידוע]מֵחַלּוֹן שֶׁל בַּיִת קָטהָעוֹמֵד לוֹ מִן הַצַּדבְּתוֹךְ כְּפָר קָטָן בְּלִיטָאיְלָדִים קְטַנִּים יַבִּיטוּ.לַיְּלָדִים רָאשֵׁי פִּשְׁתִּיםלַיְּלָדוֹת צַמּוֹתוּלְאֶחָד שֶׁבְּתוֹכָםזוּג עֵינַיִם כַּפֶּחָם.זוּג עֵינָיו מָה רַב חִנָּןחֹטֶם יֵשׁ לוֹ – זִיז קָטָןשִׂפְתוֹתָיו תִּטֹּפְנָה מוֹרשְׂעָרוֹ תַּלְתַּל שָׁחֹר.מְעֻטָּף בְּלֵיל דּוֹמֵםהֱבִיאַתְהוּ כָּאן הָאֵםהִתְיַפְּחָה בְּמַר נַפְשָׁהּיִבְּבָה וְלָחֲשָׁה:"כָּאן תֵּשֵׁב, יַלְדִּי הָרַךְזְכֹר דְּבָרַי וְאַל תִּשְׁכַּח:שָׁם אוֹרֶבֶת סַכָּנָהפֹּה תִּמְצָא מָקוֹם מֻצְנָע.תְּשַׂחֵק עִם בְּנֵי גִּילְךָבְּצִנְעָה וּבִמְנוּחָה.יִידִישׁ אַל תַּפְלִיט, יַלְדִּיכִּי אֵינְךָ כְּבָר יְהוּדִי."הִתְחַנֵּן הַבֵּן וְשָׂח:"אִמָּא, אֶשָּׁאֵר עִמָּךְ!אַל נָא תַּשְׁאִירִינִי פֹּה!"וּבִבְכִי רָעַד גּוּפוֹ.לְיַלְדָּהּ הָרֵי זָהָבהִיא הִבְטִיחָה, אַךְ לַשָּׁוְא"לֹא וָלֹא", הָיָה אוֹמֵר,"לְבַדִּי לֹא אֶשָּׁאֵר."קֹר בַּחוּץ, רוּחוֹת סַגְרִירקוֹל נִשְׁמָע – "אוֹי, בֵּן יַקִּיר!הִשְׁאַרְתִּיךָ פֹּה הֶפְקֵרלֹא הָיָה מוֹצָא אַחֵר."עִם עַצְמָהּ תָּשׂוּחַ אֵםוּבַחוּץ הַקֹּר זוֹעֵםנֶפֶשׁ רוּחַ עַקְשָׁנִית"חוּס נָא, אֵל, עַל מַר בִּטְנִי!"זָר הַבַּיִת, הַיִּשּׁוּבבְּנָהּ עָזוּב שָׁם וְגַלְמוּדלֹא יִדְרֹשׁ דָּבָר, יִשְׁתֹּקזָר הַבְּכִי לוֹ וְהַצְּחוֹק.מוּזָרִים לוֹ בְּנֵי אָדָםמוּזָרָה לוֹ גַּם שְׂפָתָםשְׁמוֹ "וָאסִיל" מָאוּס כָּל-כָּךְהִתְחַנֵּן לִבּוֹ הָרַךְ.אַךְ לֵב אֵם רַחוּם מְאֹדאַף לְרֶגַע לֹא יִשְׁקֹטרַק עַל יוֹסֶל הֶגְיוֹנָהּמֵהַיּוֹם עָזְבָה אֶת בְּנָהּ.כְּמוֹ יוֹכֶבֶד שֶׁעָזְבָהאֶת מֹשֶׁה בְּתוֹךְ תֵּבָה,כָּךְ הִפְקִירָה בְּנָהּ הָרַךְנֶעֱזָב גַּלְמוּד, נִדָּח.. |
שירה של חייטין "אַ יִידיש קינד" ("ילד יהודי") נכתב בגטו שאוולי בעקבות מבצע-דמים נגד ילדים שנערך ע"י הגרמנים בגטאות ליטא במארס 1943. רק ילדים מעטים הצליחו להימלט. אמהות נהגו להבריח את ילדיהן מהגטו ולמסרם לידי מכרים לא יהודים. היו שהשאירו את ילדיהן ליד בית לא יהודי, כדי להצילו. השיר זכה לתפוצה רחבה מאוד בעולם היהודי וזכה לביצועים רבים של זמרים וחזנים. בין השאר שרו אותו החזן סידור בלרסקי, החזן פאול זים, החזן לואי דנטו, הזמרת ריטה קרפינוביטש, החזן יעקב מגיד ומלוויו. בישראל בוצע השיר על ידי הזמרת סוזי מילר והזמרת דורית ראובני. השיר אף תורגם לעברית כמה פעמים. גם בעברית הוא מוכר בכמה שמות: "לב אם", "ילד יהודי" או "בכפר קטן בליטא" (או אף "בכפר ליטאי קט"). |
כותר |
א יידיש קינד |
---|---|
כותרים נוספים |
אין א ליטווישן דערפל ווייט [ביצוע מוקלט] |
בביצוע |
גינצברג, ברכה |
מתוך |
[יידיש] |
תאריך היצירה |
1948 |
השותפים ביצירה |
חיטין-וינשטין, חנה 1925-2004 (מחבר)
סטונהיל, בן 1906-1965 (מקליט) גינצברג, ברכה (מבצע) |
הערת מקום וזמן |
ארצות הברית ניו יורק מלון "מרסיי". 1948 summer. |
סוגה |
Songs, Yiddish,Musical traditions (Jewish), Ashkenazi, Eastern-European |
שפה |
heb |
משך |
00:03:01 |
הערות |
נושא ישן: סוזשעט : ערטער. ליטא נושא ישן: סוזשעט : אומעט, ליידן, עצבות, קלאגן נושא ישן: סוזשעט : צעשיידונג, געזעגענונג From the Ben Stonehill collection of Jewish folksongs. Recorded at Hotel Marseilles, New York City, 1948. מסורת: אשכנזים :מזרח / פולין - לודז |
הערת משתתפים |
המבצעת בת 20, נצולת שואה, ילידת לודז', פולין; למדה את השיר במחנה ריכוז. |
הערת מקור |
מספר שיר באוסף סטונהיל : 7. |
מספר מדף |
YC 00968 |
מספר מערכת |
990027184800205171 |
תנאי השימוש:
יתכן שאסור להעתיק את הפריט ולהשתמש בו עבור פרסום, הפצה, ביצוע פומבי, שידור, העמדה לרשות הציבור באינטרנט או באמצעים אחרים, עשיית יצירה נגזרת של הפריט (למשל, תרגום, שינוי היצירה או עיבודה), בכל צורה ואמצעי, לרבות אלקטרוני או מכני, ללא הסכמה מראש מבעל זכות היוצרים ומבעל האוסף.
לבירור אפשרות שימוש בפריט, יש למלא טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
מידע נוסף: הפריט עשוי להיות כפוף לזכויות יוצרים ו/או לתנאי הסכם.
אם לדעתך נפלה טעות בנתונים המוצגים לעיל או שקיים חשש להפרת זכות יוצרים בפריט, אנא פנה/י אלינו באמצעות טופס בקשה לבירור זכויות יוצרים
יודעים עוד על הפריט? זיהיתם טעות?